עמר נקא/במדבר/לא

עמר נקא במדבר לא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

מאת המדינים ולא מאת המואבים וכו' ד"א מפני שתי פרידות טובות וכו' קשה מאי ד"א וי"ל שלאי פי' ראשון קשה שאעפ"י שהמואבים נכנסו לדבר קללת בלעם מפני היראה ובשביל כך ויתר להם מכל מקום לא היה לו לותר להם על דבר פעור שהחטיאום בהפקיר בנותיהן לזנות שהמחטיא את האדם קשה לו מי ההורגו וכדפי' רש"י בפר' תצא לכך פי' ד"א מפני שתי פרידות טובות וכו' כלומ' ראויין היו לעונש גם הם אלא מפני שתי פרידות פי' גוזלות כלומ' שתי נשים צדקניות והם רות המואביה ונעמה העמונית ואעפ"י שנעמה עמונית היתה תלי טעמא במואב מפני שרות המואביה יצא ממנה דוד זכתה היא להנשא לשלמה. אבל לעיל בפרשת פנחס בפסיק צרור את המדינים לא כתב רש"י אלא פי' אחר לפי שאין כתו' שם לשון נקמה כדכתי' הכא ואין טפל שם פי' הראשון:

ד

לכל מטות ישראל לרבות שבט לוי קשה שאם כן היו י"ג אלפים והכתוכ אומ' י"ב אלף וי"ל דלא אתי' י"ב אלף אלא גבי וימסרו שנמסרו בעל כרחן כדפי' רש"י אבל מאלף של שבט לוי לא נמסרו בעל כרחן אלא הלכו לרצונם. ואעפ"י שמחמת מיתת משה נמנעו מכל מקום שבט לוי היה חרד יותר למצות הקב"ה:

ו

אותם ואת פנחס מפני מה הלך פנחס וכו' עד ד"א שהלך לנקום נקמת יוסף וכו' ד"א שהיה משוח מלחמה קשה מאי ד"א תרי זמני וי"ל שהפי' השני נראה יותר מהראשון לפי שהחזיר הכתו' מלת אותם סמוך לואת פנחס דמשמע שהלך לנקום נקמתו גם הוא במותם דכתי' בהו נקום נקמת בני ישראל. ואח"כ פירש ד"א פעם שנית משום שהחזיר הכתו' אח"כ מלת לצבא כלומ' ואת פנחס הכהן לצבא הממונה על הצבא והיינו שהיה משוח מלחמה:

בידו ברשותו וכו' נ"ל שלכך פירש ברשותו שאעפ"י שהייתי יכול לומר שלקח החצוצרות בידו ממש אין לפרש כך שהרי כתיב ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצוצרות ועל כרחך לפחות ב' כהני זקוקין להן:

י

טירותם מושב נוטרין שלהן וכו' ד"א לשון מושב שרים וכו' קשה מאי ד"א וי"ל שלפי פי' ראשון הל"ל נוטירותם בתוספת נו"ן בתחלת התיבה כמו נוטרין לכך פי' ד"א מושב שרים שלהם שדומה לתרגום סרני המתורגם טורני פלשתאי ואינו חסר נו"ן:

טז

בדבר בלעם אמר להן וכו' קשה למה סרס המקרא שפי' בדבר בלעם קודם שיפרש הן הנה היו הקודם לו בפסוק. וי"ל דרש"י אזדא לטעמיה ממה שפי' לעיל בסמוך שכל סרחון הדור תלוי בגדולים ולכך פי' בדבר בלעם סמוך לו כלומ' והרי אתה רואה שחטא פעור תלוי בבלעם מפני שהיה גדול בדורו כדפי' רש"י לעיל בפסוק פתורה שכל המלכים מריצין לו אגרותיהם ולכך סרס המקרא:

יז

הרוגו למה חזר ואמ' להפסיק הענין שאם אני קורא הרגו כל זכר וכו' איני יודע אם להרגן עם הזכרים או להחיות עם הטף וכו' קשה היאך אני יכול לטעות להחיות עם הטף שהרי מתחלה לכך קצף עליהן ואמר להן החייתם כל נקבה ולמה הוצרכה מלת הרוגו לאפוקי מדבר זה. וי"ל לפי שמשה לא אמר להם החייתם את הנקבות אלא כל נקבה דמשמע שכעס לפי שלא הבחינו ביניהן להרוג אותם שהכשילום בדבר בלעם ולהחיותם השאר כמו שאמר להן הן הנה היו וכו' שמכירין היו אותן ולכך הייתי יכול לומ' וכל אשה יודעת איש למשכב זכר וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם כלומ' בין יודעת ביך אינה יודעת החיו לכם והיינו מאותן שלא הכשילו אתכם בדבר בלעם ולכך הוצרך לכתו' הרוגו פעם שנית להפסיק הענין כפרש"י

יט

אתם ושביכם לא שהגוים וכו' עד כשיבואו בברית ויטמאו צריכין הזאה קשה מאי אצטריך קרא להוכיח דבר זה דהא כתיבי קראי בהדייא ככם כגר כאזרח מכם יהיה. וצ"ע:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.