רלב"ג/בראשית/כא
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
וי' פקד את שרה וגומ'. עד ויהי אחר הדברים האלה.
ביאור דברי הספור
זכר שכבר פקד יי' את שרה בהריון כמו שיעד לה ועשה גם כן כמו שיעד לה. רצוני שכבר ילדה בן למועד אשר דבר אותו אלהים וכנה קרא אברהם שם בנו אשר ילדה לו שרה יצחק כמו שאמר אליו השם יתעלה ומל אותו בן שמנת ימים כאשר צוה אותו אלהים. והנה היה אברהם בן מאת שנה כאשר נולד לו יצחק בנו. ואמרה שרה שכבר הטיב אברהם בקראו שם בנו יצחק שהוא שם מורה על השמחה כי שמח שמחה גדולה בו השם יתע'. וכל השומע ישמח בעבורה ואולם יחסה השמחה לה לבדה לפי שכבר היה לאברהם בן קודם זה. ואמרה להודות על חוזק הפלא שעש' לה השם יתעלה כי מי הוא זה שעלה בלבו לאמר לאברהם שתניק בנים שרה זה לא מלל אחד מהאנשים זולת הנביא שיעד לה זה הענין בנבואה אבל מי שאינו נביא לא עלה בלבו זה העניין לרוב הזרות אשר בו. והנה כאשר גדל הילד ונגמל עשה אברם משתה גדול לרוב שמחתו במה שזכהו השם יתעלה כשנתן לו זה הבן. והנ היה ישמעאל מלעיג על זה העניין שהיה אברהם עושה ליצחק ולא עשהו לו כי לא היה חושב שיהיה ליצחק יתרון עליו כי שניהם הם בניו. וכאשר הרגישה שרה בזה רצתה להראות לו שאין העניין כמו שהיה חושב ואמרה לאברהם שיגרש מביתו הגר ובנה ישמעאל כי לא יירש ישמעאל בנכסי אברהם עם בנה יצחק והיה הדבר קשה בעיני אברהם בעבור בנו ישמעאל עד שבאהו דבר השם יתעלה שיעשה מה שאמרה לו שרה כי ביצחק לבדו יקרא לו זרע. רצוני שממנו יהיה הזרע המתיחס לאברהם בשלמותו והוא ישראל ויעד אותו שישי' בן האמה לגוי מפני היותו זרעו כי לא היה ישמעאל ראוי לברכה אם לא מפני היותו בן אברהם. והנה היה סבה מהשם יתעלה לגרש ישמעאל מעל יצחק כדי שלא ילמד יצחק ממעשיו הרעים וימנע מפני זה שלמותו. והנה נזדרז אברהם לגרש את האמה ובנה כמו שצוהו השם יתעלה ונתן להגר צדה לדרך לחם ומי' והיה מספיק להם בדרך אשר היתה הולכת בה לולי תעותה במדבר באר שבע. והנה בלי ספק נתן לה כסף וזהב יספיק לה ולבנה אחר היותם למקום אשר היו הולכים כי המאמר כשיתן לבנו צדה לדרך ולא יתן לו דבר יזון בו אחר היותו במקום אשר אמר להם שילכו בו זה מגונה מאד כל שכן בחק אברהם. והנה תעת הגר במדבר באר שבע והיה זה סבה אל שכלו שהים מן החמת קודם הגיעה אל המקום שהיו הולכים שם. וכראותה זה פחדה שימות בנה בצמא והשליכה אותו בכעס תחת אחר מהאילנות שלא יכהו חום השמש. וכאשר השיג אותו הצמא נפרדה ממנו כשיעור ירית חץ שלא תראה במות וישבה שם לראות מה יקרה לו ובכתה בכי גדול. וכבר שמע השם יתעלה קול הנער שהיה צועק לצמאו מפני אברהם נביאו ושלח אחד מהנביאים להגר ואמר לה שלא תירא כי שמע ה' את קול הנער וצערו באשר הוא שם בעבור נביאו אברהם. וצוה אותה שתשא הנער ותלך לדרכה. כי הוא יהיה לגוי גדול והנה פקח ה' עיניה וראתה באר מים ומלאת את החמת והשקת הנער והנה השגיח השם יתעלה בנער בעבור כבוד אברהם נביאו וגדל וישב במדבר פארן והיה יורה חצים לצוד לו ציד. וישב במדבר פארן ולקחה לו אמו אשה מארץ מצרים כי משם היתה. ובעת ההיא אמר אבימלך ופיכול שר צבאו לאברהם שהש"י משגיח בכל מעשיו כי הם ראו אותו מצליח בכל אשר יפנה וראו גם כן המופתים שעשה השם בעבור אברהם ולזה רצו שישבע להם באלהים שלא יזיק הוא וזרעו לאבימלך ולזרעו אבל יעשה עמהם כחסד אשר עשו עמו. וכן יעשו חסד עם אנשי ארץ אבימלך וזרעם ואמר אליו אברהם שכבר ישבע לו על זה. והוכיח אברהם את אבימלך בדברים וטענות על הבאר אשר גזלו לו עבדי אבימלך. וכבר התנצל על זה אבימלך ואמר אליו לא ידעתי מי עשה הדבר הזה כי לא נעשה במצותי וגם אתה לא הגדת לי מי הוא זה שאם הייתי יודע מי עשה זה הייתי עושה בו מה שהתבאר ממנו שלא ישר בעיני מה שעש'. וגם אנכי לא שמעתי בלתי היו שאם הייתי יודע תלונתך קודם זה הייתי חוקר בענין עד שאמצא מי הוא זה ואיזהו ואוכיחנו. והנה לקח אברהם צאן ובקר ונתן לאבימלך וכרתו שניהם ברית באופן שהיו נוהגים לכרות ברית בימים ההם. והציב אברהם מהצאן שבע כבשות נפרדות משאר הצאן ורצה שיקח אבימלך שבע כבשות מידו להיות לו לעדות שהבאר ההוא הוא שלו. ולהעיד על אמתת זה הספור זכר שלזאת הסבה היה נקרא המקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם וכרתו ברית שלא יזיקו זה לזה. ואחר כך שב אבימלך ופיכול שר צבאו לארצו. והנה נטע אברהם אילן בבאר שבע להיות ממנו צל על הבאר והתפלל שם לשם יתעלה כי המקום ההוא היה נאות אל שידבק לו בו השפע האלהי. וכבר גר אברהם קודם זה בארץ פלשתים ימים רבים ואולם אמר זה כי אע"פ שעמד שם אברהם ימים רבים לא רצה להשתקע שם כי לא היה מארץ כנען אבל גר שם עד שנמצא לו מקום נאות סמוך לארץ ההיא בארץ כנען והוא באר שבע. והנה התועלות המגיעות מזה הספור הם רבים:
התועלת הראשון להודיע קיום יעוד השם אשר יעד לאברהם שיהיה לו בן משרה:
התועלת הב' להודיענו הסתעפות יצחק מאברהם שנהיה ממנו זרע ישראל ולזה האריך בזה הספור להזכיר בן כמה שנים היה אברהם כשהוליד יצחק כמנהג התור' להזכיר זה במה שנסתעפו ממנו האבות הקדושים אשר היה מהם העם הנבחר. ואולם זכר בן כמה שנים היה אברהם כשהוליד לו ישמעאל להודיע בן כמה שנים היה ישמעאל כשנמול כי כבר היה מפורסם בעת נתינת התורה כי בני ישמעאל נהגו להמול בני י"ג שנה וגם היום הם נוהגים כן. וזה ממה שיוסיף האמנה על מה שסופר מזה בתורה:
התועלת הג' הוא בדברים התוריים והוא שראוי לאדם שיהיה זריז לעשות מצות השם יתעלה ולא יעצרנו מזה דבר ולא ישכח מצו' השם מפני שמחתו במה שחננו מהטובות אבל ראוי שישים מצות השם נגד עיניו תמיד. הלא תראה שאברהם אבינו נזדרז למלאות מצות השם. ומל יצחק בנו בן ח' ימים כאשר צוה אותו עם היותו בן זקונים לו לא פחד שישיגהו הפסד על זה גם לא שכח מצות השם מפני רב שמחתו במה שחננו השם יתע' שיהיה לו בן משרה לעת זקנתו וזקנתה והקל כבנו ישמעאל לגרש אותו מביתו כאשר צוהו השם יתעלה על זה:
התועלת הד' להודיע שהזרע השלם שייעד השם לאברהם יהיה מיצחק לבד כאמרו כי ביצחק יקרא לך זרע:
התועלת הה' הוא להודיע שהשגחה לא היתה דבקה בישמעאל אלא מפני שהוא זרע אברהם ולמדנו בזה שכאשר תדבק ההשגחה באדם יושגחו מפני זה אוהביו וקרוביו ולזה ספר השגחת השם יתעלה בישמעאל מפני היותו זרע אברהם והצילו מהצמא כאשר צר לו ושכבר היה עמו וכבר נכפלה זכירת זאת הפנה רוצה לומר ההשגחה במקומות רבים מהתורה לישב יותר בלבנו אמתתה כי היא הפנה אשר היא נבנית עליה התורה בכללה:
התועלת הו' הוא במדות. והוא שאין ראוי לאדם שיקצר מהשגיח בבניו ובבני ביתו כפי מה שאפשר. הלא תראה שאברהם כאשר צווה לגרש האמה ובנה נתן להם צדה לדרך היה מספיק להם לולי תעתה במדבר באר שבע:
התועלת הז' להודיע ספור שבועת אברה' ואבימלך שלא יזיקו זה לזה וכבר הית' מפורסמת השבוע' הזאת בימי' אשר נתנה התורה וזה ממה שהיה מוסיף אמו' בזה הספור:
התועלת הח' להודיע גודל מעל אברה' אצל אנשי הארץ עד שהתעורר אחד מהמלכים אשר שם לבא אליו לכרות עמו ברית למה שראהו מהצלחתו והיות השם עמו:
התועלת הט' הוא במדות. והוא שראוי לאדם להרחיק פעולת העושק והחמס כפי מה שאפשר. הלא תראה שאברהם הוכיח את אבימלך על העושק שעשקוהו עבדיו לחשבו שכבר עשו זה במצותו:
התועלת הי' הוא במדות. והוא שראוי לאדם להיות אביר לב בעת הראוי ורך הלבב בעת הראוי. הלא תראה שאברהם אבינו שפחד תחלה מאבימלך ואמר מפני זה על שרה שהיא אחותו לפחדו שלא יהרגנו התחזק עתה לטעון כנגדו במה שעשקוהו עבדיו להתברר לו שלא יקרהו רע על זה כי אבימלך היה רודף שלומו:
התועלת הי"א הוא במדות. והוא שאין ראוי שיקצר האדם משמירת קנייניו כפי מה שאפשר. הלא תראה שאברהם התעורר להוכיח אבימלך להשיב לו הבאר אשר גזלו ממנו עבדיו והשתדל בכל עוז שיתקיים לו הבאר ההוא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |