ריטב"א/סוכה/יד/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
עמק סוכות

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


ריטב"א TriangleArrow-Left.png סוכה TriangleArrow-Left.png יד TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מתני'‎ מסככין בנסרים דברי ר'‎ יהודה ר"מ אוסר נסרים כשרים לסכך מדינא דהא גדולן מן הארץ ואין מקבלין טומאה דפשוטי כלי עץ הן אלא דר"מ פסיל להו משום גזרת תקרת בית דאיכא משום תעשה ולא מן העשוי ור"י לא גזר בהו ומדקתני ר"מ אוסר הוה משמע שאוסר לכתחלה אבל בדיעבד כשרה אבל א"א לומר כן דהא קתני בברייתא ר"מ פוסל ותני נמי סככה בנסרים שיש בהם ד'‎ פסולה והא דקתני מתניתין אוסר איידי דקתני לר'‎ יהודה מסככין לומר שמותר לסכך בהכי תניא נמי ור"מ אוסר ותו דלישנא דאוסר משמע שאין מסוככין ואשמועינן אגב אורחיה דהא ר"מ מדרבנן היא ולאו מדינא כדדייק לן לעיל הכא דקתני אין מסככין משום גזרת אוצר הוא:

נתן עלי'‎ נסר שהוא רוחב ארבע כשרה ובלבד שלא יישן תחתיו ומוקים בגמ'‎ בשנתנו מן הצד:

גמרא אמר רב מחלוקת בנסרים שיש בהן ד'‎ דר"מ אית ליה גזרת תקרה ור'‎ יהודה לית ליה אבל בנסרים שאין בהם ד'‎ ד"ה כשרה הלכך לר"י ליכא נסרים פסולים כלל וטעמא דלא גזר ר"מ אלא בנסרים שיש בהם ד'‎ יש שפירש משום דטעמא דר"מ משום גזרת תקרה שיעשה סוכתו תחת תקרת ביתו והו"ל תעשה ולא מן העשוי ואין דרך לעשות תקרה בבתים אלא בנסרים שיש בהן ארבע ובפחות מכאן ליכא למגזר ול"נ חדא דהא גזרה זו משום חשש הרואים הוא ולא משום חשש העושה בלבד והרואה סוכה של נסרים היאך ידקדק בהן אם יש ד'‎ או פחות כל שהוא שלא יטעה לעשות בתקרתו סוכה ועוד א"כ כי פרכי'‎ בסמוך ולשמואל אפי'‎ בפחות מג'‎ והא קנים בעלמא נינהו אמאי נקיט האי טעמא לימא והא אין דרך תקרה בכך דהא עדיפא ליה וכי אמרינן דטעמא דמאן דלא גזר היינו משום דלית בהו שיעור מקום עדיפא הול"ל משום דאין דרך תקרה בכך והיכי לא אדכר תלמודא ה"ט כלל ועוד דהא בפ'‎ הבית והעליה מוכח שדרך תקרה בכל דבר כדאמרינן התם גבי העליון נותן את התקרה מאי תקרה שמואל אמר לוחין והתאני בשם ר"ל אמרו קנים וסנאין ולא פליגי מר כי אתריה ומר כו'‎ והנכון שדרך לעשות תקרת בתים בכל דבר ואפילו בקנים ולא גזרו חכמים בסוכה לאסור בכל דבר שראוי לתקרה שא"כ היו אסורין כל עצים וכל קנים אלא כל דבר שדרך לעשות לסיכוך ורגילין בו כמו לתקרה לא גזרו בו כלל ורבי יהודה לית ליה גזירת תקרה כלל משום דלא שכיח ושמואל סבר דר"י אית ליה גזירת תקרה כשיש בהן ד'‎ שקרובין לתקר'‎ יותר מסכוך ובפחות מד'‎ הוא דפליג ור"מ אוסר אפילו שאין בהן ארבע ומתמהינן ולשמואל היכי אסר ר"מ בכל פחות מד'‎ ואפילו פחות מג'‎ דהא קנים בעלמא נינהו דהא חשיבי ורגילי בסיכוך טובא וכשם שלא גזרו בקנים אין ראוי לגזור בהם ואתא ר"פ ופריש מימרא דשמואל דה"ק היכא שיש בהן ד'‎ ד"ה פסולה ואפילו לר"י כיון דקרובי'‎ לתקרה יותר מסיכוך ראוי לגזור בהן פחות מג'‎ קנים בעלמא נינהו וקרובים לסיכוך יותר מתקרה ודכ"ע לא גזרי'‎ בהו מג'‎ ועד ד'‎ ולא עד בכלל ר"י סבר כיון דלית בהו שיעור מקום שאין מקום פחות מד'‎ לא חשיבי ודינם כקנים ולא גזרינן בהו ור"מ סבר כיון דנפקי מתורת לבוד חשיב להו טפי מקנים ואיכא למגזר בהו משום תקרה דהא חזו לתקרה כמו לסכוך ופסולה והא דר"פ פי'‎ דמימר'‎ דשמואל היא ואפשר דאיהו כרב ס"ל והכי מוכח תלמודא דקאמרינן אר"פ ולא אמרינן ר"פ אמר מיהו ליכא הכרח דאפשר נמי דמפרש וס"ל כותיה והשתא לר"מ כל נסר פסול חוץ בפחות מג'‎ ולר"י כולן מותרין חוץ משיש בהן ד':

נתן עליה נסר כו'‎. קס"ד דסיפא ד"ה היא ולהכי קשיא ליה לר"י אליבא דרב אמאי לא ישן תחתיו דהא לר"י אליבא דרב אמאי ליכא משום נסר פסול ופריק דסיפא ר'‎ מאיר היא ולקמן פרכי'‎ אמאי כשרה אבל השתא לא חש להכי:

ת"ש ב'‎ מצטרפין כו'‎. פירש לא שייך לישנא דמצטרף אלא בסכך שהוא פסול אלא שאין בו שיעור לפסול כל הסוכה והיינו דפריך היכי קאמר ר"מ דנסרי'‎ מצטרפין אליבא דרב דהא אי אית בהו ד'‎ שהן פסולין הרי יש בא'‎ שיעור לפסול הסוכה ואינו צריך צירוף ואם אין בהם ד'‎ כשרים הם לגמרי ואפי'‎ הם כמה אינן פסולין ואוקימנא לעולם דאית בהו ארבע שהם סכך פסול והא דבעי צירוף היינו מן הצד שאין פוסלים אלא בד'‎ אמות ואתיא כלישנא דסורא דאמרינן לקמן אליבא דרב דסכך פסול פוסל באמצע בד'‎ טפחים ולהכי אצטריכו לאוקמה במן הצד דאלו ללישנא דנהרדעא דאמרי אליבא דרב דבאמצע נמי אין סכך פסול פוסל אלא בארבע אמות אמאי דחיק לאוקמה מן הצד לוקמה אפילו באמצע אלא ודאי דסוגיין כלישנא דסורא ושמעינן מינה דהלכתא כותיה כדבעינן למימר בדוכתה והא דקתני ר'‎ יהודה ב'‎ נסרים אין מצטרפין ודאי אליבא דרב דאיידי דנקט רישא שני סדינין מצטרפין נקט סיפא אין מצטרפין:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון