קרית ספר/פסולי המוקדשין/יד

קרית ספר ‏ פסולי המוקדשין יד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אין מחשבה פוסלת אלא מחשבת עובד משנה סוף פרק ב"ש וטעמא דכתיב המקריב אותו לא יחשב משמע דבמקריב תליא מילתא ולא בבעלים.

ב

אין מחשבה מועלת אלא ממי שראוי לעבודה פ"ב דזבחים ופ"ק דמנחות מימרא דרבא ראוי לעבודה לאפוקי פסול ובדבר הראוי לעבודה לאפוקי מנחת שעורים דלא חייל על פגול ליענש כרת באכילתה כיון דאינה ראויה מנחת שעורים אלא לעבודה זו בלבד להתיר ולא משום קרבן אתיא ואי משום מנחת סוטה קמח הוי ושל עומר מגרש ולאו עבודה היא דלברר עון אתיא והא דפסלה בה מחשבה משום דחטאת קרייה רחמנא ובמקום הראוי לעבודה לאפוקי מזבח שנפגם דכתיב וזבחת עליו בזמן שהוא שלם דעליו כולו במשמע וטעמא דראוי לעבודה דכיון דבעיא מחשבת עובד כדא' אי הוי פסול לאו עובד הוא ודבר הראוי לעבודה דאיקרי קרבן ומקום הראוי דאי נפגם מזבח לא חזי לאקרובי אפילו בלאו מחשבת פגול כדכתיב עליו ואם חשב בשחיטה אחד מן הפסולין פסל שהשחיטה כשרה בפסולין כדתנן ריש פ' כל הפסולין לפיכך הן פוסלין במחשבה דהואיל וראויין לעבודה זו מחשבתן מחשבה אבל אם קבלו ויש דם הנפש יחזור הכשר ויקבל דאע"ג דלא פסלה מחשבתו הזבח אפ"ה דם הוי פסול ובעיא שיחזור ויקבל דם הנפש. קרבנות הכשרין שלא לשמן וקבל הדם הפסול שלא לשמן הזבח פסול כאלו עשאוהו לשמו שהוא פסול מפני שהוא פסול לעבודה קמץ בחוץ במחשבת פיסול אין מחשבה זו כלום.

ה

דברים הראויים להקטרה ואין ראויים לאכילה הדם שהוא נזרק והאימורין שהן נקטרין ובשר העולה שכולה כליל והקומץ והלבונה שהן נקטרין מן המנחות הנקמצות והראוייה לאכילה ולא להקטרת הבשר הנאכל אפילו אינו נאכל אלא לכהנים ושייריה מנחות הנקמצות ושתי הלחם ולחם הפנים שהם נאכלים כדאיתא בדוכתיה.

ז

ודברים שאין ראויין לא לאכילה ולא להקטרה בשר חטאת הנשרפת שהיא נשרפת בבית הדשן והעור של בהמה דהא אפילו עולה בעיא הפשט כדכתיב והפשיט את העולה חוץ מעור האליה דחזי לאכילה דרכיך ולא הוי בכלל אליה להקטרה דכתיב חלבו האליה תמימה דמפרש בהדיא חלב ולא עור ומוראה לא חזי לאכילה דפרשה בעלמא היא ועצמות גידים קרנים טלפים ונוצה וצפורנים וחרטום וראשי אגפים וזנב אפילו מקומות הרכים הואיל ואינם חשובין נקראים דבר שאינו ראוי לאכילה וכן מרק ותבלין לא חשיבי מן הבשר ושליל ושליא לא חשיבי מידי בר אכילה דרובא דאינשי לא אכלי להו ובני תורין ובני יונה לא חשיבי מגופייהו והאלל אינו חשוב לפגל דבטיל לגבי העור.

ח

ומחשבין לענין העומד לאיבוד ולשריפה במעילה פרק קדשי קדשים א"ר אסי לר' יוחנן למדוני חברי שבגולה מחשבין על האבוד ועל השרוף ואסיקנא אמר רבא אימא על העומד לאיבוד ועל העומד לישרף דכיון דבשעת זריקה כשחישב אכתי הוו קמן אע"ג דשוב נאבדו ונשרפו מהניא בהו מחשבת פגול שאם נמצאו האוכלן חייב כרת. המחשב באחד מארבע עבודות או בכולן לאכול מה שאין דרכו לאכול או להקטיר מה שאין דרכו להקטיר בין במחשבת זמן או מקום הזבח כשר כרבנן דר' אליעזר פ' כל הפסולין דסברי דאין מחשבין מאכילת אדם לאכילת מזבח ולא איפכא דכיון דכתיב ב' אכילות האכל יאכל חדא לאדם וחדא למזבח משמע דאין מחשבה מפגלת מזו לזו דאי מחשבין מזו לזו בחד אכילה הוה סגי והוה מייתי' תרוייהו דאכילת מזבח נמי מקרי' אכילה כדכתיב אשר תאכל האש את העולה וכן חשב לאכול או להקטיר מה שאין ראוי לא לאכול ולא להקטיר הזבח כשר דדוקא בדבר הראוי לאכילת אדם או לאכילת מזבח הוא דמהני' מחשבה כדילפינן מב' אכילות אחד אכילת אדם ואחד אכילת מזבח אבל מה שאינו לא זה ולא זה לא מהניא ביה מחשבה.

ט

חשב שיאכל טמאים או פסולים מדבר הראוי לאכילה או שיקטירו מדבר הראוי להקטרה חוץ לזמן אכילה והקטרה פגול חוץ למקום פסול ס"פ כל הפסולין אמר רב חסדא אמר רבינא חישב שיאכלוהו טמאים למחר חייב ולא אמרינן מחשבה דאכילת פסול לא חזיא והוי כמחשב מחשבת פיסול דכיון דחישב על דבר הראוי לאכול או להקטיר מהניא מחשבה דהא אפילו חישב לאכילת כלבים למחר א"ר ינאי בסוף פ"ב דהוי פגול דכתיב ואת איזבל יאכלו הכלבים אלמא שמה אכילה.

י

אין אכילה פחותה מכזית ולא הקטרה לפיכך חישב בהן בפחות מכזית הזבח כשר משנה פ' כל הפסולין וטעמא דכיון דאפקינהו רחמנא בלשון אכילה אין אכילה פחות מכזית דהלכתא גמירי לה הכי בכל האיסורין דליכא בהו חיוב בפחות מכזית חשב לאכול כחצי זית בחוץ ולהקטיר כחצי זית בחוץ וכן למחר כשר שאין אכילה והקטרה מצטרפין משנה שם ופ"ב דהכא ליכא שיעורא לפסול והכא ליכא שיעורא ואם הוציאו בלשון אכילה ואמר שיאכל כחצי זית ותאכל האש כחצי זית הרי מצטרפין דלשון אכילה אחד הוא שם ס"פ ב' על מימרא דר' ינאי דחישב שיאכלוהו כלבים מתקיף לה ר' אמי אלא מעתה חישב שתאכלנו אש למחר דכתיב תאכלהו אש לא נופח הכי נמי דפגול והתנן לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זית כשר שאין אכילה והקטרה מצטרפין אי דאפקה בלשון אכילה הכי נמי דפגול הכא במאי עסקינן דאפקה בלשון הקטרה דלשון אכילה לחוד ולשון הקטרה לחוד משמע דאי אפיק כולהו בלשון אכילה מצטרף חשב לאכול או להקטיר כחצי זית וחזר וחשב על חצי זית אחר כאותה מחשבה הרי אלו מצטרפין כדנימא בסמוך דאפילו בשתי עבודות מצטרפי ב' חצאין. לאכול כחצי זית ושתאכל חיה כחצי זית מצטרפין ששם אכילה אחד הוא כדאמר' גבי לאכול כחצי זית ושתאכל האש כחצי זית. חשב על כזית שיאכלו שנים הרי אלו מצטרפין ספ"ב בעי רב אשי חישב לאכול כזית בשני בני אדם מהו בתר מחשב אזלינן ואיכא שיעורא או בתר אוכלין אזלינן וליכא שיעורא אמר אביי ת"ש לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זית כשר שאין אכילה והקטרה מצטרפין הא לאוכל ולאוכל דומיא דלאוכל ולהקטיר שאין זית שלם לאוכל אחד מצטרף והיכי דמי בשני בני אדם. חשב לאכול כזית ביותר מכדי אכילת פרס שם בעיא דרבא לאכילת גבוה מדמינן ליה ופעמים שאינו ממהר לשרוף אף ביותר מכדי אכילת פרס או דילמא לאכילת הדיוט מדמינן לה דיותר מכדי אכילת פרס לא מצטרפי ת"ש לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זית טעמא דלאכול ולהקטיר הא לאכול ולאכול מצטרף והא הקטרה ביותר מכדי אכילת פרס הוא ודחיא דילמא בהיסק גדול קאמר ודכוותה דוקא לאוכל ולאוכל מצטרף ונראה דלא סמכיה אהאי שינוייא אלא כפשטא דדיוקא דמתני' א"נ אע"ג דלא איפשיטא בעיין אזלינן לחומרא ומצטרפי. חשב בשעת זביחה לאכול כחצי זית ובשעת זריקה לאכול כחצי זית מצטרפין פ' הקומץ זוטא ת"ר חישב בשעת שחיטה וכו' מפני ששחיטה וזריקה מצטרפין א"ד הני דתרוייהו מתירין דשחיטה קדשה לדם ובא לקדש כבא להתיר וזריקה מתיר הבשר אבל קבלה והולכה לא ואיכא דאמרי כ"ש הני דמקרבי דד' עבודות מצטרפות דהא דתני לוי אין מצטרפות אוקמיה לה כר'. חשב להקטיר כחצי זית מן הקומץ ולהקטיר כחצי זית לבונה מצטרפי דלבונה וקומץ למנחה כאימורין לזבח דאם חשב על כזית לבונה חוץ לזמנו פגול כרבנן דר' יוסי ריש הקומץ זוטא דאע"ג דלבונה אינה ממנחה גופא כיון דאי קבע בחד מנא כחד דמי מחשבת זריקת דם בחוץ או למחר בין כל הדם בין מקצת שיעור הזיי' משנה פ"ב לזרוק דמו בחוץ או מקצת דמו בחוץ ומיהו שיעור זריקה בעיא כיון דמחשב לזרוק כמחשב לאכול דבעיא שיעור אכילה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.