בכור שור/במדבר/לא

בכור שור במדבר לא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

נקמת ה'. הנקמה שיעשה הק' לישראל ממדין. ומדרש אגדה [הק' אמר "נקמת בני ישראל" ומשה אמר "נקמת ה'" אמר לפניו רבונו של עול הנקמה שלך היא שאין אומות הועלם שונאין אותנו אלא בשבילך] מצאתי:

ו

אתם ואת פינחס. [שהיה משוח מלחמה ועוד שהתחיל המצוה] והנס בא על ידו. [ולכך באו על המדינים ולא על המואבים כי המואבים עדיין לא נתמלא סאתם ולא בא קיצם כאשר ניבא עליהם בלעם "אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב"] ועוד שמשה עמד עם המדינים ויתרו נתחבר אליהם ולא נשאו להם פנים [ועוד כי מואב מדאגה עשו כי היו יראים מפני שהיו חושבים ישר' כי ארצם ארץ רפאים ושמא יבאו עליהם:

ח

חמשת מלכי מדין. חמשה משפחות היו והעמידו עליהם חמשה מלכים דכתי' "ובני מדין עיפה ועפר וחנך ואבידע ואלדעה":

ואת בלעם בן בעור. ששלחו בשבילו כדי לקלל ישראל [לפי שאמר "לא הביט און ביעקב" כלו' לא חטאו לו למה יחזור מלברכם כמו שפי' בוירא בלק, והחטיאום ושלחו לו כלו' עתה תוכל לקללם כי חטאו, בא ונהרג] וזהו "הן הנה היו לבני ישראל [בדבר בלעם" כי מתוך דבריו שאמר "לא הביט און" למדו להחטיאם:

יז

וכל אישה ידעת איש. למ"ד יודעת איש ממש הושיבום על פי חבית, בעולה ריחה נודף, בתולה אין ריחה נודף, ולמ"ד ראויה לביאה הביאום לפני הציץ, ראויה פניה מוריקות:

יט

ואתם חנו מחוץ למחנה. [אעפ"י שטמא מת מותר אפי' במחנה לויה, לא היו רוצים שיטמאו אחרים כי רבים היו ולא יכולו להזהר מהם והם אבות הטומאה לטמא אדם וכלים] כי נגעו במתים שהיו אבי אבות הטומאה אי נמי חוץ למחנה שכינה אמר לא יכנסו בעזרה:

כג

כל דבר אשר יבא באש. שתשמישו על ידי האור, שפוד ואסכלה צריך ליבון באש כדי להגעיל דטעמו ולא ממשו דאורייתא:

אך במי נדה יתחטא. שצריך טבילה ואפי' הוא טהור ואפי' הוא חדש דכלי מתכות הנקחים מן הגוים צריכין טבילה דכלי מתכות כתובין בפרשה הזהב והכסף והבדיל והעופרת כדאית' בע"ג, ואשר נטמאו במת צריכין הזאה שלישי ושביעי וטבילה:

ואשר לא יבא באש תעבירו במים. אם תשמישו בחמין צריך להגעילו בחמין ואם תשמישו בצונן סגי בהדחה דכבולעו כך פולטו ומשום כלים בני יומן אצטריכא שלא נפגם טעמם:

כז

וחצית את המלקוח. מלקוח קרי דבר שאינו ניקח ביד ממש כגון אדם ובהמה שהם מנהיגים לפניהם, המטלטלין כסף וזהב ובגדים קרייבז ומה שנשאו על כתיפם וטרחו בו לא צוה לחלוק וזהו דכתי' "כי כחלק היצא למלחמה כן חלק היושב על הכלים":

מט

עבדיך נשאו. עשו חשבון כמו "נשא את ראש בני ישראל":

ולא נפקד. נחסר כמו "ויפקד מקום דוד" וזהו נס גדול ומאחר שעשה לנו הק' נס נתן לנו תורה כי הרגנו אומה גדולה ולא נחסר ממנו איש. ורבותינו דרשו "לא נפקד ממנו איש" לעבירה אבל ידי הרהור לא יצאנו ויש מפרש על שמנו את ישראל, אבל בזה סגי בבקע לגולגלת והיותר לכפר על ההרהור:

נג

אנשי הצבא בזזו איש לו. לא עשו זאת להקדיש אלא שרי האלפים, ויש לפרש בזזו [הביזה כגון הכלים והמטלטלין והבגדים מה שלקחו בזזו איש לו שלא חלקו מהם לעדה]:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.