רלב"ג - ביאור המילות/במדבר/לא

רלב"ג - ביאור המילות ‏ במדבר לא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים. בעבור שע"י משה תשלם זאת הנקמה באופן יותר שלם רצה הש' ית' שתעשה ע"י עם שכבר היה ראוי למהר זאת הנקמה בעבור הסבה שזכרה בפרש' פנחס והנה רצה הש"י להראו' עוצם השגחתו בישראל שלא ישלחו לצבא כי אם י"ב אלף אלף לכל מטה מהמטות זולת שבט לוי שלא היו יוצאי' לצבא כי לא היה להם חלק בארץ:

ו

אותם ואת פנחס. ר"ל שכבר שלח אותם משה ואת פינחס:

וכלי הקדש וחצוצרות התרועה בידו. אחשוב שוי"ו תיבת וחצוצרו' היא כפה רפה בלשון ישמעאל שיקרה בה שתהיה ללא עניין כמו ואיה וענה ורכב וסוס. והנה הרצון בו שכלי הקדש שהם חצוצרות התרועה היו ברשותו כי בהם יתקעו במלחמות כמו שנזכר בפרשת בהעלותך.

ח

והנה זכר שהם הרגו כל זכר במדי' והרגו' עם זה חמשה מלכי מדין ובלעם עמה' להורות שכבר היה שקול עניין הריגתו לדבר הריגת המלכים וזכר שכבר היו כל נקבה והטף כלו ושבו אותם וגזזו להם הבהמה והמקנה וכל חילם:

י

ואת כל טירותם. הם הערי' הבצורות המוקפות חומה ויקחו כל השלל ואת כל המלקוח וגו' העיד הכתוב שלא כבש אחד מהם דב מהשלל ומהמלקוח לעצמו אבל הביאו הכל למשה ולאלעזר הכהן ואל כל עדת בני ישראל:

יד

ויקצוף משה על פקודי החיל. לא כעס אלא על הגדולים המנהיגי' כי אין לאחרים אשם לפי שלא יוכלו לעשו' כי אם מה שיצוום מנהיגיהם והנה צוה משה שיהרגו כל זכר בטף כדי שלא ישאר בהם זכרון ושיהרגו הנקבות היודעות משכב זכר והנה ידעו מי הנקבות שלא ידעו משכב זכר מפי הגבור' או היה להם סימן בזה להושיבם על חבית יין והבעולה היה ריחה נודף כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה והנה אחשוב שהיודעות איש למשכב זכר הן הנבעלות כדרכן כי כן דרך משכב זכר. או יהיה הרצון באמרו כל אשה יודעת איש למשכב זכר כל הראויה ליבעל אף על פי שלא נבעלה כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה בסיפרי:

יט

ואתם חנו מחוץ למחנה שבעת ימים וגו'. למד הכתוב על הרוגי מדין שמטמאין כמתי ישראל:

אתם ושביכם. לפי שהשבי נכנס בכלל ישראל עשה דינו להטמא בהרוגי מדין כדין ישראל:

כ

וכל בגד וכל כלי וגומ'. רוצה לומר במי נדה להזות עליהם שלישי ושביעי מפני התטמאם באהל לא יטמאו באל אלא כלים או אדם לא קש ותבן כמו שביארנו בפרשת פרה והנה מעשה עזים הוא בהכרח דבר אינו בגד ולא כלי עור ולזה הוא מבואר שאינו דבר נעשה מנוצה של עזי' ולא מהשער ואינו גם כן נאד נעשה מהעור כי הוא כלי עור אך הוא כלי נעשה מקרן העזים והוא אם כלי שיש בו בית קבול כמו שיחתכו הציירים חלק מהקרן ובבית קבול שבו ישימו הצבע או יעשו ממנו כלים פשוטים כמו המסרק ולוחות העששית ומזה המקום למדנו שכן הדין בכלים הנעשים מהטלפים ומעצמות העזים ומה שידמה להם:

כב

אך את הזהב. למד על כל כלי מתכת שמטמאין כמת והוא מבואר שבכלים הכתוב מדבר שהרי זכר אחר כן צד תשמישן ולמה עוד עליהם שצריכין הכשר מפני מה שבלעו מהמזונות האסורים לנו וביאר שכבר יפלוטו מה שבלעו בדמיון שבלעוהו והמשל שהשפוד אשר יבא באש כאשר יצלו בו הנה יעבירוהו באש לפלו' מה שבלע ואם יבא במים כמו הענין ביורות יעביריהו במים רוצה לומר במים הרוחתין כמו שאמר בחטא ואם בכלי נחשת בושלה ומורק ושוטף במים ומה שזכר אך במי נדה יתחטא ר"ל אחר שטבל הכלי:

כד

וכבסתם בגדיכם ביום השמיני וטהרתם. ילמד בזה שטעונים כבוס בגדים ושהבגדים גם כן טמאים טומאת שבעה מפני שנטמא יחד באהל או מפני היותם מחוברים למחובר למת:

כו

שא את ראש מלקוח השבי. כמו שבמעשר ראשון יקחו הכהנים כמו עשירית חלק הלויים כן היה זה הענין בכמו זה היחס בקירוב כי עשירית חלק אחד מן החמשים הוא חלק אחד מחמש מאות ולזה לקחו הלויים חלק אחד מן החמשים מחצי המלקוח ואלעזר לקח חלק אחד מחמש מאות בו והנה היה כחלק היורד אל המלחמה כחלק היושב על הכלים במלקוח וכבזה ולא חלקו הכל בין כל ישראל לפי שהוא אפשר שזכות הבאים לצבא שהיו כלם אנשים כשרים כמו שהעיד אמו ויקחו את כל השלל היה סבה אל שיהיו נעזרים יותר בשם יתעל ממה שיהיו נעזרים בו אם היו באים כלם לצבא כי בחטא אחד מהם יכשלו כלם כמו שזכרנו בפרשת קרח שלא היה השלל כלו לאנשי הצבא לפי שמצד ההשגחה הדבקה לכלל ישראל נעזרו גם כן בזה הפעל ולזה רצה הש' יתעלה שיהיה כחלק היורד אל המלחמה כחלק היושב על הכלים ואפשר שמזה המקום נתיישר דוד לשום זה הענין לחק כמו שנזכר בספר שמואל. והנה האריך לספר מספר כל זה המלקוח ושכבר נתנו ממנו החלק הראוי לכהנים וללויים כמשפט התורה להאריך בכמו אלו הדברים כמו שבארנו הסבה בפרשת נשא עם שמזה המספר תועלת רב לדעת עוצם ההצלחה בזאת המלחמה עד שבמתי מעט נצחו עם רב כזה היו בטירותם ובעריהם עד שכבר היה מספר חטף מהנשי' אשר לא ידעו משכב זכר שנים ושלשים אלף ולא נפקד איש מאנשי הצבא. והנה ספר שראשי אנשי הצבא בראותם עוצם השגחת הש' יתעלה בהם הסכימו לתת כבוד לשם יתעלה מהונם אשר הציל את נפשותם מהמות ולזה נתנו מכלי הזהב השלמים לש"י שרי האלפים ושרי המאות זה השיעור שזכרה אותו התורה והורה עליו שהכלי' ההם היו שלמים מה שאמר בהם כל כלי מעשה ר"ל שהיו ראויים לשמש למה שנעשו לו והנה הושמו הכלים ההם באהל מועד לזכרון לפני יי' למען ידעו הדורות הבאים עוצם ההצלחה שהגיע בזאת מלחמה שלא היה כמוה בשום מלחמה שסופרה בכתוב.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.