קרית ספר/ערכין וחרמין/א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

קרית ספרTriangleArrow-Left.png ערכין וחרמין TriangleArrow-Left.png א

הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
יצחק ירנן
מעשה רקח
ציוני מהר"ן
קרית ספר
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[edit]

מצוה סט לדון בערכי אדם כאשר מפורש בתורה דכתיב איש כי יפליא נדר בערכך נפשות לה' והערכים הם נדר מכלל נדרי הקדש כדכתיב נמי הערכך ביום ההוא קדש לה' לפיכך חייבים עליהם משום לא יחל דברו דקאי אנדר ושבועה ומשום לא תאחר לשלמו דכתיב כי תדור נדר וגו' והכי נמי נדר בערכך כתיב ומשום ככל היוצא מפיו יעשה האמור בנדרים ושבועות. ומצות עשה זו לדון בערכי' כפי מה שמפורש בתורה חלוק הערכים כפי שניו בין שהעריך עצמו בין שהעריך אחר נותן הערך לפי שני הנערך דדבר הקצוב בתורה לא פחות ולא יותר דערכין כנערך אם הוא זקן או לא נותן כפי ערכו הקצוב בתורה דהא ערכו של אותו פלוני קבל עליו ומדכתיב ואם מבן חמש שנים משמע שיכול אדם להעריך אחר דהא קטן לאו בר נדר הוא ואחר מעריכו וקאמר קרא דחייב עליו חמשה שקלים.

ג[edit]

בן שלשים יום או פחות אין לו ערך שלא נאמר בפרשה אלא מבן חדש ומעלה והוי כאומר ערך כלי זה עלי דאינו חייב כלום דלא איתמר ערך בכלים. היה מבן ל"א עד חמש שנים גמורות ערכו אם זכר חמשת שקלים ואם נקבה שלשה שקלים כדכתיב בהדיא ואם מבן חדש ועד בן חמש שנים וגו' הזכר חמשת שקלים ולנקבה שלשת וכו' ומשנכנס בשנת שש יום א' עד שישלים שנת עשרים ערך הזכר עשרים שקלים והנקבה עשרה כדכתיב ואם מבן חמש ועד בן עשרים והיה ערכך הזכר עשרים שקלים ולנקבה עשרה שקלים ומשיכנס בשנת אחד ועשרים יום א' עד שישלים שנת ששים הזכר חמשים שקלים והנקבה שלשים שקלים כדכתיב מבן עשרים שנה ועד בן ששים שנה חמשים שקל ואם נקבה שלשים שקל ומשיכנס בשנת אחד וששים ויום אחד עד יום מותו הזכר חמשה עשר והנקבה עשרה.

ד[edit]

כל השנים האלו מעת לעת מיום הליד' דילפינן להו מבן חדש כי היכי דאינו נערך בן חדש אלא א"כ יש לו חדש שלם דלא שייך למימר דאזלינן בתר חדש העולם ה"נ לכל השאר בן חמש ובן עשרים ובן ששים והא דבעינן יום אחד על כל השנים דילפינן מבן ששים שנה ומעלה דמשמע ששלמה שנת ששים ואז הוא נדון כזקן אבל בשנת ששים לא וילפינן שנה שנה יתירי כתיבי דמצי למכתב ואם מבן חמש שנים ועד בן עשרים ואנא ידענא דעשרים נמי בשנים משתעי שנה למה לי וכן שנה דכתיב ועד בן ששים שנה יתירא דהא כתיב ברישיה דקרא ואם מבן עשרים שנה מה שנה האמורה מבן ששים שנה הויא ששלמה שנת ששים כדכתיב ומעלה הכי נמי בהנך שאר שנים חמש ועשרים דשנים נמי דכתיב בקרא דמבן חדש ועד בן חמש שנים לא צריך דהא כתיב קמיה ואם מבן חמש שנים ובן חדש דליכא שנה ובעינן חדש שלם נראה דילפינן דכי היכי דשנים האמורים בעשרים ובששים לא התחילו דין עשרים וששים אלא מיום שלאחר השנים שעברו הכי נמי שנים האמורים בחמש שנים לא התחיל אלא מיום שלאחר הזמן שעבר דהיינו בן א' ושלשים יום. וכל השקלים בשקל הקדש והוא משקל שלש מאות ועשרים שעורה מכסף טהור כמו שביארנו בה' שקלים מצות מ"ג וכתיב גבי ערכין וכל ערכך יהיה בשקל הקדש עשרים גרה יהיה השקל וכדילפינן התם.

ה[edit]

ולא קצבה התורה ערך אלא לזכר או לנקבה וודאים לפיכך טומטום ואנדרוגינוס שהעריכום אינם חייבים כלום דכתיב ערכך הזכר והנקב' זכר ודאי ונקבה ודאית ה"א דהזכר ואם דואם נקבה קדריש דאתו למעוטי טומטום ואנדרוגינוס דזכר ונקבה גופייהו איצטריכו למיכתב בין ערך איש לערך אשה.

ו[edit]

הגוי נערך אבל לא מעריך לא את עצמו ולא את ישראל דכתיב דבר אל בני ישראל הם מעריכין ולא הגוים מעריכין יכול לא יהו נערכין ת"ל איש כי יפליא איש משמע כל דהו וטעמא מאי אוקמי מיעוטא אמעריך וריבויא אנערך משום דריבה הכתוב בנערכין יותר מבמעריכין בחרש שוטה וקטן דנערכין כדילפינן לקמן והואיל והם נערכים קצת הם שוים ואף על פי כן אין מעריכין הכי נמי אית לן למימר בגוי וכן המעריך את החרש ואת השוטה חייב דאף על גב דלאו בני דיעה נינהו קטן נמי לאו בר דעת הוא ונערך כדאמר הכי נמי הני. העבד נערך ועורך כשאר ישראל דמבני ישראל לא ממעטינן אלא גוים אבל עבדים דשייכי במצות לא ואע"ג דגבי מצות יש להם דין אשה לפי ערך זכר הם נערכים דהא בזכר ונקבה תלה רחמנא והני עבדים אי זכרים נינהו כערך זכר ואי נקבות כערך נקבה.

ח[edit]

הערך אינו לפי השווי אלא לפי השנים ואפילו היה מוכה שחין דאינו בדמים דאין שוה כלום נערך דהא נפשות כתיב בערכך נפשות כל דהו נפש לאיתויי מנוול ומוכה שחין ואף על גב דדרשינן מדכתיב נפשות למעריך על דבר שהנשמה תלויה בו ולאחר שהעריך מאה ולאשה שהעריכה דהא בקרא לא כתיב אלא איש כי יפליא בערכך דמשמע דהאיש הוא שמעריך ולא האשה ואם כן צריך ריבוייא למימר דאשה נמי מעריכה אפילו הכי כי איצטריך קרא למנוול ומוכה שחין דאינם בדמים והני דרשות שקולות הם ואי הוה כתיב נמי נפש לחוד הוו אתו כולהו בין דבר שהנשמה תלויה בו בין א' שהעריך מאה בין אשה שהעריכה דמשמע נפש אשה ומשמע נפשות הרבה כענין שנאמר ונפש אדם מן הנשים ששה עשר אלף ואף על גב דמחד נפש לא מצינו למידרש ג' דרשות הני אתו כולהו דשקולות הן והי מינייהו מפקת הילכך כולהו אתו מיניה ונפשות איצטריך למנוול ומוכה שחין כדאמרי'.

ט[edit]

ודמי' אינם כערכים אלא כעבד הנמכר בשוק מה שהוא שוה דינר או אלף ודמים לא צריכי קרא דאלו אמר דמי דקלא עלי מי לא יהיב הכי נמי בדמי עלי או דמי פלוני עלי דהא נדר הוא שנדר ודמי ראשי או כבדי נמי נדון בכבודו ונותן דמי כולו כערכין ואיצטריך קרא דוהיה ערכך לרבות טומטום ואנדרוגינוס דסד"א נדר בערכך כתיב כל שישנו בערכין נדון בכבודו אפילו כשאמר דמי עלי וכל שאינו בערכין כי אמר דמי עלי אינו נדון בכבודו דנפשות דדרשינן מיניה כדאמרינן לדבר שהנפש תלוי בו דהיינו דנדון בכבודו גבי ערך כתיב להכי איצטרי' והי' ערכך לרבות טומטום ואנדרוגינ' כדאמרי'. והערכים והדמים כולן סתמן לבדק הבית דכתיב גבי שדה מקנה ונתן את הערכך ביום ההוא קדש לה' סתם הקדשות לבדק הבית.

יא[edit]

גוי שאמר דמי או דמי פלוני עלי נותן כפי נדרו ואינו נופל ללשכה נראה דהוי מדרבנן בימי עזרא ששלחו להם לא לכם ולנו וגו' דהא מועלין בקדשי גוים של בדק הבית דהא דילפינן חטא חטא מתרומה לומר דאין מועלין בקדשי גוים היינו קדשי מזבח דומיא דתרומה דקדושת הגוף אבל קדושת דמים לא גמרינן מיניה.

יג[edit]

הגוסס אין לו ערך ודמים אלא הרי הוא כמת דאין לו דמים ולאו בר העמדה והערכה הוא וכתיב והעמידו והעריכו וכן היוצא ליהרג בדיני ישראל אין לו ערך ודמים דכתיב כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה והאי יחרם לשון חייבי מיתות הוא כמו זובח לאלהים יחרם ומיעטיה קרא מפדיון והאי חרם דרישיה דקרא לשון הקדש הוא וקאמר קרא דאין לו פדיון אלא הרי הוא כמת והוא שהעריך אחרים או נדר דמיהם או הזיק חייב לשלם וגובין מנכסיו דודאי נדרו והקדשו והעריכו אחרים קיים דהא בר דעה הוא ובהזק נמי חייב דבר דעה הוא.

טו[edit]

כהנים ולויים מעריכין ונערכין כשאר ישראל דאע"ג דאיכא למ"ד דאינו בתורת שקלים דכתיב כל העובר על הפקודים אפילו הכי בכלל בני ישראל נינהו. וקטן שהגיע לעונת נדרים חייב בערכים ובדמים דהא נדריו נדרים כדאמ' לעיל בה' נדרים.

טז[edit]

הערכי' הקצובים בתורה הם לפי שני הנערך דהא ואם מבן חמש שנים ואם מבן חדש כתיב לא שיהא הנודר קטן שאין בדברי קטן כלום אלא גדול שאמר ערך קטן זה שהוא בן חמש שנים עלי נותן ערכו עשרים שקלים לזכר שהוא לפי שני הנערך וכן כל כיוצא בזה. ובעינן בערכין ודמים פיו ולבו שוים וישנן בשאלה כשאר נדרים דבכלל נדרים נינהו ולא יחל דברו אבל אחרים מוחלין לו קאי נמי אאיש כי ידור נדר וגו'.

יח[edit]

האומר ערך אלו עלי נותן ערך כולם כפי שני הנערכין דנפש משמע נפשות הרבה כדכתיב ונפש אדם וגו' כדאמר לעיל ואם היה עני נותן ע"י כולן ערך עני דהא נדון בהשג יד כדכתיב ואם מך הוא מערכך וגו' אשר תשיג יד הנודר וגו' בנודר תלה רחמנא דהיינו מעריך ואם היה עשיר נותן על ידי כולן ערך עשיר.

יט[edit]

מי שהעריך עצמו כמה פעמים זו אחר זו או בבת אחת נותן כמנין שנדר דכמו דאמר ערך פלוני ופלוני עלי אפילו הם ק' חייב כדילפינן מנפשות הכי נמי העריך את עצמו או אחר כמה פעמים חייב על כולן.

כ[edit]

האומר הרי עלי ערך ולא פירוש ערך מי נותן פחות שבערכין שהוא שלשת שקלים דאי תימא חמשים תפסת מרובה לא תפסת דיש להקשות תפוס את המיעט דתפס' מיעט תפסת דאי מקשה לך תפוס את המרובה אינו חולק על דבריך אלא מוסיף דבכלל מרובה איכא מועט.

כא[edit]

האומר ערכי עלי ומת קודם שיעמוד בדין אין היורשים חייבים ליתן דכתיב והעמידו לפני הכהן והעריך אותו עמד בדין ומת יתנו היורשים דהא לא מחסר ולא כלום דערך קצוב הוא אבל דמי עלי אף על פי שעמד בדין כיון שלא אמדוהו אין היורשים נותנין דהא מחסר אומדנא ואם קצבו דמים ואחר מת יתנו היורשים דהא לא חסר מידי ערך קצוב מן התורה ודמים אינם קצובים ערך פלוני עלי ומתו שניהם אחר עמידה בדין חייבים היורש' לשלם כדאמרינן מת הנערך קודם שיעמודו בדין אע"פ שהמעריך קיים פטור דנערך צריך עמידה בדין דהא כתיב והעמידו והעריך וגו'. אמר דמי פלוני עלי ומת אחר עמידה בדין קודם שיקצצו דמיו פטור שאין דמים למתים:


· הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.