ריטב"א/סוכה/יד/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
בית מאיר
רש"ש
עמק סוכות
גליוני הש"ס

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


ריטב"א TriangleArrow-Left.png סוכה TriangleArrow-Left.png יד TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


תני'‎ כותיה דרב סככה בו עד אמרו לו אין שעת הסכנה ראיה. פירוש לדברי הכל אין עושין סוכה בדבר הפסול בגופו מן הדין אפילו בשעת הסכנ'‎ דהא למאי מהני הרי אינה סוכה כלל אבל בנסרים שפסולן אינו בגופן אלא מדרבנן משום גזרה אמרו רבנן דבשעת הסכנה לא גזרו כדי שלא תשתכח תורת סוכה ואוקמוה אדינא אבל ר'‎ יהודה סבר שאלו גזרו בהם חכמים כלל היו עושין לדבריהם חזוק אפילו בשעת הסכנה כאלו היו פסולין מן התורה ומכיון שסיככו בהם אלמא לא גזרו בהם כלל וכיון דקי"ל דנסרים שיש בהם ארבע אין פסולין מן התורה ק"ל כטעמא דסככו בה בשעת הסכנה כר"מ. ושמעינן מינה שכל שפסולו מדבריהם משום גזירה מסככין בו בשעת הסכנה דלא אפשר בכשרות ומברכין על ישיבתה דאלו לא היו מברכין בה בשעת הסכנה מה ראיה מייתי מינה ר'‎ יהודה הא ודאי מכיון דלא מברכין בה כלל דפסולה מדרבנן אלא ודאי כדאמרינן. ובפרק לולב וערבה מוכח בהדיא שכן הדין בכל פסולי ארבעה מינין שבלולב שהן מדבריהם נדחין בזמן מצות לולב של תורה בשעת הסכנה דלא אפשר אלא בהכי:

תניא כותיה דשמואל סככה בנסרים שיש בהם ד'‎ דברי הכל פסולה אין בהם ארבע ר"מ פוסל ור'‎ יהודה מכשיר. פירוש ומיירי משלשה ועד ארבעה כדפריש ר"פ לעיל אליבא דשמואל ומודה ר'‎ מאיר שאם יש בין נסר לנסר כמלא נסר שמניח פסל ביניהם פי'‎ בנכנס ויוצא או שאם היו נתונין נסרים שתי נותן הפסל ערב כדאיתא לקמן גבי המקרה סוכתו בשפודין והיינו היכא דמוקמינן הא דר"מ אין בהם ד'‎ שפסולין ואינם פוסלין בכה"ג כדאמרן אבל לקמן מוקים לה תלמודא ארישא דיש בהם ארבע וכשנתן שני פסלים באמצע בהכשר סוכה ואידך הוי פחות מארבע ואמרינן דופן עקומה ומודה ר'‎ יהודה לקמן מוקים לה מן הצד כו':

אתמר הפכן על צדיהן וסכך בהם רב הונא אמר פסולה ר"ח ורבה ב"ר ר"ה אמרי כשרה והלכתא כר"ה דהא ר"נ פריש טעמא דכיון דפסלינהו רבנן לסכך נעשו כשפודין של מתכת שפסולין לסכך מגופן ואין מסככין בהם כלל לא באמצען ולא מצדן ורב חסדא ורבה בר ר"ה שתיקו לה ואזדו בטעמיה הלכך קי"ל דנסרים שיש בהם ארבע פסולין והא לא כרבי יהודה אליבא דשמואל אלא כר"מ אליבא דרב ואפילו אי כר'‎ יהודה אליבא דשמואל איכא מאן דפסק כר"מ אליבא דרב משום דרב ושמואל הלכתא כרב באיסורי ורי"ף פסק ר"מ ור"י הלכה כר"י ואלו פסקינן כרב לא הוי הלכתא כר"י ובטיל הא כללא. ומסתברא כמאן דפסק דר"פ לא מכרע דסבר כשמואל כדכתיבנ'‎ לעיל וכיון שכן אית לן לקיומי כללא דאמרי'‎ רב ושמואל הלכתא כרב באיסורי ודקאמרת דא"כ מדחי אידך כללא דאמרינן רבי יהודה ור"מ הלכה כר"י הא ליתא דבשלמא לשמואל כיון דכלהו אית להו גזרת תקרה אלא דפליגי ר"מ ור"י אי חזי למיגזר מג'‎ ועד ד'‎ או לא דין הוא דלהוי הלכתא כרבי יהודה לפום ההוא כללא דליכא למימר בה הלכה כר"מ בגזרותיו שאין אלו גזרותיו שאף ר"י גוזר ג"כ גזירת תקרה אלא שנראה לו שאין לו לגזור בפחות מד'‎ אבל לרב ר'‎ יהודה לית ליה גזירת תקרה כלל ור"מ גזר בהו והו"ל מגזרותיו של ר"מ וקי"ל הלכה כר"מ בגזרותיו וכן פסק הראב"ד והוא הנכון ובודאי דלגבי הא לא נפ"ל מינה מידי אי פסקי כר"מ אליבא דרב או כר"י אליבא דשמואל וכולה חד עניינא למפסל בנסרים שיש בהן ד'‎ בלחוד אלא דנפקא לן מינה פלוגתא דפליגי בסיפא בתקרה שאין עליה מעזיבה דאי הלכה כר"מ בהא ה"ה בסיפא אי הלכתא כר"י בהא הלכתא כותיה בסיפא וקי"ל כר"מ בתרווייהו מפי מורי נר"ו:

לימא מסייע ליה לרב הונא דתניא אינה מחזקת כדי ראשו ורובו ושולחנו או שנפרצה בה פרצה כדי שיזדקר הגדי בבת ראש. פירוש להדיא בלא שום עיכוב והיינו ג'‎ טפחים שאויר ג'‎ טפחים פוסל אפילו בסוכה גדולה כדלקמן או שנתן עליה נסר שהוא רוחב ד'‎ טפחים ולא הכניס לתוכה אלא ג"ט פסולה:

היכי דמי אי דאית ברחבו ד'‎ ולא משתריש מיניה אלא ג'‎ לאו כגון שהפכן על צדיהן פסולה כר"ה ופריק דמהא לא מסתייעה דהב"ע שנתנן לרחבן אפומא דמטללתא במקום דופן הרביעית המפולשת שאין שם דופן דעייל תלתא בסוכה ואפיק חד וכ"ת אכתי לא משתריש ליה אלא ג'‎ וכהפכן על צדיהן דמי הא ליתא דקסבר האי תנא פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה. והיינו מאי דאתא לאשמועינן ואשתכח דכלהו משתרשי ליה כאלו מנחי לגאו ולפיכך פסולה כיון שיש ממנה ג'‎ טפחים בתוך הסוכה והכא ברוח רביעית ליכא דופן כי היכי דליתכשר בדופן עקומה ואפשר דאלו הכניס בתוכו פחות מג'‎ דלא חשיב ואפי'‎ בסוכה קטנה אינו פוסל דלא מצטרף בהדי מאי דלחוץ והיינו דנקט שהכניס לתוכה ג'‎ טפחים ולא נקט אפילו פחות מג'‎ וצ"ע די"ל דג'‎ דנקט לאו דוקא אלא לומר שלא הכניסו כולם בפנים:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון