קרית ספר/פסולי המוקדשין/ג

קרית ספר ‏ פסולי המוקדשין ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

קדשי קדשים ששחטן בראש המזבח כאלו שחטן בצפון דכתיב וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך מלמד שכל המזבח כשר לשחיטת העולה דקדושת צפון עליו מגזרת הכתוב וכולו ראוי לשלמים דכשרין אף בצפון מק"ו. עולה ששחטה בראש המזבח או ששחטה למטה והעלה אותה יפשיט וינתח במקומה ומוריד הקרבים ומדיחן ומעלן ומוריד העור לכהנים. וכן שאר זבחים והעור לבעלים הפשט וניתוח במקומה משום דכתיב כל הנוגע במזבח יקדש דאם עלה לא ירד ומה עולה שהיא ראויה לאישים אם עלתה לא תרד כדכתיב היא העולה על מוקדה על המזבח וגו' אף כל הראוי לאישים אם עלה לא ירד ומוריד הקרבים דהיכי ניעביד נקריבינהו בפרתייהו הקריבהו נא לפחתך כתיב ועור העולה שהופשטה במזבח לכהנים דכתיב עור העולה אשר הפשיט לכהן וגו' דמשמע עור דבמקום הקרבה דהיינו מזבח.

ה

עולה שעלתה חיה תרד דאכתי לא חזיא למזבח וכן קומץ שלא נתקדש לא חזי להקטרה ולא הוי ראוי לאישים וכל איסורי מזבח שעלו ירדו לפי שאינן ראויין מתחלתן. וכן שנשחטה בלילה או נשפך דמה או יצאת אם עלתה תרד דכתיב זאת תורת העולה היא העולה וגו' זאת מיעוטא היא מיעוטא ה"א דהעולה מיעוטא דמשמע העולה המיוחדת כשרה ולא פסולה והני מיעוטא למעוטי הני תלת אתו שאפילו עלו ירדו ולא תימא כל הנוגע במזבח לכל פיסולין אתא ומסתברא דהני ממעט שפסולין לפני זריקה. אבל קדשים שלנו או שלן הבשר או הדם או האימורין לן בדם כשר שהרי לן כשר באימורין לן באימורין כשר שהרי לן בבשר כשר כגון שלמים הנאכלין לשני ימים. וזבח שיצא חוץ לעזרה אם עלה נמי לא ירד משום דיוצא כשר בבמה וביוצא דאימורי עולה ואימורי קדשים אבל יוצא דדם פסיל מחד מהני תלת מיעוטי דלעיל ומסתברא למעוטי יוצא דדם ולא דאימורין וטמא נמי לא ירד דטומאה הותרה לעבודת צבור וחוץ לזמנו נמי משום דאשכחן ליה ריצוי אפילו בפנים שמרצה לפגולו ליענש כרת וחוץ למקומו דאיתקש לחוץ לזמנו ומחשבה שינוי נמי דכשר בכל הזבחים חוץ מפסח וחטאת וקבלו טמאים וזרקו את דמו נמי הואיל וראויין בעבודת קרבן הבא בטומאה ושנתן דמו חוץ למקומו דהיינו הניתנין למעלה שנתנן למטה או איפכא או הניתנין במזבח הפנימי שנתנן בחוץ או איפכא דכיון דאיכא דמתכשרי בהכי לא ירדו או קדשי קדשים שנשחטו או נתקבל דמן בדרום דראוי הוא גבי קדשים קלים דשחיטתן בכל מקום בעזרה אף על פי שכל אלו פסולין אם עלו לא ירדו.

ח

וכל שפיסולו בקדש הקדש מקבלו דכתיב כל הנוגע במזבח יקדש כדאמ' וכשם שאם עלו לא ירדו כך אם ירדו לא יעלו שניה כיון שהם פסולין ולא ירדו מן האמצעי. ואם משלה בהן האור אף על פי שירדו יעלו דנעשו לחמו של מזבח. קומץ שנתפגל ומקצתו בארץ ומקצתו משלה בו האור יעלה כולו דאף על גב דאיפרת חשבי' ליה מחובר דאי משלה האור במקצת נקלט כולו בקדושה ואם ירד יעלהו וא"כ אפילו לא העלה מעיקרא נמי אלא חציה ומשלה בו האור נקלט זה שעל הקרקע ומעלהו.

יא

איברים וחלבים וקמצים שלנו בראשו של מזבח כאלו לנו בעזרה דאם ירדו לאחר עמוד השחר לא יעלו דלינה מועלת והוו להו פסולין ואם לא ירדו מקטירין אותן לעולם. ואויר מזבח כמזבח דהא כי מחיק ליה מכבש למזבח מגבה ליה באויר מזבח והנחת גופו במזבח כהנחת קרבן גופיה דמי אבל אי קאי בארעא ותלנהו בקניא באויר מזבח סלקא בתיקו אי אויר מזבח כמזבח או לא. אימורי קדשים קלים שהעלן קודם זריקת דמים לא ירדו שהרי נעשו לחמו של מזבח. הפריש שני אשמות לאחריותן ושחט את שתיהן וקדם והעלה אימורין של אחד מהם קודם זריקה הרי אלו ירדו דאף על גב דאימורי קדשים קלים דהעלן קודם זריקת דמים אמרינן דלא ירדו היינו משום דכי הדר זריק הדם הויא זריקה אבל הכא דלא נזרק דם דהני אימורין זריקת דם דאידך לא מהניא להני אימורין ולהכי ירדו דהוי כמחוסר זמן.

יד

הזבח הפסול והנסכים הפסולין שעלו למזבח הזבח לא ירד כדאמר' והנסכים ירדו דכתיב היא העולה על מוקדה על המזבח מה עולה שהיא ראויה לאישים אם עלתה לא תרד אף כל שהוא ראוי לאישים לאפוקי נסכים דאינן ראויין לאישים דאם עלו ירדו וכן נסכים הבאים בפני עצמן כגון המתנדב יין בלא זבח שנפסלו ועלו ירדו דאינו ראוי לאישים כדא'.

טו

עוף שמלקו זר ועלה לא ירד וקומץ מנחה שקמצו זר ועלה ירד דאף על גב דתרוייהו פסולין אפילו הכי מליקה בזר לא ירד דישנה למליקת זר בבמה ואף על גב דישנה נמי למנחה בבמה אין קדוש בכלי שרת במנחה בבמה הילכך לא ילפינן זר במקדש לענין קמיצה מזר בבמה דלא דמי הך קמיצה להך קמיצה דבמקדש הואיל וקדשה בכלי שרת איפסלה בזר כדאמר'. ואחד הזר ואחד שאר הפסולין במליקה כגון שמאל ולילה אם עלה לא ירד.

טז

ואלו אם עלו ירדו שאינם ראוים לאישים ואע"ג דכשרים לא שייך בהו מזבח כלל בשר קדשי קדשים ובשר קדשים קלים מותר העומר ושיירי מנחות ושתי הלחם ולחם הפנים כולהו ראויין לאכילה ולא למזבח והקטרת שעלתה על מזבח החיצון דהא לאו ראוי הוא. וצמר שבראשי כבשים ושער שבזקן תיישים ועצמות וגידים וקרנים וטלפים בזמן שאינם מחוברין ירדו דכתיב והקטיר הכל הכהן המזבחה לרבות עצמות וגידים יכול אפילו פרשו תלמוד לומר ועשית עולותיך הבשר והדם הא כיצד מחוברין יעלו פרשו אפילו הן בראש המזבח ירדו כדאמ' קומץ שמצה שמנו על העצם וירד העצם יחזירו דהוי ספק אי חבורי עולין כעולין דמו או לא.

יח

מזבח פנימי מקדש פסולין בין ראויין לו בין שאינן ראויין לו ומזבח החיצון אינו מקדש אלא פסולין הראויין לו כדאמ' לעיל דקטרת דאינו ראוי למזבח החיצון אם עלה ירד אבל מזבח הפנימי שעלה לו קומץ מנחה שאינו ראוי לו בין כשר בין פסול לא ירד וטעמא דמזבח החיצון הוי רצפה בבנין אבנים שלא נמשח לפיכך אין קדושתו בזה חמורה כמזבח הפנימי שהוא כלי שרת ונמשח עם המשכן. כשם שהמזבח מקדש הראוי לו כדילפינן לעיל כך הכבש וכלי שרת מקדשין את הראוי להם דכתיב ומשחת את המזבח המזבח לרבות כבש כלי שרת מנין דכתיב ומשחת אותם והיו קדש קדשים כל הנוגע בהן יקדש וכשם שמזבח אינו מקדש אלא דבר הראוי לו כך כבש וכלי שרת מקדשים דבר הראוי להם ואף על פי שנפסל.

יט

אין כלי הלח מקדשות את היבש ולא כלי היבש את הלח דלא נמשחו אלא למה שהן אם לח ואם יבש אבל מזרקות מקדשות הלח והיבש דכתיב שניהם מלאים סלת דאף על גב דכלי הלח נינהו מקדשין יבש דכי היכי דחזו ללח חזו לסלת שהוא יבש וכלי שרת מקדשין דם הפסול ליקרב דכיון דמקדשי דבר הראוי להם ואפילו נפסל להכי מקדשי ליקרב.

כ

כל כלי השרת אין מקדשין אלא במקדש נראה כיון דבתחלתן כשרות הן מתקדשות כדכת' אש' ישרתו בם בקדש להכי אין מקדשים אלא במקד' ואין מקדשין אלא מדעת ואין מקדשין אלא מתוכן מתוך חללו של כלי דכלי יבש לא נתקדשו מבחוץ כדילפי' בפ' ראשון מהלכו' כלי המקדש ואין מקדשין אלא שלימים דאם נשברו שאינן עושין מעין מלאכתם שהיו עושין לאו כלי הוו ואין מקדשין אלא מלאים שיהא בו שיעור שלם הצריך אם יבש היא עשרון שלם למנחה ואם מנחת נסכים היא שנתנת בכלי יהא שם שני עשרונים לפר ושני עשרונים לאיל אבל אם חסר השיעור אין הכלי מקדשן דאינו ראוי לכלי ואם דעתו למלאתם מקדשי דמעיקרא כשממלאם מעט ראשון ראשון קדש וכשאין דעתו למלאתם דלא מיקדשי היינו ליקרב אבל מקדשי ליפסל דאהני ליה כלי להכשירו ליפסל אם יצא חוץ לקלעים. כלי שרת מקדשין שלא בזמנן להפסל אבל לא ליקרב כגון שקמץ מנחה בלילה ונתן קומצה לכלי שרת הרי זו נשרפת דאף על גב דמצותה ביום אהני ליה קדוש לילה ליפסל בלינה.

כב

מזבח שנפגם נפסלו כל הקדשים השחוטים שלא נזרק דמם שהרי אין מזבח לזרוק עליו דכתיב וזבחת עליו את עולותיך וגו' תזבח והוא עומד בתיקונו כדכתיב עליו ולא פגום אבל קדשים חיים שהיו שם לא נפסלו דאין בעלי חיין נדחין דמחוסר זמן הוי דיחוי וחוזר ונראה מיום שמיני והלאה וכן דיחוי מעיקרו לא הוי דיחוי דמחוסר זמן דיחוי מעיקרו הוי כדא' ואין אוכלין קדשים והמזבח פגום דכתיב ואכלוה מצות אצל המזבח וכי אצל המזבח אכלוה והלא כל העזרה כשרה לכך דכתיב במנחה מצות תאכל במקום קדוש וגו' אשכחן שיירי מנחה קדשי קדשים מנין תלמוד לומר קדש קדשים ובגזרה שוה דקדש קדשים ילפינן מהדדי קדשים קלים מנין דכתיב בבכור ואת דמן תזרוק ואת חלבם תקטיר ובשרם יהיה לך איתקש בשרו לדמו ויליף מינה בשעה שאתה ראוי לזרוק את הדם אתה אוכל את הבשר ולא אחר שנהרס המזבח ואתי מעשר שני יליף מבכור דכתיב והבאתם שמה עולותיכם וגו' ומעשרותיכם ובכורות בקרכם וגו' שאינו נאכל עכשיו בירושלם בלא פדיון ושאר קדשים קלים הוו כבכור:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.