מעשה רקח/פסולי המוקדשין/יד
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אור שמח
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
אין המחשבה. וכ"כ בפירוש המשנה ודחה דברי האומרים דגם הבעלים מפגלים משום דהלכה כרבי יוסי דידוע דנימוקו עמו וכבר הכריח עוד מרן דאין הלכה כשיטה:
ב[עריכה]
אחד מן הפסולין לעבודה. וכבר ביארם רבינו פ"ט דביאת מקדש ופ"ו הל' ט'. ומ"ש בספרי רבינו
בהם זה טעות סופר הוא וצ"ל כהן זה וכן הוא בנוסח אחר כתב יד וכן העתיק מרן ז"ל:
ג[עריכה]
בדבר הראוי לעבודה וכו'. דברי רבינו מבוארים בדברי רבא דאמר דמנחת העומר חדוש הוא משא"כ במנחת קנאות דהכא קמח והכא גרש ועוד דחטאת קרייה רחמנא כדאיתא התם דף ד' והביאו רש"י ז"ל. ומ"ש רבינו
וכן המחשב במנחת קנאות והלבונה עליה הכוונה שנתן עליה לבונה דהא קרא כתיב לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבונה ואם עבר ונתן עליה לבונה וחשב קודם שילקטנה אין המחשבה מפגלת וכמ"ש רבינו להדיא פט"ז הל' י' וציין שם מרן ז"ל ברייתא במנחות דף נ"ט וכאן נראה ששכחה גם מ"ש כלפי השגת הראב"ד ז"ל דחדא ועוד קאמר רבינו הוא קשה לשמוע כמבואר ובעיקר הבנתו בדברי הראב"ד עיין להרב ברכת הזבח בזבחים דף כ"ו והרב קרבן אהרן דף כ"ט:
ז[עריכה]
אבל המוראה והוא הקרום הדק וכו'. כתב מרן ז"ל אפשר שפי' כן מפני שהוא שם בברייתא סמוך לאלל ע"כ. ולענ"ד נראה שהוא מלשון והסיר את מוראתו שהוא הזפק והוא עור דק:
והחרטום. בגמ' חילקו בין עליון לתחתון וס"ל לרבינו דלענין טומאה שיש חילוק ופסקו פ"ג דטומאת אוכלין הל' ב' גם באלל שהזכיר כאן חילק שם:
ח[עריכה]
וכן אם חשב לאכול מפרים ושעירים הנשרפין. מרן ז"ל כתב דצריך טעם למה השמיט מלכתוב דהוא הדין אם חשב לשרפן למחר שהם כשרים ע"כ שכח ז"ל שכבר הזכירו רבינו פי"ג הל' ח' ועיין להמל"מ ז"ל:
ט[עריכה]
כמו שביארנו. הוא בפי"ג עיי"ש בגמרא א"ר ינאי חשב שיאכלם כלבים למחר הוי פיגול דכתיב יאכלו הכלבים ורבינו השמיטו צ"ל דסמך למ"ש טמאים או פסולין. ועל מ"ש בספרי רבינו
הזבח פיגול. בנוסח אחר כתב יד כתוב ה"ז פסול ואינו פיגול והשאר נמחק:
י[עריכה]
חשב לאכול כזית ביותר מכדי אכילת פרס וכו'. בעיא דרבא בזבחים דף (כ"ט) [ל"א] ואביי בעא למפשטה ממתני' דקתני לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זית כשר שאין אכילה והקטרה מצטרפין טעמא דלאכול ולהקטיר הא לאכול ולאכול מצטרף והא הקטרה ביותר מכדי אכילת פרס הוא ודחי דילמא בהיסק גדול וכיון דבעיית רבא לא אפשיטא לא הו"ל לרבינו להחליט הדין ומרן ז"ל כתב דלא הוה גריס להך דחיא. והתוס' יו"ט ז"ל כתב דמיתורא דלישנא דמתני' מיתרצא בעיית רבא שהרי גם באידך פרקין קתני הך לישנא לאכול כחצי זית כשר שאין אכילה והקטרה מצטרפין ואיכפל תנא למתניי דלא תימא כי הך דחיה דדוקא בהיסק גדול וכו' ע"כ ואחרי המחילה הראויה כעין דברי נביאות הם:
חשב להקטיר כחצי זית מן הקומץ וכו'. קשה קצת דרבינו פוסק דאין קומץ פחות משני זתים כמ"ש ספי"ג דמעשה הקרבנות עיי"ש ויש ליישב:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |