קרית ספר/תמורה/ב

קרית ספר ‏ תמורה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מצות קע שיהיה התמורה קדש אם המיר כדכתיב והיה הוא ותמורתו יהיה קדש. התמורה היא שיאמר בעל הקרבן על בהמה חולין שיש לו הרי זו תחת זו או תמורת זו או חליפת זו כדתנן במתני' דפרק כיצד מערימין דלשון תמורה נינהו כדכתיב לא יחליפנו ולא ימיר ותחת נמי אשכחן דהוא לישנא דאתפוסי כדכתיב ואם תחתיה תעמוד הבהרת דעמדה במקומה והיינו דומיא דאתפוסי שהקדש עומד במקומו אבל זו מחוללת על זו אין זו תמורה דלשון חילול הוא ולא אמר כלום שאין בהמת קדש תמימה יוצאה לחולין ותחת עולה זו ותחת עולה או חטאת שיש לו בבית שם במשנה דכיון שמזכיר שמם או מקומם פשיטא דהוי תמורה אבל אמר הרי זו תמורת חטאת תמורת עולה לא אמר כלום כיון שלא אמר זו או שיש לו בתוך הבית דהכי משמע פשטיה דקרא לא יחליפנו ולא ימיר אותו דקאי אבהמה דקדש שלא יחליף אותם וכיון שלא אמר זו או שיש לו בתוך הבית אף על גב דאמר תמורת עולה לא אמר כלום.

ב

היו לפניו ב' בהמות א' חולין וא' הקדש שנפל בה מום שם בעי' דאביי היו לפניו ב' בהמות של קדש בעלת מום וב' בהמות של חולין תמימות ואמר הרי אלו תחת אלו מהו מי אמרינן לאתפוסי מתכוין ולקי או לאחולי בעלות מום לפדותם מתכוין וה"ה נמי דמצי למבעי בחדא אלא איידי דבעי מיבעיא הך בעיא אחריתי בתרתי נקט סרכא דתרתי משמע מהכא דאי אמר בפי' התפסה כגון שהניח ידו על בהמת חולין ואמר זו תמורה זו שהיא תמורה ולקי ואי אנח ידיה אבהמה הקדש ואמר הרי זו תמורה זו הרי חללה על בהמת חולין והוא כפודה בעלת מום שעומדת לפדיון על בהמה זו ולא איבעי' לן אלא היכא דאמר סתם מי אמרינן לאתפוסי איכוון ולקי או לאחולי ולא לקי ואם תמצא לומר כל היכא דאיכא היתרא לא שביק אינש היתרא דאחולי ועביד איסורא דאתפוסי אכתי איבעיא לן ב' בהמות של קדש א' תמימה ואחת בעלת מום וב' בהמות של חולין כמותן ואמר הרי אלו תחת אלו מהו מי אמרינן תמימה תחת תמימה לאתפוסי בעל מום תחת בעלת מום לאחולי או דילמא תמימה דחולין תחת בעלת מום דהקדש בעלת מום דחולין תחת תמימ' דהקדש תרוייהו לאתפוסי ולקי ואם תמצא לומר כל היכא דאיכא היתרא דאחולי בעלת מום תחת בעל מום ולא עביד איסורא ולאחולי הוא ולא לקי אלא חדא ואף על גב דפשיט לעיל דלא שבק היתרא ועביד איסורא איכא למיבעי הכא הואיל ואי איפשר דלא עביד איסורא בחדא איכא למימר כי היכי דבהא עביד איסורא דהא נמי לא איכפת לן קמ"ל דכל היכא דאיכא היתרא לא עביד איסורא ואכתי אבעיא לן שלש בהמות של קדש וא' מהן בעלת מום וג' בהמות של חולין תמימות ואמר הרי אלו תחת אלו מהו מי אמרינן מדתמימות תחת תמימות לאתפוסי תמימות נמי תחת בעלת מום לאתפוסי דאע"ג דפשטינא כל היכא דאיכא היתרא לא עביד איסורא איכא הכא למיבעי דאיכא למימר זיל בתר רובא וכיון דעל כרחין רובא לאתפוסי דהשתים דהקדש תמימו' וליכא אחולי בהו שלישית נמי אתפוסי או דילמא הכא נמי כל היכא דאיכא היתרא לא עביד איסורא וההוא בתריתא לאחולי בעל מום דהקדש תחת תמימה דחולין הוי ואם תמצא לומר הכא נמי כיון דאכתי גברא לא איתחזק באיסורי דבבציר מתלתא זימני לא הויא חזקה לא שביק היתרא ועביד איסורא אכתי איבעי ליה לרב אשי היו ד' בהמות הקדש ואחת מהן בעלת מום וד' בהמות של חולין ואמר הרי אלו תחת אלו מהו הכא ודאי כיון דאתחזק גברא באיסורא לקי ד' מלקיות בכולן או דילמא אע"ג דאיתחזיק באיסורא לא שביק איניש היתרא ועביד איסורא והוי בתריתא לאחולי ולא לקי עלה תיקו וכיון דסלקא בתיקו לא לקי דהתראה ספק היא ואמרי להתראה נתכוון והרב ז"ל נקט עשר תחת ד' דבעי' דרב אשי דארבע לאו דוקא וה"ה עשר או יותר ובעי' דאביי דב' בהמות של קדש אחת תמימה ואחת בעלת מום וא' ושתים של חולין אחת תמימה וא' בעלת מום נקט' בתרתי משום דלא הוי בהנהו גווני דלעיל דכל בהמות חולין הוו תמימות ובבהמות דקדש איכא חדא בעלת מום.

ד

האומר הרי זו תמורת עולה ושלמים דבריו קיימים ויביא בדמיה תמורת עולה ושלמים אמר הרי זו תמורת עולה תמורת שלמים אם נתכון לכך מתחלה דבריו קיימים ואם היה נמלך אפילו תוך כדי דיבור לשון ראשון עיקר והויא תמורת עולה שם פרק כיצד מערמין במשנה הרי זו תמורת עולה תמורת שלמי' הרי זו תמורת עולה דברי ר' מאיר דאית ליה תפוס לשון ראשון א"ר יוסי אם לכך נתכון מתחלה הואיל וא"א לקרות שני שמות כאחת דבריו קיימים וחציה תמורת עולה וחציה תמורת שלמים אחר שתמכר ואם משאמר תמורת עולה נמלך ואמר תמורת שלמים הרי זו תמורת עולה ובהכי עסקינן שהיו לפניו עולה ושלמים כשהמיר את זו בהן ובגמרא אמר רבי יוחנן הכל מודים באומר תחול זו ואחר כך תחול זו דברי הכל תפוס לשון ראשון לא תחול זו אלא א"כ חלתה זו תרויהו קדשו לא נחלקו אלא כגון משנתינו דאמר תמורת עולה תמורת שלמים ר' מאיר סבר מדהוה ליה למימר תמורת עולה ושלמים ואמר תמורה תמורה הוה ליה כאומר תחול זו ואח"כ זו ור' יוסי סבר אי אמר תמורת עולה ושלמים הוה אמינא קדושה ואינה קריבה וטעה האי גברא בהכי דסבר אימא תמורה אכל חד וחד ותהוי קדושה גמורה ליקרב הילכך אע"ג דאמר בהאי לישנא לתרויהו אינון והוה ליה כאומ' לא תחול זו אלא א"כ חלה זו אם לכך נתכון מתחלה:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.