ריטב"א/קידושין/כז/ב

ריטב"א קידושין כז ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אמר רב אחא בריה דרב איקא תדע דאלו מסר לו עשר בהמות באפסר אחד ואמר ליה זו קני מי לא קנה. פי' לאו דוקא זו קני דא"כ הא ודאי לא קני אלא היא בלבד אלא הכי פירש דאמר ליה בזו קני כלומר שיקנה באפסר זה לכלן או בחזקה זו כל השדות ואיכא נסחי דגרסי אלו מסר לו עשר בהמות באפסר אחד מי לא קט ומהדרינן התם אגדו בידו כלומר שמסרם כלם באפסר אי ונאגדין ביחד אבל הכא אין אגדן בידו דקרקעות מפזרות הן ואידך סבר דסדנא דארעא חד הוא ובאידך לישנא אמרינן אלו מסר לו עשר בהמות באפסר אחר כלומר ואינן נאגדות יחד דומיא דשדות אלו סמיכות ואמר לו קני באפסר של זו את כלן מי קנה אף שפירש לו המוכר הכא נמי לא שנא ומהדרינן מי דמי התם גופין מחולקין אבל הכא סדנא דארעא חד הוא פי' ומטלטלי דקני בחזקת מטלטלי מקרקעי היינו משום דאגב עבדינהו כקרקע עצמו וכגוף אחד דמו והיינו דטריף בהא מטלטלי מלקוחות כדין קרקע כי שיעבד ליה מטלטלי אגב מקרקעי:

ואגב אורחין שמעינן מהכא דכל היכא דמדינא לא קני אע"ג דפריש מוכר ואמר ליה קני כגון עשר בהמות באפסר אחד וכדכתיבנא לעיל כנ"ל:

מתניתין זוקקין את הנכסים שיש להם אחריות עם הנכסים שאין להם אחריות לישבע עליהן מסתברא דאיידי דקתני לעיל שהקרקעות גוררין את המטלטלין לענין הקנאה באגב נקט הא שהמטלטלין גוררין את הקרקעות לענין שבועה בגלגול והיינו דקתני לה הכא ולא קתני לה התם בשבועות:

והא דקתני וזוקקין לא אנכסים קאי דלא משמע לישנא הכי אלא אב"ד קאי שזוקקין לישבע על הקרקעות בגלגול המטלטלין ואע"ג דקרקעות לאו בני שבועה נינהו כלל דבכולהו שבועות של תורה מיעט רחמנא קרקעות עבדים ושטרות אפ"ה דין תורה הוא לישבע עליהן בגלגול כדיליף בגמרא וכן הדין בעבדים שטרות ואע"ג דקתני סתמא וזוקקין אורחא דתלמודא הוא בהכי כאותה ששנינו לא יפחתו לו מד' כוסות שפירושו לא יפחתו לו ב"ד או גבאי צדקה ודכותיה טובא:

גמרא אמר עולא מניין לגלגול שבועה מן התורה שנאמר ואמרה האשה אמן אמן ותניא כו'. פי' אע"ג דגמרינן גלגול שבועה מן התורה מסוטה איכא בסוטה מאי דליכא בעלמא דאלו בסוטה הכהן פותח הגלגולין מעצמן ואנן בעלמא קי"ל דאין ב"ד פותחין לו לגלגל עד דטעין תובע דאמרינן התם א"ר הונא לכל מגלגלין חוץ משכיר ורב חסדא אמר לכל אין מגלגלין חוץ משכיר מאי בינייהו איכא בינייהו למפתח לו לרב חסדא פתחינן לרב הונא לא פתחינן והלכתא כרב הונא ומודה רב הונא דבסוטה פותח הכהן אלא דשאני סוטה דהוי אסורא וכל ישראל ערבין זה לזה ומחייבי לאפרושי מאיסורא ובעלי דבר חשיבא אבל הכא דממונא הוא אי לא טעין בעל דבר אין לנו לעשות עצמינו עורכי הדיינין ולפתוח לו שיגלגל עליו:

ותניא אמן שלא שטיתי ארוסה ונשואה שומרת יבם וכנוסה תמיהא מילתא אדמייתי לה מהא דאיכא למדחי דמילי מילי קתני ליתי עלה מרישא דקתני אמן מאיש זה אמן מאיש אחר דלא סגיא לה אלא בגלגול שהרי לא קינא לה מאותו אחר שאלו כשקינא לה ממנו היינו מאיש זה ואיכא למימר דאלו מאיש אחר לא דמי למתטתין דבמתניתין תנן שנשבעין על הקרקעות בגלגול ואע"ג דאינהו לאו בני שבועה באנפי נפשייהו כלל ואלו מאיש אחר הא הוי בר שבועה אלו קינא לה ולהכי נקט ארוסה דארוסה נמי לאו בת שבועה הוא אע"ג שקינא לה ואפי' הכי מגלגלין אותה והיינו דאזיל תלמודא ומפרש האי ארוסה היכא דמיא למימרא דאע"ג דארוסה זו לא בת שבועה היא קתני תנא שנשבעין עליה בגלגול וכן מפורש בירושלמי דגרסינן התם מנין שמגלגלין שבועה מן התורה ואמרה האשה אמן אמן אמן מאיש זה אמן מאיש אחר עד כדין דברים שנשבעין עליהם דברים שאין נשבעין עליהן מניין תנינא אמן שלא שטיתי ארוסה ונשואה שומרת יבם וכנוסה ארוסה ושומרת יבם בת שבועה היא ואתמר מגלגלין ובהא נמי מגלגלין ע"כ והוא מפרש כדברינו:

והשתא מאי דשקיל וטרי תלמודא האי ארוסה היכי דמיא לא נחית לפרושי דמתניתין ע"י גלגול הוא דהא מסתמא הכי משמע דהשתא נשואה היא ועלה מגלגל ארוסה ולאו מילי מילי קתני אלא הא נחית לפרושי דארוסה זה דקתני דמגלגלין לאו בת שבועה היא באנפי נפשה כלל והיינו דיליף מינה עולא לקרקעות וכדאמרן:

אלא כשנכנסה לחופה ולא נבעלה מבלעדי אישך אמר רחמנא שקדמה שכיבת בעל לבועל ולא שקדמה שכיבת בועל לבעל. פי' לאו דוקא שקדמה שכיבת בועל לבעל למימרא דאיכא נמי שכיבת בעל בתר בועל דא"כ למה לי מבלעדי אישך תיפוק לי' דבעינן ונקה האיש מעון וליכא אלא פירושא שקדמה שכיבת בועל עד שלא יבעל בעל כלל ואשכחן לשון קדימה בהאי גוונא כדכתיב מי הקדימני ואשלם בפרק קמא דחולין אמרי' ליבן סכין בעור ושחט בה כשרה חדודה קודם לליבונה שאין פירושו שהחדוד קודם ואח"כ הליבון דא"כ הא מנקבי סימנין קודם גמר שחיטה בליבון הסכין אלא פירושו שהחידוד קודם לחתוך ואין כח לליבון לשרוף כלל. וקשיא לן אמאי לא אוקימנא להאי ארוסה כגון שבא עליה ארוס בבית חמי' קודם שקינא לה ואח"כ קינא לה ונסתרה בעודה ארוסה ונכנסה לחופה ולא נבעלה ומשקי לה כשהיא נשואה דהשתא קדמה שכיבת בעל לבועל והאיש מנוקה מעון שלא בא עליה אחר שנסתרה ואיכא תחת אישך דהשתא נשואה היא ואיכא למימר דהא פרכינן לה הכי במסכת יבמות בפרק הבא על יבמתו ודחינן לה דא"כ דכותה גבי שומרת יבם שבא עליה יבם בבית חמיה עד שלא קינא לה שומרת יבם קרי לה והא כי קני לה אשתו גמורה היא דקנייה בביאה ונשואה סוטה היא ולא שומרת יבם סוטה שהבא על יבמתו אפילו באונס או בשוגג קנאה ואע"ג דאשכחן במסכת סוטה דבכי האי גוונא שבא עליה יבם בבית חמיה קרי לה שומרת יבם. התם הוא משום דאיכא מ"ד דלא שתיא כיון דלא הוי כנוסה ולא קרינן ביה תחת אישך הילכך כיון דלא שתיא מהאי טעמא שפיר מקריא שומרת יבם אבל השתא דאתינן למימר דשתיא וחשיבא כנוסה לא מקרייא שומרת יבם והתם מוקמינן לה כשעשה בה מאמר ואליבא דב"ש דלא הוי הלכתא ולהכי הדר ר"נ ואוקמה ע"י גלגול כדאוקמה עולא הכא אליבא דהלכתא ודלא כב"ש:

מיהו אכתי תמיהא לי דנהי דמתניתא דקתני לה גלגול בהדי שומרת יבם דכוותה דשומרת יבם קתני לה ומשום הכי לא משכחת לה בכהאי גוונא ארוסה בת שבועה מ"מ דלתנא דמתניתא הכא ומשכחת ארוסה בת שבועה כשבא עליה ארוס בבית חמיה קודם שקינא לה וכיון דכן אכתי אימא לך דאשכחן גלגול שבועה בדבר שאפשר לבא לידי שבועה בשום צד אבל קרקעות דלא הוי בני שבועה כלל בשום ענין מנא תיתי לן דמגלגלין ואיכא למימר דלעולם מסתייה דמוכח דהאי גלגול ארוסה דתני תנא לא משכחת ליה בר שבועה באנפי נפשיה אע"ג דקני לה ומינה שמעינן לקרקעות ולכשתמצא לומר דבעינן דומיא דקרקעות דלאו בני שבועה בשום צד ליתי עלה ונשמעינה משומרת יבם דלאו בת שבועה כלל בשום צד ואפ"ה מגלגלין והיינו דנקט עולא כולה מתניתא בידיה שומרת יבם כנוסה ולא סגי ליה במאי דקתני ארוסה ונשואה משום דמשומרת יבם שמעינן דארוסה זו לאו בת שבועה היא דהא דכוותה דשומרת יבם קתני לה ומינה שמעינן גופה דשומרת יבם לאו בת שבועה כלל שאם בא עליה קודם קנוי לאו שומרת יבם היא ואם קינא עליה אח"כ נשואה ונקט תלמודא לפרוש' ארוסה ומינה שמעינן לאידך ודכותה בתלמודא כנ"ל. וכי תימא אכתי משכחת לה ארוסה ושומרת יבם בת שבועה כגון שקנא לה בעודה ארוסה ושומרת יבם ואח"כ בא עליה ונכנסה לחופה ולבעלה ואח"כ נסתרה ולא בא עליה בעל אח"כ וקא משקי לה הא ליתא דהא א"נ דקינא לה בעודה ארוסה או שומרת יבם כיון דסתירה לא הוה אלא לאחר נישואין לא קרינן לה ארוסה ושומרת יבם סוטה שאינה סוטה על עסקי קינוי אלא על עסקי סתירתו ובסתירה נעשית סוטה והקנוי כהתראה הוא לה וזה פשוט:

אשכחן סוטה דאסורא ממונא מנ"ל. פי' דמסוטה ליכא למגמר במה מצינו דממונא מאסורא לא ילפינן ומהדרינן דאתי בקל וחומר פי' ואע"ג דבמה מצינו לא ילפינן ממונא מאסורא ילפינן מינה בקל וחומר:

ומה סוטה שלא נתנה ליתבע בעד א' כו'. מסתבר לי דע"כ בטענת שמא מייתי לה כדין סוטה לומר שלא נתנה סוטה ליתבע לשבועת האלה בעד א' של סתירה בטענת שמא דאלו בטענת ברי שטוען הבעל שנבעלה ודאי מאי איריא בעד א' אפילו בשני עדים נמי דכיון סברי לו שנטמאת חסורה היא לו דשוויה אנפשיה חתיכה דאסורא ולאו בת שבועה היא אלא ודאי קל וחומר זה בטענת שמא אנו דנין אותו ובעד א' לא נתנה לתבוע אלא בשני עדים ניתנה ליתבע:

והשתא דאתינן להכי דכוותה בממון דאמרינן שניתן ליתבע בעד א' בטענת שמא הוא ושמעינן מינה דשבועת עד א' איתא אפי' בטענת שמא כדברי רבינו אלפסי ז"ל ודין הוא דהא כל מקום ששנים מחייבים אותו ממון עד א' מחייבו שבועה וכיון דשני עדים מחייבים אותו ממון בטענת שמא אם הוא דבר שאין לו לידע בבירור כגון שהם מעידין שראוהו שנכנס לביתו שלא בפניו וגנב מכליו כך עד א' מחייבו שבועה בכהאי גוונא וכן דעת מורי נר"ו ורבו רבינו הגדול ז"ל ובמקומו נבאר זה בעזרת האל יתברך:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---