קרית ספר/תלמוד תורה/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרית ספרTriangleArrow-Left.png תלמוד תורה TriangleArrow-Left.png ו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
בני בנימין
חידושים ומקורים מנחת חינוך
יצחק ירנן
מעשה רקח
סדר משנה
עבודת המלך
פרי חדש
קובץ על יד החזקה
קרית ספר
רבי ישעיה ברלין


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

כל תלמיד חכם אע"פ שאינו רבו מצוה מן התורה להדרו שנאמר מפני שיבה תקום והדרת פני זקן זה שקנה חכמה וחייבין לעמוד מפניו משיקרב לו בד' אמות עד שיעבור מכנגד פניו משום דזקן שקנה חכמה אע"פ שאינו רבו הוא דמשמע ורא"ם כתב דאין חייב לעמוד מן התורה אלא מפני רבו מובהק אבל לדעת הרב ז"ל אפילו כל חכם הוא מדאוריתא כדכתיבנא. ואין עומדין מפניהם לא בבית הכסא ולא בבית המרחץ שנא' תקום והדרת קימה שיש בה הידור. ואין בעלי אומנות חייבים לעמוד מפני ת"ח בשעה שעוסקין במלאכתן שנא' תקום והדרת מה הידור שאין בו חסרון כיס אף קימה שאין בה חסרון כיס ואף על גב דבגמ' פ"ק דקידושין איפכא אמרינן מה קימה שאין בה חסרון כיס אף הידור שאין בו חסרון כיס התם לאפוקי שלא יהדרנו בממון הוא דאמר הכי ויליף הידור מקימה שאין בהם חסרון כיס אבל הכא לא אתא למילף אלא לבעלי אומניות דאין חייבין לקום בשעת מלאכתן והכא בקימה איכא חסרון כיס ובהידור ליכא חסרון כיס כדאמר בגמ' ולהכי יליף קימה מהידור שאין בהידור חסרון כיס בשעת מלאכה. ומנין שלא יעצים עיניו מן החכם כדי שלא יראהו שלא יעמוד מפניו ת"ל ויראת מאלהיך כל דבר שהוא מסור ללב נאמר בה ויראת מאלהיך. ומנין שלא יטריח את העם כדי שיעמדו מפניו ת"ל זקן ויראת. רכוב הרי הוא כמהלך דהוי בכלל והדרת פני זקן כיון שעבר לפניו. ראה את הנשיא עומד מלפניו מלא עיניו ואינו יושב עד שישב במקומו או עד שיתכסה מעיניו ויליף לה מדכתיב והביטו אחרי משה עד בואו האהלה. מי שהוא זקן מופלג בזקנה אע"פ שאינו חכם עומדין מלפניו ואפילו חכם שהוא ילד עומד בפני המופלג בזקנה ואינו חייב לעמוד מלא קומתו אלא כדי להדרו דהלכה כאיסי דכל שיבה במשמע. עון גדול הוא לבזות תלמידי חכמים או לשנאתן וזהו שאמרה תורה אם בחוקותי תמאסו והמבזה את החכמים אין לו חלק לעולם הבא והוא בכלל כי דבר ה' בזה. כל דיני נידוי מדרבנן למיגדר מילתא ובפירוש אמרו מנודה מניח תפילין או לא וסלקה בתיקו וכתב הרי"ף דכל הני תיקו דאתמר בהאי ענינא הוי תיקו דרבנן ולקולא. ובמשפטי החרם כתב הרמב"ן ז"ל שחרם שהחרים מלך ישראל או סנהדרין במעמד רוב ישראל העובר עליו חייב מיתה ונראה דחרם כזה הוי דאוריתא והוי בכלל כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה כמו שכתב הרמב"ן בפי' התורה והכי משמע נמי מדשתפו אחי יוסף דהוו רובא דישראל השכינה עמהם וכתיב ותחי רוח יעקב אביהם. ויש בהלכות אלו מצות דרבנן.


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.