קרן אורה/עירובין/ה/ב

קרן אורה עירובין ה ב

דף ה' ע"ב

גמרא ד' אמות נידון משום מבוי הרמב"ם ז"ל כתב בפי"ז דאפילו הלחי רחב הרבה נידון משום לחי אלא דאם הלחי הוא פחות מרוחב המבוי או שהי' כחצי רוחב המבוי נידון משום לחי וכשהוא רחב יותר מחצי רוחב המבוי נידון משום עומד מרובה על הפרוץ ועיין במגיד משנה ז"ל מה שכתב דלשיטת רש"י ז"ל אפ"ל דמיירי בהועמד לשם לחי ואכתי אינו מיושב מש"כ דאם הוא כחצי רוחב המבוי נידון משום לחי ואמאי לא ידון משום פרוץ כעומד דמותר לדידן דקי"ל כרב פפא ונראה לומר כמש"כ המ"מ בר"ד דמפרש הכי לדברי רב אשי דלא ניחא ליה לפרש כפירש"י דמספקא ליה במדידה מהא דפליגי בפרוץ כעומד אלמא דאפשר לצמצם ולא ניתנה התורה למה"ש והמדידה היא כפי אומד הדעת וכמו שתירץ הש"ס שם בבכורות במדות המזבח והמקדש ומה שפירשו התוס' בשם הר"ר שמעי' דפרוץ כעומד מותר מספיקא ג"כ קשה דהא מחייבינן לי' מיתה אם זרק מרשות הרבים לתוכה. ואגב בעיון זה הנה התוס' הקשו לפי' הר"ר שמעי' לרבנן אמאי מביאין עגלה בשותפות יביאו שני עגלות שמא צמצמו וכתב מהרש"א ז"ל דלפי' קמא דאנן קי"ל אפשר לצמצם איכא למימר דלמ"ד אי אפשר לצמצם היינו דבשום אופן אי אפשר לצמצם וזהו דעת רש"י ז"ל בבכורות. אבל התוס' השיגו עליו מהא דנמצא מכוין בין שתי עיירות יביאו שני עגלות נהי דבמדידה אפשר לצמצם אבל בנפילת ההרוג הוי בידי שמים ובזה א"א לצמצם ולא הבנתי איך אפשר לומר דא"א שיארע שיפול ההרוג מכוון דילמא דרך מקרה הרגו מכוון בין שתי עיירות ומה שפירש"י בבכור דא"א לצמצם בשום אופן היינו משום דאין כחות הוולדות שוות וא"א שלא יקדים אחד לחבירו והיינו דקא מיבעיא לן התם בידי אדם אם אפשר לצמצם או בידי אדם ג"כ א"א שיהי' שם מדידות שוות וא"א לכוין בשום אופן ועי' בזה בתוס' חולין ובכורות שהאריכו בזה יותר ואין כאן מקומו עכ"פ לדעת הרמב"ם ז"ל שפסק בידי אדם א"א לצמצם בה' רוצח ע"כ צ"ל דהא דפרוץ כעומד מותר היינו משום דהכי אגמרי' רחמנא למשה וכמה דמצית למיעבד עביד וא"כ אמאי קרי לה ספק דבריהם ע"כ פי' דרב אשי הכי קאמר דממ"נ מותר אי עומד נפיש ניתר בעומד מרובה ואם פרוץ נפיש ניתר משום לחי ואם שוו תרוייהו נמי לא יצא מתורת לחי דאינו יוצא מתורת לחי אלא אם הוא רחב יותר מחצי רוחב המבוי אז אין עליו תורת לחי אלא דין עומד מרובה אבל אם שוו תרווייהו אכתי תורת לחי עליו משום דהוי ספק אי פרוץ חשיב ותורת לחי עליו או העומד חשיב ויצא מתורת לחי הוי ספק דבריהם ונידון משום לחי ורב אשי נקט מבוי שמנה לדוגמא בעלמא ועיקר חידושו בזה דלא יצא מתורת לחי אלא אם הוא רחב יותר מחצי רוחב המבוי ואז ניתר בעומד מרובה אלא דאכתי קשה למה לן לידון משום לחי בשוו תרווייהו תיפוק ליה משום פרוץ כעומד ודרכו של הרמב"ם ז"ל נפלאה מאתי:

שם גמרא אבל מבוי שבעה ניתר בעומד מרובה כו' ק"ו מחצר כו' מה לחצר שכן פריצתו בעשר קסבר רב הונא בריה דרב יהושע מבוי נמי פריצתו בעשר. יש לדקדק הא אמרי' לקמן דהיכא דבקעו בה רבים לכ"ע פירצתו בד' וא"כ אכתי איכא למיפרך מה לחצר שכן פירצתו בעשר אפילו אי בקעו בה רבים כדמשמע לקמן ועי' מ"א סי' שס"ג וי"ל דודאי ליכא לדמוי' חצר למבוי לכל מילי דלא ילפינן דברי סופרים מדברי סופרים ועיקר הק"ו הכי הוא מה חצר דבעינן בו סתימה יותר שאינו ניתר בלחי אפ"ה עומד מרובה הוי כסתום א"כ פשיטא במבוי דלא בעינן סתימה כ"כ שיותר בעומד מרובה ופריך מה למבוי שכן פרצתו בד' אלמא דבמבוי מחמרינן במחיצתו יותר שלא יהי' בו פירצות ומשני קסבר ר"ה מבוי נמי פריצתו בעשר ואם כן חצר ומבוי שוים בתורת מחיצות ומה שבמבוי פירצותא בד' אי בקעי בה רבים היינו מטעמא אחריני דשבקי פיתחא רבא וקממעט בהלכתא ובטל ההיכר אלא דלפ"ז אפילו אי הוי ס"ל לר"ה דפירצתו בד' אפילו לא בקעי בה רבים ע"כ נמי מטעמא דשבקי פיתחא וא"כ שפיר מצינן למילף מחצר דעומד מרובה מכשיר במבוי וע"כ צ"ל כן לגדולי הראשונים ז"ל שפסקו כרב הונא דמבוי פירצתו בד' אטו אליבייהו אין עומד מרובה מתיר במבוי אלא ע"כ הא דמבוי פירצתו בד' לאו פירצה היא ומה שצ"ע מבוי שניתר בעומד מרובה אי פסיל ביה נמי פירצא ד' דבזה לא שייך ביטול ההיכר דלאו משום הכירא הוא והנה התוס' ז"ל בד"ה ק"ו כתבו דלהועיל עומד מרובה בכל ד' מחיצות ליכא למילף ולא הבנתי כיון דקאמר הש"ס דס"ל פירצותיה בעשר א"כ מבוי ניתר בעומד מרובה בכל המחיצות וביותר מעשר גם חצר אינו ניתר ובאמת לא שייך למימר דיו כאן דאין זה אלא גילוי מילתא בעלמא דעומד מרובה הוא תיקון יותר מלחי ומה לי במחיצה אחת או בכל המחיצות ובמש"כ אתי שפיר נמי הא מבוי פירצותו בד' מראשו כמו בקרן זויות אלא דאפשר בחצר נמי פוסל פירצה בקרן זוית כיון דפיתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי וצריך עיון בראשונים בזה:

תוס' בד"ה אינו דין שם וליכא למימר פס ד' יוכיח כו'. עיין מהרש"א ז"ל וכבר עמדו על דבריו ז"ל המפרשים וצ"ע ליישב:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף