מהרש"א - חידושי הלכות/עירובין/ה/ב

מהרש"א - חידושי הלכות עירובין ה ב

בד"ה ק"ו מחצר כו' אבל שיועיל עומד מרובה בכל ד' מחיצות כו'. עכ"ל. ויש לדקדק אדפריך מה לחצר שכן פרצתו בי' כו' לפרוך מיניה וביה עומד מרובה בכל ד' מחיצות תוכיח דמהני בחצר ולא מהני במבוי ויש ליישב דכיון שאין יכול ללמדו בק"ו ה"נ ליכא למימר תוכיח וכה"ג כתבו התוס' לקמן גבי פס ד' וק"ל:

בד"ה אינו דין וכו' מצי למשרייה דהא יותר מד' הוי האי פס וכו'. עכ"ל. ר"ל דהאי פס ד"א דקיימי' ביה הוה יותר מפס ד"ט דמשתריא בחצר אבל לשון התוס' לקמן בדבור זה שכתבו וליכא למימר פס ד"א תוכיח כו' ועוד מה לפס ד"א כו' אינו מדוקדק דה"ל למנקט פס ד' טפחים דמהני בחצר יוכיח כו' ודו"ק:

בד"ה תאמר במבוי כו' וי"ל דהיא הנותנת לא אמרינן אלא לסתור הק"ו אבל כו'. עכ"ל. ר"ל דלענין למעבד ק"ו בעי סברא גמורה ובפירכא כל דהו סתרינן ליה וא"כ שפיר פרכינן דלא נילף היא גופה בק"ו דאדרבה היא הנותנת דהוה מיהת פירכא כל דהו ומה"ט גופיה לסתור הפירכא בכל דהו דהיינו היא הנותנת כדי לקיים הק"ו לא אמר דהק"ו לא מתקיים בכל דהו ואדרבה נימא דהק"ו מסתר בכל דהו משום דאקילו ביה פרצת עשרה הקילו נמי בו בעומד מרובה ומהרש"ל כתב בזה דרך אחרת ודו"ק:

בד"ה שפירצתו בד' וא"ת ונעשה ק"ו מלחי וקורה כו'. עכ"ל. דהשתא לא הוה ילפינן מבוי מחצר אלא עומד מרובה מלחי וקורה וכן לקמן שכתבו דמעומד מרובה ליכא למילף כו' היינו נמי דלא הוה ילפינן חצר ממבוי אלא לחי וקורה מעומד מרובה וכן פי' מהרש"ל וק"ל:

בא"ד. שלא יועיל לחי וקורה למבוי ועומד מרובה לחצר דגמירי לה מסיני כו'. עכ"ל. כתב מהרש"ל ויש מתמיהין והלא מבוי וחצר מן התורה שריין ומדרבנן הוא כו' ואין שייך לומר בכאן הל"מ כו' עכ"ל והאריך ליישב בדחוקים ולא ידעתי מאי תמיהה איכא הכא דהא מבוי מפולש לא הוי רה"י אליבא דרבנן דפליגי אדר"י לקמן ואיכא אמוראי לקמן דלחי משום מחיצה ועושה אותו רה"י מדאורייתא לחייב חטאת בזורק מר"ה לתוכו וקורה נמי בעי למימר לקמן דהוי משום מחיצה ועושה אותו רה"י אליבא דר"י וכן עומד מרובה לגבי חצר דלא הוי רה"י בפרוץ מרובה לחייב חטאת והכי אמרינן לקמן לרב הונא בריה דר"י הכי אגמריה רחמנא למשה גדור רובא ותו לא מידי:

בא"ד. וממבוי נמי כו' דמה למבוי שכן פרצתו בד' לרב הונא. עכ"ל. ר"ל דהיא נותנת לסתור הק"ו דלכך ניתר אפי' בלחי משהו משום דפרצתו אינו רק ד' ודו"ק:

בד"ה וספק דבריהם כו' וא"ת ואמאי הוה ספק כו' דקי"ל כרב פפא כו'. עכ"ל. דליכא למימר דהכא קיימינן לרב הונא בריה דרב יהושע דס"ל פרוץ כעומד אסור דהא לא אסר אלא משום דהכי אגמריה רחמנא למשה גדור רובא כדאמרינן לקמן וכן לענין שחיטה מחצה על מחצה למאן דאסר לא אסר אלא משום דהכי אגמריה למשה שחוט רובא וכ"כ התוס' בפ"ב דחולין ומה"ט נמי ליכא למימר דרב פפא לא שרי ליה אלא משום ספק דבריהם להקל ודלמא עומד מרובה דא"כ ר"ה בריה דרב יהושע לא הוה פליג עליה אע"כ טעמא דרב פפא דשרי לא הוה אלא משום דרחמנא אמר לא תפרוץ רובא כדאמרי' בהדיא לקמן ודו"ק:

---

---

שולי הגליון

---

---

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף