רמב"ן/קידושין/כז/ב

רמב"ן קידושין כז ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הא דאקשינן מסר לו עשר בהמות באפסר אחד ואמר לו זו קני מי קני. לאו דוקא אלא דאמר ליה החזק בזו וקני אבל זו קני אף בשדות לא קנה שהרי פירש זו קני ולא אחרת ומה שפרש"י ז"ל אינו מחוור כלל. ואם תשאל היאך אמר במה דברים אמורים שנתן לו דמי כולן אם נתן לו דמי כולן יקנה בכסף ומה צורך לחזקה יש להשיב שאם פירש ואמר קני בחזקה ולא בכסף קנה בחזקה של זו אף בחברותיה אי נמי בדמים שאינם קונין כגון היתה לו עליה מלוה שאינו קונה כדאמרינן דשוין במכר שזה קנאו ואי מלוה להוצאה ניתנה במה קנאו:

לפי דרכינו למדנו כמה דרכים איך שהיו דנים בימיהם בעלי התלמוד ז"ל: שער א': כסף. אם נתן לו דמים ואמר לו ערבוני יקון קנה כנגד מעותיו לא פחות ולא יותר בין במוכר שדהו מפני רעתה בין אין בה דין חלוקה בין יש בה בין עייל ונפיק אזוזי בין לא עייל ונפיק אזוזי ונוטל כחוש ונוטל כשער המקח:

שער ב': חזקה. במה דברים אמורים שקונה בחזקה או בכסף במקו' שאין כותבין את השטר אבל במקום שכותבין את השטר לעולם לא קנה עד שיכתוב לו שטר לא בכסף ולא בחזקה וכיון שלא קנה עד שיכתוב שטר לעולם אינו קונה כנגד מעותיו שכיון שהשטר על השדה כולה האיך יקנה מחצה והרי לא כתב לו שטר על חציה אלא על מנת לקנות כולה כתב על הכל לפיכך לא קנה כלום אלא כמי שלא כתב לו שטר הוא אבל אם פי' שיקנה בכסף לבד או בחזקה קנה ואם לא פי' אפי' במוכר מפני רעתה לא קנה עד שיכתוב לו את השטר דלוקח לא סמכה דעתיה ואיהו לא מפני רעתה לקחה:

שער ג': שטר. קונה במתנה ובמכר משנתן דמים ואפי' בשלא קנו לו דמים ואם לא נתן כל הדמים לעולם לא (נתן) כלום אלא אם כן מכר שדהו מפני רעתה ואם פירש יעשה כפירושו והדברים הללו מפורשים בגמרא מקצתן בשמועה זו ומקצתן בפרק השוכר את האומנין והרוצה לעמוד בעיקרן יעיין בפי' שם בפרק השוכר את האומנין וימצא הכל מזומן ומפורש לפי עניות דעתינו. ומפני המחלוקת שנולד בדברים הללו הוצרכתי לפרטן בפרט:

האי ארוסה היכי דמיא וכו'. האי דלא פשיט מאמן מאיש זה אמן מאיש אחר טעמא דמלת' כדמפורש בירושלמי מנין לגלגול שבועה מן התורה מסוטה אמן מאיש זה אמן מאיש אחר עד כדון דברים שהוא ראוי להשביע דברים שאינו ראוי להשביע אמר רבי יוסי בר בון נשמעניה מן הדא אמן שלא שטיתי ארוסה ונשואה אמן שומרת יבם וכנוסה ארוסה ושומרת יבם אינו ראוי להשביע' ואתמר מגלגלין ובה מגלגלין והיינו דדייקינן בגמרא אילימא דקנאלה כשהיא ארוסה ומשקה לה כשהיא ארוסה וכו' ולא פשטוה ממתניתין דקתני שלא שטיתי ארוסה ונשואה ומשמע לפום פשטא דחד קתני ועל ידי גלגול משום דהכי קאמר היכי אפשר שישקה אדם ארוסה על סתירה וקנייה שמגלגלין עליה כשנשאת.

והא דלא דייקינן בשמעתין דילמא כשבא עליה ארוס בבית אביה ונכנסה לחופה ולא נבעלה וכך דייקינן ביבמות בפרק הבא דף נ"ה ע"א משום דמשומרת יבם מיהא אתיא התם (ס"א דאי בא עליה) יבם שומרת יבם קרית לה אלא על ידי גלגול ארוסה נמי על ידי גלגול ולא כשבא עליה כלל ומיהו האי סברא דעולא היא דהתם מתרצי לה נמי בלא גלגול ורש"י ז"ל פירש כאן דהיינו טעמא דלא פשטה מגופה דמתניתין משום דקס"ד מילי מילי קתני לומר דאמן אמן ריבה הכל לקנות להם ולהשקותן וליכא בהם גלגול וכן עיקר דהכי נמי מוקמי לה ביבמות כדכתיבנא ומיהו לדברי הכל מאיש אחר לגול הוא שהרי לא קנא לה ונסתרה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >