טעמא דקרא/בראשית/כא
א[עריכה]
וה' פקד את שרה כאשר אמר. בב"ק (צ"ב א') כאשר אמר אברהם על אבימלך דאמור רבנן כל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה, והובא ברש"י כאן. יל"ע אם זהו דוקא כשמתכוין רק לטובת חבירו אז נענה תחילה, או דגם אם מתפלל על חבירו ומתכוין כדי שהוא יענה תחילה אמרינן הכי, ומדברי המג"א בס"ס ר"ל סק"ו מבואר דגם אם מכוין שהוא עצמו יענה תחילה אמרינן הכי עיי"ש.
כו[עריכה]
ויאמר אבימלך לא ידעתי וגו'. לפי הנראה מהפסוקים לא רצה אבימלך להחזיר את הבאר והשתמט בערמה ואמר לא ידעתי מי עשה וגם אתה לא הגדת וגו' ולמה לא אמרת לי וגם לא סיפרו לי ש"מ שאין הדבר פשוט וצריך לברר ובנתים השתמט מזה, וכשראה א"א עם מי יש לו עסק כאן כבר העמיד עדות על הבאר השני' את שבע כבשות כדי שלא יוכל להשתמט, וכעין זה שמעתי בשם מרן החזו"א זצ"ל.
ל[עריכה]
את שבע כבשות תקח מידי. יל"ע למה דוקא שבע. וי"ל דמבואר ברמב"ם פ"ט מע"ז ה"ו שאין מוכרין לגוי עובד ע"ז שום בהמה שיכול להקריבה לע"ז רק אם יש בה מום שזה אין מקריבין לע"ז, וכנראה שא"א לא מצא בצאנו רק ז' בע"מ לכן נתן לו אותם.