קרית ספר/שביתת עשור/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרית ספרTriangleArrow-Left.png שביתת עשור TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
רבנו מנוח
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
יצחק ירנן
מהר"ם פדווא
מעשה רקח
סדר משנה
ציוני מהר"ן
קובץ על יד החזקה
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

האוכל בי"ה מאכלים הראוי לאדם ככותבת הגסה שהוא פחות מכביצה כמעט הרי זה חייב. ושיעור כותבת הגסה הל"מ בכלל שיעורין דהוו הל"מ ואסמכתא מקרא דארץ חטה וגו' ודבש דהוא דבש תמרים ואע"ג דכל שיעור אכילת איסור בכזית הוא הני מילי היכא דכתיב אכילה אבל הכא אשר לא תעונה כתיב וכל כמה דלא מיתבה דעתי' עינוי הוא וקים להו לרבנן דבפחות מכותבת הגסה לא מיתבה דעתיה. וכל האוכלין מצטרפין לכותבת הגסה דקים להו לרבנן דבהכי מיתבה דעתיה דאיניש מיהו כותבת מבשר שמן מיתבה דעתיה טובה וכותבת מלולבי גפנים מיתבה דעתיה פורתא וכיון דכולהו מיתבי דעתיה בחד שיעורה מצטרפי'. וכן השותה משקים הראוים לשתית אדם כמלא לוגמיו של שותה והוא שיסלקנו לצד אחד ויראה מלא ושיעור זה באדם בינוני פחות מרביעית ואע"ג דאיסורי שתיה דאוריתא בדם הוי בכזית שאני התם דכתיב אכילה אבל הכא דכתיב אשר לא תעונה ביתבי דעתיה תליא מילתא וקים להו לרבנן דלא מיתבה דעתיה אלא כמלא לוגמיו דידיה ובציר ממלא לוגמיו דידיה אע"ג דהוי מלא לוגמיו דאחריני לא מיתבה דעתיה אפילו עוג מלך הבשן מיהו כולי עלמא טובא ועוג מלך הבשן פורתא וכל המשקין מצטרפין למלא לוגמיו דכולהו מיתבי דעתיה והאכילה ושתיה אין מצטרפין לשיעור אחד דכל חד לא מיתב דעתיה אלא בשיעוריה.

ב[עריכה]

אחד האוכל אוכלים המותרים או שאר דברים האסורים הואיל והן אוכלים הראוים לאדם הרי זה חייב כרת משום אוכל ביום הכיפורים דתניא תענו את נפשותיכם יכול ישב בחמה ובצינה ויצטער ת"ל וכל מלאכה לא תעשו מה מלאכה דבר שחייבין עליו במקום אחר כרת כי הכא כגון בשבת אף עינוי בדבר אכילה קאמר שמצינו שחייב עליו במקום אחר כרת כגון פיגול ונותר אביא אלו שהן בכרת ולא אביא טבל שהוא במיתה ת"ל תענו ועניתם ריבה אביא הטבל שהוא במיתה ולא אביא את הנבלה שהיא בלאו ת"ל תענו ועניתם ריבה אביא את הנבלה שהיא בלאו ולא אביא את החולין שאינו בלאו ת"ל תענו את נפשותיכם ריבה אביא את החולין שאין בקום אכול ולא אביא את התרומה שהיא בקום אכול ת"ל תענו ועניתם את נפשותיכם ריבה אביא את התרומה שאינה בבל תותירו ולא אביא את הקדשים שהם בבל תותירו ת"ל תענו את נפשותיכם והא דמרבינן כולהו מחד קרא היינו משום דכיון דכל חד חמיר מחבריה וליכא אלא חד ריבוי וליכא שום מיעוט מרבינן כולהו מיניה דהי מינייהו תמעיט וע"כ כולה איתרבו מהאי קרא.

ג[עריכה]

אכל או שתה פחות משיעור זה אינו חייב כרת אף על פי שהוא אסור מן התורה בחצי שיעור אין חייבין כרת אלא כשיעור ואיסור חצי שיעור מן התורה ילפינן כי כל אוכל חלב ומינה ילפינן לכולהו איסורי אלא בשבת דמעטיה קרא לחצי מלאכה כדאמר התם. כל אכילות שהן בכדי אכילת שלשה בצים מצטרפין לכותבת ואם לאו אין מצטרפות דאף על גב דכזית בכדי אכילת פרס אמרינן דמצטרף הא כותבת אפילו ביותר מאכילת פרס מצטרף לא היא דהכא ביתוביה דעתה תליא מלתא דכתיב כי כל הנפש אשר לא תעונה וקים להו לרבנן דבהאי שיעורה מיתבה דעתיה בשיעורה טפי מאכילת פרס לא מיתבה דעתיה וכל שתיות מצטרפות למלא לוגמיו בכדי שתית רביעית ואם ביותר אין מצטרפין דלא מיתבה דעתיה כדאמר.

ה[עריכה]

אכל אוכלים שאינה ראוים לאכילת אדם דלאו אכילה הוי ולא מיתבה דעתיה וכן אם שתה משקים שאינם ראוים לשתות פטור שתה חומץ מזוג חייב דמשיב את הנפש הכוסס זנגיבי"ל ופלפלין יבש פטור דלאו אכילה הוי וזנגיבי"ל רטוב הוי אכילה וחייב עלי גפנים פטור דלא הוי אכילה ולולבי גפנים לחים הוי אכילה מלח שבצלי וציר שבירק מצטרפין שמכשירי האוכל כאוכל הן חשובין ומיתבי דעתא. היה שבע מאכילה גסה עד שקץ במזונו פטור כמי שאכל אוכלים שאינם ראוים דאשר לא תעונה כתיב פרט למזיק לזה שאינו מבטל ממנו שום עינוי ע"י אכילה זו אלא מזיק הוא את האוכלים ואת עצמו.

ח[עריכה]

חולה שיש בו סכנה מאכילים אותו על פי עצמו אף על פי שהרופאים אומרים אינו צריך דלב יודע מרת נפשו. החולה אומר איני צריך והרופא אומר צריך מאכילין אותו ואם החולה אינו אומר דבר והרופאים נחלקו הולכים אחר הרוב או אחר הבקיאין ואם היו שנים מאכילים אותו דלאו דוקא על ודאי פיקוח נפש דוחין את המצוה אלא אפילו על ספק דכתיב אשר יעשה אותם האדם וחי בהם ודאי ולא שיבא בעשייתן לידי ספק מיתה אלמא מחללין על הספק. עוברה שהריחה מאכילין אותה עד שתתישב דעתה וכן מי שאחזו בולמוס מאכילין עד שיאורו עיניו ואפילו מדברים האסורים דהוי סכנה ואין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש דכתיב וחי בהם וגו'.

יא[עריכה]

בת י"ב שנה ויום אחד ובן י"ג ויום אחד שהביאו שתי שערות הרי הן גדולים לכל המצות ומשלימים מן התורה ושיעורין אלו הלכה למשה מסיני בכלל שיעורין הל"מ וכן כתב הרא"ש ז"ל בתשובה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.