רידב"ז/כתובות/א/י

רידב"ז כתובות א י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רב יהודא בשם רב כהן קרונה של ציפורין הוה עובדא ר"י ר"ת בר עוקבא תריהון אמרו בשם ר"ח בשם ר' ינאי מודה ר' יהושע באנוסה כו' א"ר אילא בשם ר' ינאי תוכה בציפורין בעל רבא בשם ר' ינאי ראוהו פורש מציפורין ובועל חזקה שפסול ששם בעל פלטיא מהו ר'ירמי' בר ווא אמרברובר' יוסי אומר אינו ברוב כן צ"ל ומוכח הוא וכן גרס בנו"י ז"ל חייליה דר' ירמי' מן הדא וכו' ופלטיא הולכין אחר הרוב ומהו דאמר רבא בשם ר' ינאי ראוהו פורש מציפורין וביעלחזקה שפסול ששם בעל ע"ד דר' ירמי' והןשראוהו פורש מן הבתים ע"ד דר' יוסי אפילו בפלטיא ע"כ. וה"פ דרב יהודא בשם רבכהן מוקי בקרנותכמו דאוקמינן בש"ס דילן במס' כתובות דף ט"ו ע"ב דאיכא תרי רובא רוב סיעה ורוב העיר ובזה מודה ר' יהושע ור"ח בשם ר' ינאי ס"ל דלעולםי לא הוה בקרנות של צפורי רק בתוך העיר דקרונות פי' בשט"מ ז"ל דהוא מחרן לעיר ששם היו באין סוחרים בקרונות עיי"ש ור"ח בשם ר' ינאי ס"ל דלעולם לא היה בקרונות רק בתוך העיר ורק דמודה ר' יהושע באנוסה וע"ז מסיים ר' אילא בשם ר' ינאי תוכה של ציפורין בעל דר' ינאי לטעמי' דלאו בקרונות אלא בתוכה של ציפורין ורק דמודה ר"י באנוסה ורבא בשם ר"י ראוהו פורש מציפורין ובעל חזקה שפוםל ששם בעל דציפורין הוי קבוע פלטיא מהו פליגי ר' ירמי' ור' יוסי דר"י ס"ל ברוב דלא חשוב קבוע רק בבתים אבל לא בפלטיא ור' יוםי ס"ל דאינו ברוב דס"ל דהוי קבוע דפלטיא שהיא אחורי הבתים ששם מתקבצין סוחרי העיר כדפרש"י ז"ל במס' שבת דף ו' ע"א וע"כ ס"ל דחשוב כקבוע שם וע"ז מסיים הא דאמר רבא רשם ר' ינאי ראוהו פורש קציפורין ובעל חזקה שפסול ששם בעל ע"ד דר' ירמי' והן שרחוהו פורש מן הבתים דאז חשוב ראוהו פורש מן הקבוע וע"ד דר' יוסי אפילו מפלטיא ואח"כ מתחיל היתה ציפורק נעולה ר'יוסי אומר עד שיוכיח כו'. הסוגיאחמורה ולפענ"ד פירושה ברור ונחמד דיש לחקור בהדין דקבוע דקי"ל דהוי מחצה על מחצה ופירוש קבוע הוא דניכר האיסור במקומו ותשע חנויות קבועין על בשר שתוטה וחנות עשירי קבוע בבשר אסור ואינו יודע ממי לקח קי"ל דאין הולכין אחר הרוב וכמו כן אם במקום אתד קבוע תשעה פעמים מוכרין בשר שחוטה ופעם עשירי לבילה אם לקח באיזה פג.ים וספק לו חם הפעם הזה הוא מפעמים הרבה של כשירה או מפעם אחר של טריפה אם הולכין אחר הרוב או לא דהוי ג"כ קבוע דהא פעם העשירי קבוע הוא דניכר הפעם הזה האיסור לעצמו והוי קבוע דמה לי אם דקבוע האיסור במקום העשירי וקבוע ההיתר במקומות התשעה וספק לו על המקום או דברור לו המקום וספק.לו על הפעם דהא ה"נ רוב פעמים קבוע הוא בהיתר ומיעוט פעמים קבוע לאיסור והוי קבוע וקי"ל דבקבוע אין הולכין אתר הרוב או דלמא דווקא במקום הוא דאמרינן קבוע דבשעה שלקח הבשר מהחנות היה בשעת מעשה קבוע להאיסור אבל במקום.אחד ורק דמספקא לן בפעמים באיזה פעם הוא דבשעת מעשה לא נקבע האיסור רק דבמקום וה נקבע רוב פעמים היתר ומיעוט פעמים איסור ועיי' במג"א ז"ל סי' מד"ש וע"י החקירה ההוא יתבאר הירושלמי כעין חומר דהנה בעיר אצל המים דקבוע שם פםול אחד בתוך העיר והבתים הוי קבוע דאיכא בית אחד קבוע להפסול אבל העיר גופה כמו אצל המעיין שבני העיר מסתפקין ממנה דהתם קבוע במקום הזה רוב פעמים כשירים ומיעוט פעמים פסולים בהא יש לדון אם דיינינן לה קבוע או דלמא לא דיינינן לה קבוע כיון דבשפה הזאת שירדה התינוקת לא נקבע הפסול בשעת מעשה. ובזה יתבאר הירושלמי היתה ציפורין נעולה כלומר דבלא נעוה איכא רוב סיעה כדאיתא במס' כתובות בבבלי דף ט"ו ע"א רק בהיתה נעולה בזה יש לחקור אם נקרא קבוע או לא וקאמר ר"י עד שיוכיח ופי' תיבת יוכיח הוא כמו דאמר לקמן נעשה אותו היום הוכיח לכל הימים דפירושו דהוי הוכחה לפסול כמו כן הכא פירושו עד שיוכיח דיהא הוכחה דגם פסול הי' אצל המעיין אבל בליכא הוכחה לפסול אזלינן בתר רוב ולא דיינינן ליה בקבוע וכא אמר ר' יוסי ברוב כלומר דבכאן גם ר"י מודה דברוב הגם דבפלטיא ס"ל דאינו כרוב דפלטיא שאני דפלטיא קבוע כשירים ופסולין משא"כ הכא בהעיר כמו אצל המעיין חיילי' דר' יוסי מן הדא דמר ר"ז בשם ר"י נתחלף קופתו אצל הטוחן אם לא הוחזק ע"ה להיות טוחן שם באותו היום אינו חושש הגם דבמקום הזה נקבע רוב פעמים חברים ומיעוט פעמים ע"ה לא אמרינן דהוי קבוע וה"נ לר"י דהמעיין לא חשוב קבוע בזה דרוב פעמים קבועים כשירים ומיעוט פעמים פסולין וקפריך מה בינה ולסירקי לא כן תני סירקי' שהיתה מהתפקת יום אחד מן האיסור נעשה אותו היום הוכיח לכל הימים אלמא דאפילו בפעמים נמי אמרינן קבוע דכיון דפעם א' נקבע איסור אפי' דרוב פעמים נקבע היתר חוששין לפעם המיעוט וה"נ גבי טוחן וגבי פסול אצל המעיין ניחוש לפעם המיעוט כיון דנקבע רוב פעמים כשירים וחבירים ומיעוט פעמים פסולין ועם החרץ הוי קביע ע"ז משני דסירקי טעם אחר הוא לאו משום קבוע אלא דסירקי הוא מוכר ישמעאל וכיון דנתחזק יום א' באיסור הרי הוא בחזקת איסור לעולם דאוקמינן לי' בחזקתו האחרונה דאמרינן נעשה מוכר איסור לעולם ואינו מסתפק עוד היתר רק איסור לבד וזהו דקאמר סירקי איפשר לי' שלא להסתפק כלומר דאיפשר שלא מסתפק עוד היתר אלא בחזקתו האחרונה דאינו רוצה למכור היתר רק מוכר איסור לבד משא"כ הכא לא הוחזק אלא ע"ה להיות טוחן שם באותו היום וחושש בתמי' וכן אני אומר לא ירד אלא הפסול למלאות באותו היום וחושש בתמי' ומדויק תיבת אלא הפסול דנקט דבר והיפוכו כיון דקאמר גבי סירקית איפשר שלא להסתפק עוד בהיתר אלא באיסור ע"כ מסיים הכא אני אומר לא ירד אלא הפסול בתמי' והא ר"א בשם ר"י תוכה שבציפורן והא כמו אמר מר או גופא והא ר' בא בשם ר"י ראוהו פורש מציפורן ובעל חזקה שפסול ששם בעל רק בנמצא הולכין אחר רוב אבל בראינו פורש ממקום הקביעות הוי קבוע וכמחצה על מחצה דמי מן קושיי מדמו לה לשרצים תשע שרצים וכו' והוי כההיא דאמרינן בבבלי קבוע מנ"ל ומסיים ההיא דשרצים עיי"ש ומן קושיי הוא פירוש רבנן דמן קושיי וכזה איתא בהדיא במס' חלה פ"א מן קושיי פתרין לה חלה תרימו וגו'. והתם מבואר בפשיטות דרבנן מי קושיי וה"נ דכוותי':

סליק פירקא בס"ד:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף