ריטב"א/סוכה/טו/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
רש"ש
עמק סוכות

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


ריטב"א TriangleArrow-Left.png סוכה TriangleArrow-Left.png טו TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מתני'‎ תקרה שאין עליה מעזיבה רבי יהודה אומר כו'‎. י"מ משנתינו בתקרה שיש בה ד'‎ טפחים שכך היא סתם תקרה של בית ומצאו לדבריהם ראיה בשמעתין וכן פרש"י ז"ל ולא נהירא כלל כדכתיבנא לעיל דסתם תקרה אפילו בפחות מג'‎ ותו דאם נסרים של תקרה זו יש בהן ד'‎ טפחים ואוסר לסכך בהם לר"מ אליבא דרב ולר"מ ור"י אליבא דשמואל היכי מתכשרי כלל במפקפק או בנוטל אחת מבנתיים או בשניהם וכי מפני שמפקפק או נוטל אחת מבנתי'‎ הוכשרו הנסרים האלו הפסולים והלא נסר שיש בו ד'‎ טפחים פוסל באמצע אפי'‎ בסוכה גדולה וכ"ת כדפרש"י ז"ל דמתני'‎ כמ"ד דסכך פסול אינו פוסל באמצע בסוכה גדולה אלא בד"א ובנוטל אחת מבנתיים ליכא ד"א הא ליתא חדא דא"כ אמאי לא מותבינן מינה למ"ד סכך פסול פוסל בד'‎ ולא הוי משכח שום פירוקא דלא מצי מוקים לה כדתריץ האי מתניתין דבנסר בנסר ופסל דמתניתין ודאי דקתני נוטל אחת מבנתיים להכשיר כן הסוכה הוא בא דומיא דמפקפק ותו דאפילו למ"ד דסכך פסול אינו פוסל אלא בארבע אמות מודה הוא דכל שיש בה ד'‎ אמות אין ישנים תחתיו וא"כ היכי סגי לה בנוטל אחת מבנתיים להכשיר כל הסוכה ותו לר"י אליבא דשמואל דפוסל בנסרים שיש בהם ד'‎ היכי מכשיר סוכה זו במפקפק לחוד והלא אפילו לסכך בהם לכתחלה פסולים אלא ודאי דליתי'‎ להאי פירושא כלל והראיה שהביאו משמועתינו אינה ראיה כמו שנכתוב בסמוך בע"ה ועיקר הפי'‎ כמו שפירש"י וכן הרמב"ם דמתניתין בתקרה שהיא כשרה לסכך בה לכתחלה כדקתני שאין עליה מעזיבה וה"ק שאין פסול בגופה שאין לה שיעור למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה ואלו לא היתה נתונה בתקרה הא ודאי מסככין בה אבל גריעותא מפני שהיא תקרה לבית דכמו שהיא עכשיו פסולה מן התורה משום תעשה ולא מן העשוי ואפילו כי עביד בהו מעשה לשם צל כיון שנתונה לתקרה יש בה משום גזירת תקרה שהרואה כן יבא לעשות סוכה בתקרה כמו שהיא בבית שהיא פסולה מן התורה ומש"ה פסולה למאן דאית ליה גזירת תקרה גבי נסרים אבל למאן דלית ליה בנסרים דעלמא גזירת תקרה כלל בהא נמי לא גזרו כל היכא דעביד בה מעשה להכשירה לא תהוי פסולה משום תעשה ולא מן העשוי ותו לא גזר בהא מידי ובודאי דנוטל אחת מבנתיים איכא תקנתא לתרווייהו דתו ליכא משום תעשה ולא מן העשוי דהא עבד בם מעשה רבה וליכא נמי משום גזרת תקרה דהא איכא היכרא לרואים ולא אתו למיעבד אל'‎ בנוטל אחת מבנתים שהיא כשרה אבל מפקפק בלחוד נמי דמהני לאכשורה משום תעשה ולא מן העשוי אכתי איכא למיחש בתקרה שאין הפקפוק ניכר לגמרי לרואים ושמא יבואו לעשות בלא פקפוק דגזרת תקרה לאו משום איהו הוא דאיהו הא אתא לרבנן ואודעוה דינא דמזדהר דלא עביד לעולם אלא במפקפק כי השתא וזה מבואר והיינו דאפליגו בה לקמן אי סגי בפקפוק לגזרת תקרה והכי רהטא שמעתין ומעיקרא הוא ס"ד דלכ"ע מפקפקין מהני לתעשה ולא מן העשוי בלחוד ולא לגזרת תקרה ונוטל א'‎ מבנתיים סגי לתרווייהו ולבסוף אמרינן דמפקפק נמי פלוגתא היא ואמ"ד דמהני לגזרת תקרה:

גמ'‎ בשלמא ב"ה טעמא כו'‎. והא אפליגו בה חדא זמנא וכו'‎ א"ר חייא רישא בנסרים משופין פירוש שהם חלקים ומתוקנים לתשמיש ומשום גזירת כלים נגעו בה אי גזרינן כלים שאין מקבלין טומאה כגון אלו שהם פשוטי כלי עץ אטו כלים שמקבלין טומאה דר"מ אית ליה גזרת כלים ור"י לית ליה גזרת כלים ובסיפא איפלגו בגזר'‎ תקרה והוו להו תרתי פלוגתי ואקשי'‎ ולרב יהודה אמר רב דאמר סככה בחיצין זכרים כשרה ולא גזרי'‎ אטו נקבות הכא אמאי גזרינן משופין אטו כלים. תמיהא מלתא מאי קושיא דדלמא ר"מ ור"י פליגי בגזירת כלים כדקאמר רבי חייא אלא דרב לא גזר דסבר לה כר"י משום דר"מ ור"י הלכה כר"י והא דלא קאמר בהדיא הלכה כר"י משום דלא אמרה ר'‎ יהודה בהדיא די"ל בגזירת תקרה הוא דפליגי. וי"ל דאנן הכי מתמיהים דאם איתא דפליגי ר"מ ור'‎ יהודה בכלים בודאי הלכתא כר"מ דקי"ל הלכה כר"מ בגזרותיו והיכי שביק רב לדר"מ ואמר כר"י אלא ודאי דלא איפליגו בהא כלל ור"מ לית ליה גזירת כלים. תו קשיא לן כיון דסוף סוף מימרא דרב הוא דפרכי'‎ לאוקימתא דר'‎ חייא בר אבא למה לן למייתי עלה מההיא דרב דחצין זכרים ת"ל דרב הא אוקים פלוגת'‎ דרישא לעיל בגזרת תקרה ולא בגזרת כלים ותני'‎ נמי כותיה דרב וי"ל דהא ל"ק דהא מודינא דפליגי ר"מ ור"י בסיפא דמתני'‎ בגזרת תקרה וכדתניא כוותיה דרב מיהו פלוגתא דרישא בגזרת כלים היא ומאי דקאמר רב דפליגי בגזרת תקרה דלמא אסיפ'‎ דמתני'‎ קאי ומאן דמסדר תלמודא טעה ואמרה לדרב ארישא וכיון שכן עדיפא לן למיפרך מאידך דרב:

הניחא לרב דאמר בשיש בהן ד'‎ מחלוקת דר"מ אית ליה גזירת תקרה ורבי יהודה לית ליה גזירת תקרה מוקים ליה לרישא בהכי וסיפ'‎ ר"י היא דהא מקשה מינה לר"מ וכלה חדא פלוגתא היא אלא לשמואל בשלמא רישא מוקים לה דהא בגזרת תקרה לא מצי מוקים לה דהא איהו דאמר יש בהם ד'‎ דברי הכל פסולה תמיהא מלתא ואמאי מוקים לה בפחות מד'‎ כדפירש ר"פ לעיל מג'‎ ועד ד'‎ דר"מ גזר ר"י לא גזר ומוקים רישא בגזרת כלים דרבי חייא וסיפא בגזרת תקרה מג'‎ ועד ד'‎ כדאמרי'‎ לעיל וסיפ'‎ ר"י היא דמקשי מינה לר"מ כדאמרינן אליבא דר'‎ דהא ודאי פלוגתא איכא בין ר"מ ור"י בנסרים כדשמואל דהא תני'‎ כוותיה. ותירצו בתוס'‎ דסיפ'‎ לא מיתוקמא בגזרת תקרה דפחות מד'‎ לא למיהוי פלוגתא באנפה נפשה אלא למיפרך מינה לר"מ משום דתקרה סתם קתני ואין סתם תקרה פחות מד'‎ טפחים ומתוך זה הדחק פירשו למעלה מה שפירשו והיינו דמקשי הכא סיפ'‎ במאי דאלו בד'‎ לא פליגי ובפחות מד'‎ ליכא לאוקמה והא ליתא כדברירנא לעיל ותו דאכתי לא איפרקא קושיין שפיר שאפי'‎ תאמר שאין דרך בנ"א לעשות תקרה בפחות מארבע וכן נהגו כלם מ"מ הבא לעשותו בפחות מד'‎ אינו עובר על ד"ת ואכתי מצי'‎ שפיר לאוקומי מתניתין בתקרה שיש בה פחות מד'‎ אע"פ שהיא שלא כמנהג. והנכון בפירוק קושיא זו דשמואל כיון דר'‎ יהודה אית ליה גזירת תקרה בשיש בהם ד'‎ שהוא קרוב ורגיל בתקרה ולא פליג אלא בנסרים שאין בהם ד'‎ דסבר דכיון דקרובים לסיכוך לא גזרו בהו אית לן למימר דע"כ לא פליג ר'‎ יהודה אלא בנסרים דעלמא מטעמא דאמרן אבל בתקרת הבית אפילו בפחות מג'‎ דה"ל קנים בעלמא איכא למיגזר דכיון שנתונין בקרוי הבית נעשו קרובים ורגילין בתקרה יותר מסכך וראוי ליגזר בהן כי היכי דגזרינן בנסרין דעלמא שיש בהם ד'‎ מפני שקרובים לתקרה ולהכי אמרינן דסיפא לא מיתוקמא לשמואל דפליגי בגזרת תקרה דבתקר'‎ בית אפילו בפחות מג'‎ מודה ר"י לר"מ וכי תניא כותיה דשמואל היינו אריש'‎ דפליגי בנסרים בגזרת תקרה ושמואל בהכי מוקים לה ולא בגזרת כלים כר'‎ חייא ואמרינן דאה"נ דמודה ר"י דכל תקרת הבית אית ביה גזרת תקרה והכא בביטולי תקרה קאמפלגי פי'‎ היכי עבדינן בה דלא תהוי בה משום גזירת תקרה ואית דגרסי בתקוני תקרה קמפלגי וכלה חד עניינא הוא מר סבר דהיינו ב"ה לר"י דמפקפק א'‎ ובנוטל אחת מבנתים דמינכרא מלתא וזה נכון וכ"ת דאוקי לרב סיפא דמתני'‎ דר"י הוא דמקשי מינה לר"מ דאיהו דאמר כב"ש אמאי לא אוקים דתרווייהו בגזרת תקרה ודקא אמרת תרתי למה לי ריש'‎ פליגי בנסרים שיש בהם ד'‎ וסיפא פליגי בתקרה של בית אפילו בפחו'‎ משלשה דר"מ אית ליה גזרת תקרה ולהכי בעי נוטל אחת ור"י לית ליה ולהכי סגי במפקפק ויש לומר דהא נמי כלה חד דכי היכי דלשמואל כיון דמודה ר"י בנסרים שיש בהם ד'‎ מודה בתקרה פחות מג'‎ ה"נ לר"מ אליבא דרב שניהם שוים ולר"י אליבא דרב נמי כיון דלית ליה גזרת תקרה ברישא דנסרים שיש בהם ד'‎ ה"ה בסיפא אפילו יש להם ד'‎ והיינו נמי דאמרינן אליבא דרב דסיפא ר"י היא דקאמר ליה לר"מ ב"ש הוא דאית להו גזרת תקרה בבית וה"ה בנסרים ולהכי בעו ליטול אחת מבנתים אבל ב"ה לית להו גזרת תקרה בבית אפילו בארבע ולהכי סגי להו במפקפק ור"מ אהדר ליה לא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה דכלהו אית להו גזרת תקרה בבית אפילו בפחות מג'‎ וה"ה בנסרים שיש בהם ד'‎ ומש"ה בעי נוטל אחת מבנתיים דבלא"ה ליכא בטולי תקרה וכיון שכן לדידן דקי"ל כרב ק"ל נמי כאוקימתיה והלכתא כר"מ בתרווייהו דכלה חדא פלוגתא היא בגזרת תקרה כדפרישנא חדא בנסרים ואידך בתקרה דנפקי תרווייהו לחד עניינא וגזר ר"מ בתרווייהו משום גזרת תקרה נסרים כשיש בהם ארבע ותקרה אפילו בפחות וקי"ל כר"מ בגזרותיו וכסברא דרב כדכתיבנא ומינה נמי הלכתא כר"מ דבטולי תקרה לא סגי לה אלא בנוטל אחת מבנתים אבל לא במפקפק וכדקא ס"ד בסוגיא דשמעתין מעיקרא דכל היכא דאיכא גזרת תקרה דכ"ע נוטל א'‎ מבנתים בעינן ולשמואל הוא דאוקמה בה פלוגתא ולדידיה ודאי הלכתא כר"י כדפסק רב אלפסי ז"ל כיון דלא פליגי בגזרת תקרה אלא בבטולי תקרה וליכא למימר בה הלכה כר"מ בגזרותיו לא ברישא ולא בסיפ'‎ הלכתא כר"י בתרווייהו ובמפקפק סגי ליה והיינו דנפקא לן בין האי פסקא דרבי'‎ ז"ל לאידך פסקא דידן. מיהא ק"ל להרי"ף ז"ל למה לא הביא בהלכותיו האי אוקמת'‎ דשמואל דבטולי תקרה לדון ממנה שהלכה כר"י במפקפק וי"ל כיון דפסק כר"י ברישא ממילא קמה הלכתא כותיה בסיפא וזהו שהביא בהלכותיו מה שאמרו בתחלת שמועתנו בשלמא ב"ה קסברי תעשה ולא מן העשוי אי מפקפק עביד בה מעשה אי נוטלו אחד מבנתים כלומר דבכל חדא מינייהו סגי לבטולי תקרה ואע"פ שלא נאמר בגמ'‎ זה הלשון מתחלה על הדרך הזה אלא לומר דב"ה לית להו גזרת תקרה אין רבינו ז"ל חושש לתפוס לשון הגמ'‎ בשמועתינו שנאמר בגמ'‎ אלא דין שיספיק לענין מה שכותב בהלכותיו וכדכתיבנא במס'‎ עכו"ם בשמעתא דמתרפאין מהם רפוי ממון וכן דרך רבי'‎ ז"ל בכמה מקומות מיהו אנן ודאי כר"מ קי"ל בתרווייהו כדכתיבנא וליכא למינד מינה וזו שטת מורי הרב נר"ו. והא דר'‎ יוחנן דאוקים רישא בגזרת כלים לא הביאה הרי"ף ז"ל וליכא למדחייה כדכתב הרב בעל המאור משום דהלכתא כר'‎ יהודה וכדרב דאסר סככה בחיצין זכרים כשרה דהא ליתא דאם איתא דפליגי בה הלכה כר"מ בגזרותיו וגם מן הברייתות שנשנו כרב וכדשמואל ליכא למידחייה לדרבי חייא בר אבא אמר ר'‎ יוחנן דהנהו מתנית'‎ אמר לך רבי יוחנן משום פלוגתא דסיפא דפליגי בגזרת תקרה איתנו אבל רישא בגזרת כלים היא וכדכתיבנ'‎ לעיל אלא דאנן כיון דקי"ל כרב וכאוקומתיה קי"ל נמי כאידך דרב דחיצין זכרים כשרה ודכ"ע היא ולהרי"ף דפסק כשמואל י"ל כיון דלא אשכחו בגמרא אוקמתא לסיפ'‎ אלא בבטולי תקרה ואין מחלוקתם בגזרת תקרה ע"כ מחלוקת'‎ שנחלקו בסיפא בבטולי תקרה תשלום מחלוקתם הראשון הוא דאיפליגו בגזרת תקרה דהא משו'‎ מאי דשמעינן ליה דקאמר דמודה רבי יהודה בנסרים שיש בהם ארבע ולא פליגי אלא בפחות מארבע והיינו ודאי פלוגתא דרישא לא אפשר לן אלא לאוקומי סיפא בבטולי תקרה ומאי דשמעינן ליה דמוקים פלוגתיה בגזרת תקרה בנסרים שאין בהם ד'‎ ותניא כותיה היינו משום פלוגתא דרישא ולא שמעי'‎ ליה פלוגתא בגזרת כלים כלל ונדחית מימרא דרבי יוחנן אע"פ שיש לחלק ולומר דמתוך מחלוקת בטולי תקרה דסיפ'‎ נפקא ליה לשמואל דאיפליגו בנסרים בגזרת תקרה בפחות מארבע ורישא בגזרת כלים כרבי יוחנן והלכתא כר"מ לא משמע הכי כלל מסוגי'‎ דשמעתא ולא מפקינן שמעתא מפשט'‎ וכיון דרב ושמואל לית להו דרבי יוחנן קי"ל כותייהו דהא חזינן דתלמודא מהדר'‎ לקיומי סברא דרב וקאמר דלא אפשר דתיתי דלא כהלכתא ומחזירים לפרש ולהעלות השמוע'‎ כדבריו וזה ברור:

מתני'‎ המקרה סוכתו בשפודין כו'‎. משום דהני לא חזי לסכך נקט המקרה ולא נקט המסכך וטעמא מפרש בגמ'‎ אמאי פסולים לסכך כיון דנפק'‎ מתורת כלים ולא מקבלי טומאה. אם יש ביניהם ריוח כמותם כשרה פי'‎ כשמילא הריוח סכך כשר וכדמוכח בגמרא בהדיא ולא עוד אלא דאי לא תימא הכי אפילו הוי פחות דהוי כלבוד מ"מ הא בעי'‎ צלתה מרובה מחמתה וליכא תדע דאי איכא אויר פחות מג'‎ אע"ג דהוי כלבוד מ"מ אין ישנים תחתיו כדאי'‎ בגמ'‎ דילן ובירושלמי וכדבעי'‎ למימר קמן וא"כ היכי קתני הכא כשרה דמשמע כשרה לגמרי אלא ודאי כדאמרן שמילא הריוח מסכך כשר דאיכא צלתה מרובה מחמתה וליכא סכך פסול במקום אחד אלא פחות משלשה דקי"ל שישני'‎ תחתיו ואפילו בסוכה קטנה ולהכי נקט שפודין וארוכות המטה דהו"ל פחות משלשה וכשרה כלה דאלו בשלשה אע"ג דאינו פוסל אין ישנים תחתיו וכדבעינן למימ'‎ קמן וכבר פרישנ'‎ דאף על גב דליכא רוב צל מסכך כשר כיון דכלה בכלל צלתה מרובה מחמתה וליכא במקום אח'‎ סכך פסול אלא בפחות משלשה ולעולם לא יהא ראשו ורובו תחת צל פסול בהכי אכשרה רחמנא וכיון שכן למדנו שאין היתר משנתינו אלא בסכך פסול פחות משלשה:

גמרא כמותן לימא תהוי תיובתיה דר"ה בריה דרב יהושע דאתמר פרוץ כעומד ר"פ אמר מותר ר"ה בריה דרב יהושע אמר אסור. פירוש פלוגתייהו גבי מחיצות שבת שהפרוץ כעומד ויש ביניהם שלשה דאלו פחות משלשה כלבוד דמי וכדתניא ובלבד שלא יהא בין קנה לחבירו שלש טפחים ואין זה דומה למשנתינו דמפסלא סוכה באויר פחות משלשה דשאני התם דבעינן צלתה מרובה מחמתה משא"כ בזו דבמחיצות סגי לן ואע"ג דמודו תרווייהו בפרוץ מרובה על העומד שהוא אסור לענין שבת נמי ואנן מכשירין פסי ביראות באמה על אמה או בפי תקרה כדא"ר לקמן באכסדרה בבקעה התם נמי כיון דפי תקרה יורד וסותם ופסי ביראות אמרינן גוד אסיק מחיצתא הוי לה כסתמא מדאורייתא והשתא פרכינן לר"ה ממתניתין בכ"ש דכיון דבסוכה דחמיר'‎ דבעינן צלתה מרובה מחמתה סגי לן בפרוץ כעומד דהיינו שיהא העומד בסכך כשר כסכך הפסול שהוא הפרוץ דמחיצות ואע"ג דליכא רוב צל מסכך כשר וכ"ש הכא גבי מחיצות שבת דאית לן למשרי פרוץ כעומד ופריק מאי כמותן ביוצא ונכנס פירש שהסכך כשר נכנס ויוצא במקום הריוח וכיון שכן מקום הכשר גדול ממקום הפסול דהא אמת'‎ באמת'‎ לא יתיב ואקשינן והא אפשר לצמצם והכל ענין אחד וה"פ והא אפשר לצמצם למלאות כל אותו הריוח סכך כשר ולא יחזיק אלא כדי סכך פסול והו"ל פרוץ כעומד ופריק במעדיף שאין הריוח שמניח לתת בו הסכך הכשר כדי מה שצריך ליוצא ונכנס בצמצום אל'‎ מעדיף בו מעט שמה שיכנס בו יהי מעט יותר מן הפסול:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון