רש"י/סוכה/יד/ב

רש"י סוכה יד ב

שני נסרים אין מצטרפין. לפוסלה דאפילו כולה מסוככת בהן כשרה ור' יהודה היא:

בשלמא לשמואל כו'. נוקמא להך פלוגתא נמי בשאין בהן ד' וקאמר רבי יהודה שני נסרים של שלשה טפחים ואע"ג דנפיק מתורת לבוד אין מצטרפין לפוסלה שאף כולה מסככין בהן ורבי מאיר אומר נסרים מצטרפין לארבעה אם באמצע סוכה הן לפוסלה:

למה לי לאצטרופי. דקא אמר ר"מ נסרים כסדינין ומצטרפין חדא מינייהו פסלה לה:

קנים בעלמא נינהו. דהא אמר רב אין בהן ארבעה דברי הכל כשרה:

לד' אמות מן הצד. דמן הצד אין סכך פסול פוסל אלא בד"א דבבציר מהכי גמירי דופן עקומה וקאמר רבי יהודה שני נסרים של ארבעה ארבעה וכן סידר והולך עד ד"א אין מצטרפין שאף כולה ראוי לסכך בהן דלית ליה גזרת תקרה:

בשעת הסכנה. שגזרו העובדי כוכבים גזרה על המצות:

והביאנו נסרים. שאין הנכרים מכירין שתהא לשם סוכה:

ומודה ר' מאיר. בין שיש בהן ארבעה בין שאין בהן ארבעה:

שאם יש בין נסר לנסר כו'. ולקמן (דף יח.) מוקי לה בסוכה בת שמונה אמות מצומצמות דכי יהיב נסר ופסל עד אמצעה מהאי גיסא וחוזר ומתחיל מצדה השני ונותן נסר תחלה ואח"כ פסל כמו כן עד אמצעה הוו להו שני פסלים באמצע והן של שמונה טפחים ואיכא הכשר סוכה ונסרים שבה לא פסלי לה דאמרינן דופן עקומה עד הפסלים האמצעיים:

פסל. פסולת גורן ויקב דהוא סכך כשר והכי נמי מצי למיתני ומודה רבי יהודה בהנך דאית בהו ארבעה דפוסלין שאם יש בין נסר לנסר כו' והאי דנקט רבי מאיר רבותא היא דאפי' ר' מאיר דמחמיר מודה בהא:

ומודה רבי יהודה. דאף על גב דאיהו מיקל בשאין בהם ארבעה מודה הוא בנסר אחד ובו ארבעה שאם נתנו בסוכה מן הצד שאע"פ שהיא כשרה מן הצד על ידי דופן עקומה לא יישן תחתיו:

הפכן על צידיהן. נסרים שיש בהם ארבעה שסיכך בהן ולא הטיל רחבן על הסוכה אלא השכיבן על צידן שהוא פחות מג':

פסולה. כדמפרש לקמן דכיון דיש שם פסול עליהן נעשו כשפודין של מתכת הפסולין לסכך בכל ענין שהופכן:

כשרה. דטעמא משום גזירת תקרה וכי האי גוונא לא עבדי אינשי תקרה:

עול לגביה רב חסדא ורבה. לשאול אולי יאמר כדבריהם:

ושאינה מחזקת כדי ראשו ורובו ושולחנו גרסינן ול"ג אלא:

או שנפרצה בה פרצה. באחת הדפנות סמוך לקרקע:

שיזדקר גדי. דהיינו שלשה טפחים:

בבת ראש. בהדיא ובריוח:

היכי דמי. דרחב ארבעה ולא הכניס בו אלא שלשה:

לאו שהפכן. כולן על צידיהן וסיככה כולה בהן:

דאנחה. ונסר אחד דווקא קאמר:

אפומא דמטללתא. אצל רוח רביעי שאין שם דופן דלפקיה מיניה ע"י דופן עקומה דהא אין כאן דופן אלא פתח ואע"ג דלא עיילי' כולי' לתוך חלל דפנות הצדדים פסול דההוא טפח דאבראי מיחשב נמי כי סוכה דאלו סכך כשר הוה מותר לישן שם ויוצא ידי סוכה דאמרינן לקמן (דף יט.) פסל היוצא מן הסוכה כי האי גוונא נידון כסוכה:

מתני'

---

---

שולי הגליון

---

---

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף