ריטב"א/סוכה/מא/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אמר רב אשי מחלוקת ר"א ורבי יוחנן בפרי ראשון דהיינו פירות שביעית עצמן אבל בפרי שני כגון דמיהם או חליפיהן דברי הכל אפילו דרך חלול והא דקתני בברייתא דלעיל דמסייע לרבי אליעזר מדקתני לקח לקח אפילו בפרי שני אטו רישא תנא ליה דהוי לקח דוקא איתביה רבינא לרב אשי מי שיש לו סלע מדמי פירות שביעית דה"ל דמים הללו פרי שני ונתפסים בקדושת שביעית ואינו רשאי להוציאם אלא בדברים הנאכלים תוך זמן הביעור וביקש ליקח בו חלוק כיצד יעשה ילך אצל חנוני הרגיל אצלו ויקח ממנו פירות בסלע זה והפירות בידו קדושים והסלע חולין ביד חנוני דשביעית פרי ראשון ואחרון אסור ואמצעים מותרין כדלעיל ואחר כך נותן הפירות שלקח לחנוני במתנה גמורה ואוכלן חנוני בקדושת שביעית נותן לו חנוני הסלע במתנה גמורה והלוקח זה עושה בסלע מה שירצה שכבר יצא לחולין כשלקח בו הפירות:
ה"ג אומר לו תן לי בסלע. פירוש ונותן לו וחוזר ונותן ואומר לו פירות הללו נתונין לך וחנוני אומר לו הרי סלע נתון לך במתנה והיינו כדפרישית שאחר שיתקיים המקח לגמרי בלא שום תנאי ושיור עושין כן כדי שלא יהו נחלפין ותחול קדושת הפירות על הסלע כבתחלה וכן הוא בירושלמי וכן הוא בפירושי רש"י ז"ל. והא הכא דסלע זה פרי שני הוא ולא משכחא אנפא דליפוק לחולין אלא דרך מקח שיקח בו פירות מן החנוני ולא קתני שיחללו על מעות שבביתו:
אלא א"ר אשי מחלוקת בפרי שני ומתניתין דחנוני רגיל אצלו כר' אלעזר דלא כר' יוחנן אבל בפרי ראשון ד"ה דרך מקח אין דרך חלול לא:
ופרכינן והא קתני אחד שביעית ואחד מעשר מתחללין בו. פי' דקס"ד דפירות שביעית ממש קא' ופרקינן מאי שביעית דמי שביעית שהוא פרי שני ואת' כרבי אליעזר ורבי יוחנן דאמרי כאידך תנא דלעיל דאלת"ה אלא דשביעית היינו פירות שביעית דכותה גבי מעשר נמי מעשר ממש היאך מתחלל על בהמה וחיה והא כתיב בפדיון מעשר וצרת הכסף שאין פודין אותו אלא על מטבע שיש עליו צורה חשוב' שהיא יוצאת כדפרישנא בפרק הזהב אלא דמי מעשר ה"נ דמי שביעית והלכה כרבי יוחנן:
מתני' בראשונה היה לולב ניטל שבעה במקדש דכתיב ולקחתם לכם עד ושמחת' לפני ה' אלקיכם שבעת ימים דהיינו שישמחו שבעה ימים לפני ה' שזהו בבית המקדש בלולב ושאר מיניו האמורין בראש הפסוק:
ובמדינה יום אחד. פי' ירושלים וכל שאר ארץ ישראל נקרא מדינה בכל מקום:
התקין ריב"ז שיהא לולב ניטל שבעה במדינה לאחר חורבן זכר למקדש ומיהא יום הנף כולו אסור. פי' שיהא יום הנפת העומר שהיא יום ששה עשר אסור בתבואה חדשה דאלו בזמן שב"ה קיים כיון שקרב העומר בששה עשר מותרים לאלתר בחדש כדכתיב עד הביאכם אבל בזמן דליכא בית עצומו של יום מתיר כדכתיב עד עצם היום הזה וכדאיתא במנחות וסבר ר' יוחנן מדינא דהאיר מזרח מתיר עד ולא עד בכלל אלא דאתקין הכי גזרה שמא יבנה ב"ה ויבואו לטעות לאכול משהאיר מזרח וכדאיתא בגמ' מיהו איכא בגמ' מ"ד דלר"י עד ועד בכלל וכל היום אסור מן הדין ולא התקין ריב"ז כלום חוץ מן הדין אלא שדרש והתקין. והא דקתני הכא האי תקנתא משום דהא מתני' איתנייא הכי במס' ר"ה דמני עשר תקנות שהתקין ריב"ז וכיון דאיתה הכא רישא דמתני' סיימה כולה כי התם אבל במס' מנחות דאצטריכא ליה סיפ' לא קתני רישא משום סיפא וקתני סיפ' בלחוד:
גמ' מ"ט מהרה יבנה ב"ה כו'. דאיבנו אימת אלימא בשיתסר אחר הנץ החמה כבר האיר מזרח התירו ושפיר אכלי אלא דאיבני בחמיסר מחצות ולהלן לישתרי פי' דהא מסתמא עד חצות יום ששה עשר קרב העומר והם מותרים מחדש מחצות ולהלן של י"ו דאמר מר הרחוקים מותרים מחצות היום ולהלן שאין ב"ד מתעצלין בו ופרקינן דאיבנא בלילא בסמוך לשקיעת החמה שאין להם פנאי כ"כ לקצרו ולעשות הימנו גרוסות ולטחון ולרקד עד חצי היום. ותימא היאך נבנה בי"ט סמך לשקיעת החמה והלא י"ט הוא ואין בנין ב"ה דוחה שבת וי"ט ועוד היאך נבנה בלילה שאין בנין ב"ה אלא ביום כדכתיב וביום הקים את המשכן ביום מקימין ואין מקימין בלילה ואין לנו לפרש בזה אלא כמו שפרש"י שבנין ב"ה לעתיד לבא ירד בנוי מן השמים כדכתיב מקדש ה' כוננו ידיך:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |