רלב"ג - ביאור המילות/במדבר/לב
רלב"ג - ביאור המילות במדבר לב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
ואחר זה ספר כי מפני שהיה מקנה לבני גד לבני ראובן התעוררו לשאול ממשה הארץ אשר הכה הש"י לפני עדת בני ישראל כי היא ארץ מקנה לזה בחרו שתהיה הארץ ההיא לנחלתם ולא יעבירם את הירדן.
ו[עריכה]
ולפי שידע שכונתם היתה שלא יעברו את הירדן להלחם עם הגוים אשר שם כעס עליהם מאד ואמר להם ששאלתם זאת תניא לב העם מעבור הירדן וכבר היה ראוי להם להשמר מזה כי מפני תנואת המרגלים נתאחרו במדבר עד תום כל הדור ההוא ואם עתה יניאו לב העם יתאחרו עוד במדבר וישחתו כי כמה מקרים קשים קרו להם במדבר בקש הש' יתעלה לכלותם עליהם עם היות משה קיים ואף כי אחרי מותו עם שלא היה שם נביא זולת משה יהיה ראוי להעשות על ידו כמו זה המופת הנפלא לכלכל כל העם הזה במדבר:
טז[עריכה]
והנה ענו בני גד ובני ראובן כי הם יקחו עצה שלא יניאו כזה לב העם וזה שהם יבנו במהירות גדרות צאן למקניהם וערים לטפיהם וישב טפם בערו המבצר מפני יושבי הארץ ובעבור שלא יניא לב העם יחלצו במהירות לצבא בלי שום עצלה לבאר שהן בוטחים בהש' יתעלה שינצחו הגוים אשר שם ולא ישובו אל בתיהם עד התנחל בני ישראל איש נחלתו:
כ[עריכה]
והסכים משה לדבריהם אם יעשו הדבר הזה והודיעם עוצם חטאם אם לא יקיימו היוצא מפיהם עד הורישו את אויביו מפניו ונכבשה הארץ לפני יי' הנה התנה משה אלו ב' התנאים כי אפשר שיוריש הש' יתעלה את אויביו מפניו והם באים לחלחם עם ישראל ועדין לא תהיה הארץ נכבשת לפני השם עד שלכדו בני ישראל הערים ההם כמו שמצאנו במלחמות יהושע שהוצרכו אחר זה ללכת אל הערים שהיו מהמלכים שהמיתו במלחמה ללכדן והנה היתה כונת משה שתהיה הארץ נכבשת לפני יי' קודם שישובו בני גד ובני ראובן לנחלתם כי לא יהיה מהיושר שיקחו בני גד ובני ראובן לנחלה הארץ נכבשת לישראל ויניחו לישראל הארץ הבלתי נכבשת להם:
כח[עריכה]
ואמר משה לאלעזר הכהן וליהושע בן נון ולראשי המטות שאם יקיימו בני גד ובני ראובן התנאי הנזכר תהיה להם הארץ ששאלו לאחזה ר"ל שבה ינתן להם חלקם הראוי מכלל ארץ ישראל ואם לא יקיימו זה התנאי לא תהיה להם הארץ הזאת לאחוזה אבל יאחזו בתוך בני ישראל בארץ כנען על פי הגורל ומזה המקום למדנו רוב דיני התנאי השלם איך יהיה המאמר בו שיועל התנאי והנה אחר זה מפני שהתבאר למשה מפי הגבורה שאין ראוי שתגיע כל הארץ אשר מעבר הירדן מזרחה לבני גד ולבני ראובן שם בזאת הנחלה ג"כ חצי שבט מנשה וזכר אחר זה שכבר בנו בני גד ובני ראובן ערי מבצר וגדרות צאן כמו שהתנה למשה מסבות שם ידמה ששנו השמות שהיו להן תחלה כטעם ויסב את שמו צדקיה ותהיה על דרך משל העיר שקראוה חשבון אינה העיר שנקראת כך תחלה. ואפשר שהרצון בו שהסבו להם השמות הראשונים שהיו להם:
לט[עריכה]
וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדוה. רוצ' לומ' שלכדו קצת עיר הגלעד וידמה שזה היה בעת מלחמות עוג כי כבר כתוב שם ויירשו את ארצו וכן היה אז כבישת יאיר את הוותיהם וכבישת נובח קנת ובנותיה ולזה הסכים משה מפי הגבורה שתחיינה אלו לאשר כבשום בחלק נחלתם. והנה זכר זה הכתו' במכיר בן מנשה קצר מפני זה הבאור בנבח כי סמך על באור מה שנזכר מזה למכיר בן מנשה ולולי היות אלו לנחלה ללוכדיהם לא קרא יאיר לאלו המקומות חוות יאיר ולא קרא נבח המקום נבח בשמו והוא אפשר גם כן אחר שהגיעה להן נחלתן בהר הגלעד מעבר לירדן מזרחה כבשו אלו המקומת סביב נחלתם כמו שמצאנו בספור יהושע שאמר יהושע לבני יוסף אם עם רב אתה עלה לך היערה בראת לך שם בארץ הפריזי והרפאים כי אין לך הר אפרים למדנו מזה שמה שיכבשו סביב נחלתם הוא שלהם וכל שכן בזה המקום שכבר הגיע בכללות מה שמעבר הירדן מזרחה לשני השבטים וחצי השבט והנה בכאן נשלם מה שצריך לבאר בזאת הפרשה.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |