קובץ על יד החזקה/תלמוד תורה/ו

קובץ על יד החזקה ‏ תלמוד תורה ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

אין ראוי לת"ח שיטריח וכו' וחכמים היה מקיפין והולכין וכו'. וגרסינן ירושלמי בכורים פרק ג' הל' א' כמה צריך אדם לעמוד מפני זקן שמעון בר רבא בשם ר"י פעמים ביום ר"א אומר פעם אחת ביום לא כן תני רשב"א מניין לזקן שלא יטריח ת"ל זקן ויראת וכו' ע"ד דר"י ניחא ע"ד דר"א לא יקום כל עיקר ר"י בר אחא בשם ר"א דלא יחמי סייעתא דסבין ועבר קומיהן בגין דיקומון לון מן קמיה דלא יטריח לסבין, מלשון זה משמע דוקא לסבין שלא יטריח אבל לבחורים לית לן בה, ורבינו לא הביא הך חילוקא. וראיתי בספר צרור הכסף בליקוטים (דף קל"ג ע"ב) הביא לירושלמי הזה והקשה מהא דאיתא במדרש פ' בהעלותך על קרא דאספה לי שבעים איש וכו' אמר רב כשהייתי רואה סיעה של ב"א הייתי הולך בדרך אחרת שלא להטריח עליהם כשאמרתי דברי לפני ר"מ א"ל צריך אתה לעבור לזכותם ע"כ. וא"כ קשה על רבינו הך חילוקא. אמנם יראה מלשון רבינו כמ"ש עוד שם בס' הנ"ל לחלק דהירושלמי איירי בלא צריך לעבור שם משא"כ במעשה דר"א כוונתו היה לילך דרך שם וכיון שראה הסיעה עיקם הדרך וע"ז אמר שכה"ג צריך לעבור לזכותם להרגילם ביראת שמים, וכן מדוקדק בלשון רבינו וכ"מ בתלמודא דידן בקידושין (דף ל"ג:) דמקשה תלמודא על הא דאמר אין ת"ח רשאי לעמוד מפני רבו אלא שחרית וערבית מהא דאמר רשב"א מניין לזקן שלא יטריח ואי אמרת שחרית וערבית בלבד אמאי לא נטרח חיובא הוא ומשני כמה דאפשר ליה לא נטרח, הרי דתליא מלתא בדאפשר ליה, והנה לפ"מ דמשני בירושלמי דזקן לא יטריח מיירי דלא יחמו סייעתא דסבין ויעבור קומיהן ל"ק כלל קושית הגמרא דהא התוס' כתבו שם ד"ה אין דוקא תלמידים בבית רבם אבל תלמידים אחרים חייבים לעמוד לפניו בכל עת שעובר לפניהם וא"כ קשה דלמא בהכי מיירי הך דזקן ויראת. והכ"מ דין י"ב הביא דברי תוספות אלו לפסק הלכה. וקשה טובא אמאי לא מוקי לה כדמוקי לה בירושלמי וצ"ל דבאמת הו"מ לשנויי הכי אלא דבזה ליכא חידוש כיון דע"כ מיירי בדאפשר לו שלא לעבור א"כ מסברא ידעינן ומש"ה לא מוקי לה בהכי אלא מוקי לה אף בתלמידים בבית רבן וקמ"ל דאף הוא יראה שלא להטריחם אע"ג דזה הוא דבר מועט דהא אין צריך לקום כ"א שתי פעמים אעפ"כ יראה שלא יטריח והירו' דמוקי לה בהכי היינו לר"א דאמר פ"א ביום צריך לדחוקי ולאוקמי לה בכה"ג אע"ג דליכא חידושא כנ"ל. שוב מצאתי בספר בני חייא סי' רמ"א ביו"ד שהביא קושיא זו בשם גדול אחד והוא כתב שם דזה אינו אלא מדרבנן דתלמידים שאינם בבית רבן דצריך לקום בכל עת וא"כ לא מצי לאוקמי קרא דזקן ויראת לכה"ג. ולא הועיל כלום דאכתי קשה למה לא משני כדמשני בירושלמי. ע"כ נ"ל כמ"ש:

יד

המעיד על ישראל וכו' שלא כדין ישראל וכו'. וכ"כ ביו"ד סי' של"ד ובח"מ סימן כ"ח בתובעו שיעיד לו במקום שדין וכו' לחייב ממון על פי עד אחד וכו' משמתין אותו. וכתב בהגהת רמ"א שם אבל אינו חייב לשלם ויכול לומר אמת העדתי והסמ"ע שם כתב שדברי רמ"א סותרים למ"ש ביו"ד. ובאמת יש לומר דל"ד דהרי מדברי רבינו הכא נראה דמיירי במקום שא"א שיועיל עדות ישראל בדין ישראל כלל שאף אם האמת כדבריו מכל מקום אינו מחוייב בד"י ובדינם מחוייב וא"כ הרי שהפסידו ודאי בעדותו מש"ה צריך לשלם משא"כ בחו"מ שם דמיירי בע"א המעיד שגם בד"י היה אפשר שישלם דהרי מחוייב שבועה בד"י על פי עד אחד ואם לא ירצה לישבע משלם א"כ שפיר כתב רמ"א דיכול לומר אמת העדתי ובודאי לא חשוד אתה אצלי לישבע על שקר ומאי אפסדתיך כנלע"ד ברור. ועיין שבועות (דף ל"ג ע"ב) ודו"ק:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.