קרית ספר/תלמוד תורה/א

קרית ספר ‏ תלמוד תורה א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מצוה יב ללמוד תורה וללמדה וזה הנקרא תלמוד תורה והוא אמרו ושננתם לבניך וכשם שחייב ללמד לבנו כך חייב ללמד לבן בנו כמו שנאמר והודעתם לבניך ולבני בניך ולא בן בנו בלבד אלא מצוה על כל אדם ללמד לכל התלמידים אע"פ שאינן בניו מפי השמועה למדו ושננתם לבניך אלו תלמידים שקרויים בנים שנאמר ויצאו בני הנביאים ומה שנאמר בנו ובן בנו הוא להקדים בנו לבן בנו ובן בנו לאחרים וחייב לשכור מלמד לבנו ונראה דהוא הדין לבן בנו דבני בנים הרי הן כבנים אבל אינו חייב לשכור ללמד לבן אחרים כי חיוב לשכור מלמד לבנו הוא מולמדתם אותם את בניכם ומוהודעתם לבניך ולבני בניך והוא עשה וכפינן עליה כמה דכפינן לעשות סוכה ומצוה אחרת אבל חיוב לימוד בן חברו הוא מפסוק ושננתם לבניך ומשמע שיהיו מחודדין בתוך פיך כשאדם שואל דבר אל תגמגם בו אלא אמור לו מיד וזהו ללמד הוא עצמו לאחרים לא לשכור לו מלמד. ומי שלא למדו אביו חייב הוא ללמד לעצמו שנאמר ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם היה הוא רוצה ללמוד ובנו גם כן הוא קודם לבנו דכיון שחייבו הכתוב ללמד הוא לבנו מסתמא הרי הוא מלומד ואם כן הרי שקודם לבנו ואם לא היה הוא מוכן ללמוד כבנו בנו קודם ואעפ"כ לא יבטל הוא שכשם שמצוה ללמד לבנו כך מצוה ללמד לעצמו. ותורה שבכתב מותר ללמדה בשכר אבל לא תורה שבעל פה שנאמר ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים כאשר צוה ה' מה אני בחנם למדתי אף אתם בחנם למדתם ממני וכן לדורות תלמדו בחנם ובירושלמי פ' אין בין המודר גרסי' חוקים ומשפטים אתם מלמדים בחנם ואי אתם מלמדים בחנם מקרא ותרגום ואם לא מצא מי שילמדנו חנם ילמוד בשכר ואעפ"כ לא ילמד הוא אלא בחנם. כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין בחור בין זקן בין פיסח בין חולה אפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה ועד אימתי חייב אדם ללמוד תורה עד יום מותו שנאמר ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך וכל זמן שלא יעסוק בלימוד הוא שוכח. ונשים ועבדים פטורים מתלמוד תורה והאשה אינה חייבת ללמד את בנה תורה דכתיב ולמדתם אתם את בניכם קרי ולמדתם לאקושינהו כל שמצווה ללמוד מצווה ללמד וכל שאינו מצווה ללמוד אינו מצווה ללמד אחרים ואיהי מנלן דלא מפקדי ללמוד דכתיב ולמדתם (ולמדתם) כל שאחרים מצווים ללמדו מצווה ללמוד וכל שאין אחרים מצווים ללמדו איני מצווה ללמוד ומנין שאין אחרים מצווין ללמדה דכתיב ולמדתם אותם את בניכם בניכם ולא בנותיכם. וכל מה שכתוב בשאר פרקי הרב ז"ל הם דברי רבותינו ז"ל בכמה מקומות ובמקצתן יש רמז מן התורה:

· מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.