ריטב"א/קידושין/סב/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בשלמא לרבי חנינא היינו דכתיב בסוטה אם לא שכב איש ולא כפל שאם שכב לא תנקה שמכלל לאו אתה שומע הן אלא לר"מ ה"ל למכתב ואם שכב הנקי. יש שפירשו כמו חנקי כלומר שימיתוה המים ואחרים פירשו הנקי המים שיהיו נקיים ונאמנים בפעולתם לעשות בך משפט. ולא נהירא דאם כן ה"ל למכתב הנקי מי המרים מאי ממי המרי' וי"ל הנקי כנשים הטהורות שלא נזונו ונמלטו ממי המרים ולא היו לאלה כמותך. ורבינו הגדול ז"ל פי' הנקי גופך מנפשך שתצא רוחך ויהא גופך נקי ממנו כמה דאת אמר יצא פלוני נקי מנכסיו. הנקי כתיב וכ"ת ואכתי היכי ניחא לר"מ דהא בעי ר"מ הן קודם ללאו והכא לאו קודם להן והנכון דר"מ בכל דוכתא בעי כפל לשון משום דלית ליה מכלל הן אתה שומע לאו בר מאיסורא דלית ביה ממונא אבל הן קודם ללאו ושאר דיקדוקי תנאין לא בעי להו אלא בתנאין לבד לחזק התנאי כדי שיחול על המעשה אבל בשאר עניינין בכפילא לבד סגי ליה. וקשיא ליה לראב"ד ז"ל למאי דאמרי' השתא הנקי כתיב כדי שישביע באלה לומר לה אם שכב הנקי אשתכח שאף שבועה זו של כהן שמשביע את האשה שבועה שיש בה אלההיא ואלו בשבועות גמרינן דשבועה שאין בה אלה הויא שבועה משום דכתיבי בסוטה שתי שבועות אחד שבועה שיש עמה אלה ואחד שבועה שאין עמה אלה. ואיכא למימר דאנן הכי ילפינן התם דכיון דלא כתב רחמנא בהדיא אלה בשבועה זו אלא שכתבה ברמז במה שכתב הנקי חסר אשמועינן דשבועה שאין עמה אלה שבועה:
בשלמא לר"מ היינו דכתיב הוא יתחטא כו'. ואם לא יתחטא כו' כלומר וכפל לשונו דמכלל הן אי אתה שומע לאו. ואיכא למידק דהא אמרינן בשבועות דמודה ר' מאיר באיסור דלית ביה ממונא כלל דאמרינן מכלל הן אתה שומע לאו והכא איסורא דלית ביה ממונא היא ולמה לי כפילא. תירץ רבינו הגדול הרמב"ן ז"ל דאין הכי נמי דלא הוה צריך הכא כפילא לר"מ מיהו כיון דצריך כפלא בשאר מקומות באיסורא דאית ביה ממונא אף באיסורא דלית ביה ממונא פעמים שנופל אותו ללא צורך שלא לתת מקום לטועה לטעותו אבל לר"ח דסבר שאין צורך בשום מקום לכפל ומכלל הן אתה שומע לאו בכל מקום אמאי כפליה הכא ונכון הוא וה"ר פנחס הלוי ז"ל אחיו של רבינו נרו תירץ שלא א"ר מאיר באיסורא גרידא מכלל הן אתה שומע לאו אלא במקום אזהרת איסור כההיא דמייתיינן התם מדכתיב יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך בבואכם אל אהל מועד ולא תמותו דכיון דהוי אזהרת איסור לא הוצרך לכפול ולומר ואם תשתו תמותו דכיון דאמר לא תעביד ולא תענש ממילא משמע דאי עביד מיענש אבל שלא במקום אזהרת איסור אפילו באיסור גרידא לית לן מכלל לאו אתה שומע הן דאלו אמר רחמנא אם תשתו מים ולא יין בבאכם אל אהל מועד ולא תמותו אין במשמע שאם ישתו יין ימותו אלא אם לא ישתו בריא להם שלא ימותו ואם ישתו אפשר שימותו ואיפשר שיחיו וזה עיקר הא דאמרינן היכא דעביד ברביעי ובשמיני רש"י ז"ל לא גרס ברביעי. דכיון דאיכא בין הזאה ראשונה לב' ג' ימים לא איכפת לן בראשונה אם נתאחרה כדאיתא התם אלא ה"ג היכא דעבד בג' ובח' דהשתא איכא טפי מג' ימים בין הזאה ראשונה לשניה ומיפסלא ואיכא דקי"ל אמאי לא הוו כל הני כפילא לר"מ שני כתובים הבאין כאחד ואין מלמדין. ולאו קושיא היא דהא בכל חד מינייהו איצטרך כפילא לחדוש שנתחדש בה קצת ומה שהקשו מהם לרב חנינא משים דאיכא בהו מילי שלא נכתבו אלא לכפילא והכי אתיא בפ' מי שאחזו כדכתיב' התם ותו לא מידי:
מתניתין האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שנתגייר כו'
גמ' ת"ר אין תורמין מן התלוש על המחובר ולא מן המחובר על התלוש ואם תרם אין תרומתו תרומה יש אומרים דליכא לפרושי טעמא דמילתא משום דכתיב דגנך כדפי' רש"י ז"ל דאם כן אפילו הקדימו בשיבולין נמי לא תהא תרומתו תרומה דלאו דגנך הוא וסוגיי' בכוליה תלמודא דתרומתו תרומה בתלוש אחר שהביאו שליש וכי כתוב דגנך היינו לחיובא ולקביעות מעשרות כדכתיבנא בפירקן דלעיל ובמסכת פסחים לא אשכחן תרומת חמץ דלא הוה לה שעת הכושר אלא כדאחמיץ במחובר אלא טעמא דמלתא כדאיתא בתורת כהנים והרמותם ממנו ולא מן המחובר. ותימה גדול הוא זה האיך יטעה רש"י ז"ל בזה. ונראה דה"ק דאע"ג דדרשינן דגנך דיגונך מ"מ לא נפיק מפשטיה דגנך היינו שבא לכלל דיגון דהיינו תלוש וכן לשון רבינו ז"ל דקאמר דגנך מידי דמידגן לא אמר ז"ל דאידגן אלא דמידגן:
בעא מיניה מרבי יוחנן אמר פירות ערוגה זו תלושין יהו תרומה על פירות ערוגה זו מחוברין כו' עד לכשיתלשו ונתלשו פי' האי מכשיתלשו ונתלשו אתרווייהו קאי בין התורם מן התלוש על המחובר או מן המחובר על התלוש ואליבא דרבנן מבעיא ליה כה"ג שהפירות מבושלים ואינם מחוסרים אלא תלישה אי חשיב דבר שבא לעולם אי לא ואמר ליה דאפילו לרבנן מהני דכיון דלא מחסרי אלא תלישה ואפשר לתלשם עכשיו כל שבידו לעשותו לאו כמחוסר מעשה דמי וכמאן דתלישי ואקשינן ליה ממתניתין דאמרי רבנן דלאחר שאגייר או שתתגיירי אינה מקודשת ואע"ג דבידו להתגייר ופרקינן דגר נמי לאו בידו דא"ר יוחנן גר צריך ג' משפט כתיב ביה מי יימר דמזדקקי ליה בי דינא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |