קובץ על יד החזקה/תלמוד תורה/א

קובץ על יד החזקה ‏ תלמוד תורה א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

את בן בנו וכו'. כתב הכ"מ גם לבן בנו חייב להשכיר מלמד וכו' ולא ה"מ למיכתב והודעתם לזרעך דה"א בנות בכלל. אפשר דכוונתו דה"א בנות בכלל היינו בן הבא מן הבנות הרי הוא בכלל כמו בן בנו דחייב לשכור לו מלמד קמ"ל דוקא בן הבא מבנך, וע"ז מסופק שוב אי בן בתו יש לו קדימה, ועיין בספר בני חייא בלשונות הרמב"ם מה שפלפל עם הגאון מהרח"א ודוק. ועיין ש"ך יו"ד סי' רמ"ה בשם הכ"מ דאף בן בן בנו חייב לשכור לו מלמד, ותמה עליו בס' הפלאה קידושין. ואפשר לומר דמוכרח כן מדברי הכ"מ דאל"כ קשה איך מצי למכתב זרעך א"כ ה"א דגם בן בן בנו חייב לשכור לו מלמד אלא ודאי דהאמת כן הוא ולא דוקא נקט בן בנו וצ"ע:

ו

עד שיהיה בן ו' וכו' הכל לפי בוריו. פי' אפילו פחות מבן ו'. עיין בהג"מ פ"ב אות ב' דהא דתנן באבות בן ה' למקרא היינו בבריא גמור:

ז

עד שיקרא תורה שבכתב כולה. במלת כולה משמע דבא לאפוקי משיטת הר"ן שכתב בפ"ק דקידושין דאינו מחוייב כ"א ללמדו תורה ולא נביאים וכתובים קמ"ל דגם נביאים וכתובים חייב ללמדו ואע"ג דאמר רבא בקידושין דף ל' מקרא זו תורה ופי' רש"י ולא נביאים וכתובים הרמב"ם סובר דרבא בא לומר דמקרא ג"כ תורה היא משום דלא תיתי למטעי דמקרא אינו מלמדו דכבר הזהירנו מנעו בניכם מן ההגיון ופי' רש"י ברכות דף כ"ח ע"ב לחד פירוש לא תרגילום במקרא יותר מדאי קמ"ל דעכ"פ מחוייב ללמדו מקרא ג"כ כדי שידע ענין הנחמות והנסים ותשועות שראוים להאמין כמ"ש הריא"ז בפ"ק דע"ז בהגהות אלפסי דף של"ה שמה שאמרו חז"ל שלא למסור ד"ת כ"א לישראל שנראה שהנביאים וכתובים מותר ללמדם ועיין בס' בני חייא שם:

ח

ביום ובלילה. והא דר"י בפ' שתי הלחם דאמר אפילו לא קרא אלא ק"ש שחרית וערבית מוקי לה רבינו בשעת הדחק כמ"ש בהג"מ עיין בל"מ ודבריו צ"ע ואפשר דכיון לדברי הגה"מ ודוק:

יב

והענינים הנקראים פרדס בכלל גמרא הן. ויש גורסין בכלל התלמוד והיא היא. וכתב דרישה סי' רמ"ו אות ט' ודבריו תמוהים כי לענ"ד פרדס הנזכר ר"ל חכמות הטבעיות ואיך כללו בכלל גמרא ותלמוד. וצ"ל שפרדס ר"ל ע"ד אמרם ד' נכנסו לפרדס ובא להשיג מה למעלה והיא חקירה עיונית אלהיית ואפילו ע"ז כתב הרמב"ם שאע"פ שבכלל הגמרא הוא מ"מ לא ילמדנו כ"א אחר שמלא כרסו ממקרא משנה ותלמוד, ע"כ:

יג

אמרו חכמים כל המלמד את בתו תורה כאילו למדה תפלות במד"א בתורה שבע"פ אבל תורה שבכתב כו' אינו כמלמדה תפלות. והטור כתב איפכא בשם רבינו בד"א בתורה שבכתב וכו' אבל תורה שבע"פ אינו כמלמדה תפלות, וכתב בדרישה אע"ג שכולם כתבו שהעיקר כמ"ש הגירסא לפנינו ברמב"ם מ"מ יש ליתן קצת טעם לגירסת ספרי הטור מפני שיש הפסד יותר כשמוציא תורה שבכתב לדברי הבאי מאשר יש בתורה שבע"פ:

וראיתי בספר פרי האדמה בפרקין במה שנשאל אם מותר ללמוד תורה עם בני הקראים והביא הא דאמרינן בסנהדרין (דף נ"ט) העוסק בתורה וכו'. ומ"ש במס' חגיגה בהא דאמר שם אין מוסרין דברי תורה כו' שנאמר מגיד דבריו ליעקב וכו' והביא שם דברי הרב באר שבע סימן י"ד (דף צ"ד) צדדים להתיר ללמד תורה שלנו ולא אמרו אין מוסרין ד"ת אלא טעמם ונימוקם. ועיין בס' ידי אליהו סי' מ"ח:

ומה שהשמיטו רבינו והטור דין זה דאין מוסרין וכו'. י"ל דהנה התוס' כתב שם במס' חגיגה דבלא"ה יש לאסור משום לפני עור לא תתן מכשול דהא אמרינן העוסק בתורה חייב וכתב שם דמיירי במקום שיכול ללמוד מאחרים דליכא ל"ע. וכתב בס' בני חייא בחלק י"ד סימן ס"ב בהא דכתב בס' אמונת שמואל סי' י"ד ליישב הקושיא שהקשו אחרונים שם הא גם בטמאים אסור להושיט אמה"ח לב"נ משום לפני עור וכו' ותירץ דלהושיט לב"נ בטמאים שרי כיון דלדידיה שרי וכתב שם שהקשה לו אחד מחכמי א"י א"כ מאי מקשי תוס' הנ"ל הרי ישראל מותר ללמוד וא"כ ליכא משום לפני עור, וע"ש מ"ש לחלק הענינים דיש שני מיני לפני עור וכבר הבאתי דבריו באריכות בחיבורי שלום ירושלים בריש מס' שבת ע"ש, ואפשר דרבינו היה סבור באמת כסברת הא"ש וא"כ לית כאן משום ל"ע. ובפירוש דאין מוסרין היה סבר רבינו כמ"ש הבאר שבע דזה הוא ודאי בכלל אין מוסרין לתלמיד שאינו הגון ובלא"ה כתב בס' ידי אליה שם דרבינו והטור כללינהו בהך דתלמיד שאינו הגון אלא דאכתי קשיא דהו"ל להביא דכאן איכא איסורא דלפני עור ולפמ"ש אתי שפיר ודוק. ועיין מ"ש בהל' ז' ואין להאריך:

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.