מראי מקומות/סוכה/מא/א

מראי מקומות סוכה מא א

במקדש שבעה ובמדינה יום אחד

רש"י פירש במדינה בירושלים שאף הוא כגבולים, וכ"כ הריטב"א והר"ן.

אמנם הרמב"ם בפירוש המשנה כתב: מדינה היא כל העיירות שבארץ ישראל מלבד ירושלים. וכ"כ הערוך (ערך גבל) שכל ארץ ישראל קרוי גבולין לבד מירושלים.

וביד החזקה כתב הרמב"ם (לולב פ"ז הי"ג): 'ובמקדש לבדו נוטלין אותו בכל יום ויום משבעת ימי החג". וכתב רבינו מנוח שמה שנקט במקדש היינו משום שסתם כל הנוטל לולב בירושלים במקדש נוטלו ששם היו מתקבצין כל ישראל. וכן כתב הערוך לנר שהרמב"ם סמך עצמו על מה שכתב לגבי תקיעת שופר (שופר פ"ב ה"ח) ששם כתב להדיא שירושלים בכלל המקדש

ראיה לדברי הרמב"ם הביאו רבינו מנוח והמאירי שגבי מעשר, בכור ושלמים כתיב לפני ה' והיינו נמי ירושלים. ויישב המאירי דעת רש"י ששם דכתיב לא תוכל לאכול בשעריך ע"כ לפני ה' כולל כל מה שאינו שעריך והיינו נמי ירושלים העיר, משא"כ בלולב שכתוב רק 'ושמחתם לפני ה' אלקיכם' כוונת התורה למקדש עצמו ולא לירושלים.

נטילת לולב בירושלים בזמן הזה

עוד דנו האחרונים לדעת הרמב"ם שנטילת לולב כל שבעה בירושלים מדאורייתא, ודעת הרמב"ם שקדושת העזרה וירושלים לא בטלה עם החורבן ועודנה בקדושתה, וא"כ נמצא שכיום יהיה חיוב דאורייתא בנטילת לולב בירושלים. וכה"ק הברוך טעם (הגהות על טו"א בר"ה ל.) שלא מצאנו שהזכיר הרמב"ם שבזה"ז יהיה חיוב כזה בירושלים. ובביכורי יעקב (סימן תרנח סק"א) חקר בדין ירושלים בזמן הזה וכתב שדבר זה תלוי במחלוקת רש"י והרמב"ם אי ירושלים בכלל 'מדינה' או בכלל 'מקדש' כמבואר במשנה דידן. ועוד תלוי הדבר במחלוקת הראשונים אם קדושת ירושלים קדשה לעתיד לבוא. ואם כן לדעת הרמב"ם שירושלים בכלל מקדש וגם קדושתה לעתיד לבוא, יהיה חיוב מדאורייתא כל שבעה בירושלים.

אמנם בחידושי רבי מאיר שמחה, בציץ הקודש (סימן מז), מקראי קודש (שם) ושו"ת מנחת שלמה (ח"ב סימן נ) נקטו שאף לדעת הרמב"ם שקדושתה קיימת מכל מקום לא קרינן בה "לפני ה'" ולפיכך אין חיוב נטילת לולב מדאורייתא בירושלים בזמן הזה אף לדעת הרמב"ם.

---

---

שולי הגליון

---

---

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף