ריטב"א/קידושין/כח/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות רי"ד רמב"ן תוספות הרא"ש ריטב"א חי' הלכות מהרש"א פני יהושע ספר המקנה רש"ש שיח השדה |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מתניתין כל הנעשה דמים באחר כיון שזכה זה (זה) נתחייב זה בחליפין. פי' מתני' איירי בדין קנין חליפין בין חליפי סודר בין חליפין ממש ואיתיה בין במקרקעי בין במטלטלי והיינו דנקט כללא כל הנעשה דמים וכללא הוא לכל הנשום בדמים ואע"ג דלא פריש בסופה אלא החליף שור בפרה דהיינו מטלטלין חדא מנייהו נקט וה"ה בקרקע ונקיט מטלטלין דחליפין שכיחי בהו טפי שאם אתה אומר שלא נשנית משנתינו אלא במטלטלין א"כ תיקשו היכי לא קתני תנא דין קנין חליפין בקרקעות אלא ודאי כדאמרן. ובתוספתא אמרו החליף קרקעות בקרקעות ומטלטלין במטלטלין קרקעות במטלטלין ומטלטלין בקרקעות כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפין:
ואי קשיא לך הא דאמרינן בשמעתא קמייתא דהשותפין וכי קנו מידו מאי הוי קנין דברים בעלמא הוא ולהדרי בהו ופרקי' שקנו מידם ברוחות אי נמי כגון שהלך זה בעצמו והחזיק בחלקו וזה בעצמו והחזיק בחלקו והתם חליפין הוא שמחליף כל א' בחלקו זכות שיש לו בחלק חברו ובעי' כיון שהחזיק כל א' בחלקו ואמאי לא סגי בחזקה דחד ונימא כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפין. תי' רבינו הגדול ז"ל דההיא לאו מדין חליפין היא דהא קאמר מעיקרא וחליפין שקנו מידי ומה לי חליפי סודר או חליפין דעלמא דקאמר בתר הכי אי נמי. אלא ודאי דההוא מדין. מכירה היא וקנין חזקה ומעיקרא קאמר שזכה בחליפין ובתר הכי קאמר אי נמי בלאו חליפין אלא שזכה כל אחד בחלקו בחזקה דקאמר ליה חבריה לך חזק וקני. והא דקתני נתחייב זה בחליפין ולא קתני זכה זה בחליפיו חדא דאית בה תרתי נקיט דלא תימא אע"ג דזכה ביה הלה בכל מקום שהוא הרי הוא באחריות בעלים ראשונים לענין גניבה ואבדה כעין שומר שכר עד דעתי לרשותיה דאידך דבההיא הנאה דמחליף אהדדי נעשה עליו ש"ש קמ"ל דזכה הלה ונתחייב בחליפיו לגמרי ואין בעלים ראשונים שומר עליו כלל מסתמא ואפי' ש"ח כיון שכבר נטל הוא שלו לא נעשה לו שומר כלל:
רשות הגבוה בכסף כו'. בגמרא מפרש לה. אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט וכן הדין בהקדש לעניים בזמן הזה והאי כמסירתו דקאמר לאו מסירה ממש דא"כ דברים שאין נקנין במסירה להדיוט אי נמי קרקעות לא זכי בהו גבוה באמירה והא ליתא שהאומר בית זה הקדש קנה כדאיתא בגמרא בפירוש מתניתן אלא מסירתו פירושו בהקנאתו כל חד וחד בהקנאה דיליה ובשטרות הוי ככתיבה וכמסירה ובקרקעות בחזקה הלכך האומר שטר זה וכל שעבודו יהא לעניים זכו לגמרי והוא דקאמר וכל שעבודו דניהו דהקנאה דהדיוט לא בעי אמירה דהדיוט בעי מפי מורי נר"ו:
גמרא כל הנעשה דמים באחר מאי ניהו מטבע. פי' דקס"ד דהכי פי' כל דבר שנוהגין ליתנו בתורת דמים דהיינו מטבע שמעת מינה מטבע נעשה חליפין אמר רבי יהודה הכי קאמר כל הנשום בדמים באחר פירוש כל דבר ששמין אותו כשנותן אותו בדבר אחר והיינו מטלטלין שאין דמיו ידועין ולאפוקי מטבע שאינו נעשה חליפין. ומכאן הוה מדקדק ר"ת ז"ל דחליפין צריכי שומא ואי לא מצי טעין סבור הייתי שהיה שוה יותר ומקח טעות הוא ליה ולא גמר ומקרה מעיקרא ולא נהירא דהא אפילו בקדושין דחמירי קי"ל דשיראי לא צריכי שומא וכל שכן בממון הקל תדע דחליפין מחליפי סודר נפקא לן וחליפי סודר לא צריכי שומא דהא איתנהו מפחות מש"פ ומילתא דליתא בחליפי סודר ליתא בחליפין דעלמא אלא הכא לאו דינא נקט אלא אורחא דמילתא שדרכן של בני אדם לשום אותם ומ"מ איכא אונאה וביטול מקח בחליפין דומיא דמכירה דעלמא שאם לא כי אין אונאה בדבר הנקנה בסודר והא לא אשכחן אלא ודאי כדאמרן וכן מוכח בפר' הזהב ושלא כדברי הרמב"ם ז"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |