שרשי הים/ערכין וחרמין/א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שרשי הים ‏ ערכין וחרמין א

ו

שורש דין אי גוי נערך

הכותי נערך אבל אינו מעריך כו'. הכי איתא במס' ערכין ד"ו פלוגתא דר"מ ור"י ופסק כר"מ והתוס' שם ד"ה אלא מעתה לא ימעלו בו כו' כתבו וז"ל וצ"ע כיון שאין גויים מתנדבים לבדק הבית היכי תנן זה וזה מודים שנודרים הא גויים לא נודרין לבד"ה לר"מ ודוחק לפרש דנודרין למזבח קאמר דלכאורה מתני' דומייא דערכין דמיירי לבד"ה ושמא טוב לפרש דרבא הדר ביה למסקנא זו מהא דאמר מעיקרא דהלכתא כר"מ מקרא דלא לכם ולנו עכ"ל הנה לפי מאי דבעו מימר דנודרים למזבח קאמר צ"ל דנידרין נמי למזבח קאמ' והכוונ' שאחרים נדרו קרבנו' למזבח שיעו' דמי גוי פ' דנודרין הוא שהם עצמן נדרו למזבח שיעו' דמי פ' או דמי עלי ונידרין הוא שנדרו אחרים דמיהם למזבח וכבר ידוע ההפרש שיש בין הקדש ערכין להקדש דמים וכמ"ש רבינו בפ"א מה' ערכין ד"ט יע"ש ולזה כתבו דזה דוחק דלכאורה נודרין ונידרין דמתני' לבד"ה קאמ' דומיי' דמעריך ונערך דסתם ערכין לבדק הבית וכן סתם דמים וכמ"ש רבינו ז"ל שם ה' יו'ד.
ואולם ראיתי בירוש' פ"ק דשקלים עלה דשנינו במתני' שם משנ' ה' הגויים והכותים ששקלו אין מקבלים מהם כו' זה הכלל כל שנידר ונידב מקבלים מידם כל שאין נידר ונידב אין מקבלים מידם וכן הוא מפורש ע"י עזרא לא לכם ולנו לבנות בית אלהינו אמרו שם בש"ס ה"ח אמר ר' יוחנן לכתחילה אין מקבלי' מהם לא דבר מסויים ולא דבר שאינו מסויים לבסוף מקבלין מהם דבר שאינו מסויים דבר המסויים אין מקבלין מהן רשב"ל ז"ל אומר בין בתחילה בין בסוף אין מקבלין מהם לא דבר מסויים ולא דבר שאינו מסויים מתניתא פליגא על ר' יוחנן דתניא אין מקבלין מהן הקדש ונדבה לבד"ה פתר לה בין בתחילה בין בסוף ובלבד דבר שאינו מסויים (נ"ל דט"ס הוא וצ"ל דבר המסויים) ורשב"ל אמר כו' מתני' פליגא על רשב"ל דתני הכל שוים שנודרין ונידרים פתר לה עולה ניחא נודרין עולה ונידרין עולה לא כשאמר ישראל הרי עלי עולה ושמע נכרי ואמר מה שאמר זה עלי מביא עמה נסכין ולא לכלי שרת אינון מותר נסכים נמצא מביא דבר המסויים הותיב ר' יוסי בר רבי בון והא תנן נערכין (נ"ל דט"ס הוא וצ"ל מעריכין) וערכין לא לבד"ה אינון כמה דאת אמר תמן לשמים מתכוין ומאליהן הן באים לבד"ה כזאת אמר אף הכא לשמי' נתכון ומאליהן הן באים לכלי שרת מה עביד לה רשב"ל פתר לה לא לכם ולנו לבנות בית לאלהינו ר' חזקיה אמר ר' סימון שאל מעתה אין מקבלין מהן לא לאמת הבית ולא לחומת העיר ומגדלותיה על שום שנאמר אין חלק וצדקה וזכרון בירוש' ע"כ.
והנה תחילה נבאר פי' דברי הירוש' דר"י ורשב"ל אפליגו בגוי המתנדב דבר לבדק הבית שלא בלשון ערכי עלי או ערך פ' עלי דבה' הוא דאיפליגו ר"מ ור"י אי גוי מעריך ולא נערך ושם הוא גזירת הכתוב אלא בלשון דמים שהוא נדר ונדבה שאמר כו"כ דמים או חפצים אני מתנדב לבדק הבית דלדעת ר"י בתחילת הבנין אין מקבלין מהם לא דבר המסויים ולא דבר שאינו מסויים מהטעם שכתבו התוס' לקמן שם ד"ז ע"א ד"ה הא לכתחילה כו' פן יחזרו בהם ויערערו לומר יש לנו חלק בב"המ אבל לבסוף אין לחוש כל שאין בו התפארות ושם שאינו דבר מסויים ולדעת רשב"ל בין בתחילת הבנין בין בסוף אין מקבלין מהן לא דבר מסויים ולא דבר שאינו מסויים דס"ל דגזרת הכתוב הוא מקרא דלא לכם ולנו לבנות בית לאלהינו וע"ז הקשו לר"י מברייתא דאין מקבלין מהם נדבה והקדש לבדק הבית ותירצו דלדידיה מתפרש הברייתא בתחי' הבנין אבל בסוף שפיר מקבלין מהן דבר שאינו מסויים וחזרו והקשו לרשב"ל ממתני' דתני הכל שוין שנודרין ונידרין כלומר דהקדש דמים בלשון נדר בין שאמרו הגויים דמי פ' עלי או דמי עלי שהם נודרין או אחרים שאמרו דמי גוי פ' עלי שהם הנידרין חל ההקדש אדמים ובאים לבדק הבית ולרשב"ל היאך באים לבדק הבית הא לדידיה אין מקבלין מהן לבד"ה לא דבר המסויים ולא דבר שאינו מסויים ומשני דהאי נודרין ונידרין לא בהקדש דמים שהוא לבדק הבית קמיירי אלא להקדש מזבח שנודרין עולות למזבח וע"ז הקשו דנידרין לא שייך בעולות אלא לדמים לבד"ה ותירצו דאף נידרין שייך בעולות כגון שאמר ישראל הרי עלי עולה ושמע נכרי ואמר מה שאמר זה עלי להביא בשבילו וזהו נידרין שאחרים הם הנודרין והם נידרים בשביל אחרים וע"ז חזרו והקשו דסוף סוף כשהן מביאין עולות בשביל נדריהם או בשביל אחרים צריכין הן להביא נסכים עם העולות וכמו ששנינו לקמן במס' שקלים ספ"ז ועיין במנחות פרק אלו מנחות דע"ג ע"ב ובתוס' ז"ל שם ד"ה אי כר"י הגלילי וברבינו פ"ג מה' מע"הק הלכה ה' ובדברי מרן כ"מ ובפ"ד מה' שקלים ובס' לב שלם יע"ש ומותר נסכין היו מביאין מהם כלי שרת ונמצא מביא אפי' דבר מסויים למקדש משל גויים ואיך קאמר רשב"ל שאין מביאין לבד"ה לא בתחילה ולא בסוף לא דבר מסויים ולא דבר שאינו מסויים וע"ז השיב ר' יוסי בר בון דלא קשייא לרשב"ל דע"כ לא קאמר רשב"ל דאין מביאין נדבה משל גויים לבד"ה לא דבר המסויים ולא דבר שאינו מסויים אלא כשהגויים מקדישין בפי' לבד"ה אבל כשהן מקדישין למזב' וכן כשמקדישין סתם שאנו יכולי' לו' שכונת' לשמי' אפי' שמותריה' באי' לבד"ה כיון שאין מקדישין בפי' לבד"ה מקבלי' מהם ונותני' לבד"ה ומה"ט ניחא לרשב"ל מאי דקאמר ר' יאוד' במתני' דגויים מעריכין וסתם ערכין הוא לבדק הבית והיאך מקבלין מהם אלא עכ"ל דכיון דהם לא פירשו בפי' לבד"ה אנו נותנין אותו לבדק הבית מפני שהם סוברים שהם לשמים זה נראה ביאור דברי הירוש' ולפי תי' ר' יוסי בר ר' בון השתא אין צורך לפרש דנודרין ונידרין היינו שנדרו למזבח אלא שנדרו סתמא דמי עלי או דמי גוי פ' עלי אע"פ שלר"מ אין גוי מעריך גוי נודר וחל קדושה אדמיו ובאים לבדק הבית דלא אסר ר"ל לקבולי מן הגוי נדבה לבד"ה אלא כשהקדי' בפי' לבדק הבית אבל סתמא שרי שאנו אומרים שהקריבו עולות לשמים ודוק.
מעתה ק"ק על התוס' איך כתבו דדוחק לפרש דנודרין ונידרין למזבח קאמר דלכאורה מתני' דומיא דערכין דמיירי לבד"ה כו' והלא בירוש' לר"ל פירשו כן דנודרין ונידרין למזבח קאמר ולא ק"מ דודאי זה דוחק ואם רשב"ל דלית הילכתא כוותיה נדחק בהכי רבי יוחנן דחולק על רשב"ל לא ס"ל הכי דלדידיה אתי כפשטא לבד"ה והשתא דקאמר רבא הילכתא כר"מ דחיקא להו מילתא לפרושי מתני' לדידיה כדקמפרש ר"ל לשיטתיה וכל כי האי הו"ל לתלמודא לפרושי כדמקשה ומתרץ בירוש' אליבא דר"ל ועוד דלפום קושטא דתריץ ר' יוסי בר בון אין צורך לפרושי מתניתין דלמזבח קאמר ולא דקאמר סתם דמי עלי ובאים הם לבד"ה וזה אי אפשר לתרץ לרבא אליבא דר"מ דקאמ' דגוי אינו מעריך מקרא דלא לכם ולנו הרי דאפי' באומר סתם ערכי עלי לא אמר כלום ולא חל קדושה אפי' שלא אמר לבד"ה ודוק ואולם הא ק"ל בדברי הירושלמי במאי דשני מעיקרא למתני' אליבא דר"ל דנודרין עולה קאמר ופריך עלה ונידרין עולה ונדחק לתרו' דנידרים היינו כשאמר ישראל הרי עלי עולה ושמע נכרי ואמר מה שאמר זה עלי כו' דלישנא דנידרין לא משמע כן אלא שגופן נידרין לאחרים ואמאי לא קאמר דנודרין ונידרין היינו בלשון דמים למזבח ולא בלשון ערך ונודרין הם דמי עלי או פ' עלי למזבח ונידרין הם שנדרו אחרים דמי גוי פ' עלי למזבח וע"כ לא אפליגו ר"מ ור"י אלא באומר בלשון ערכי עלי או ערך פ' עלי דדמיו קצובים מדאורייתא אבל בדמים לא איפליגו ודוק.
והנה במה שתירצו התוס' דשמא טוב לפרש דרבא הדר בה למסקנא ממאי דאמר מעיקרא דהילכתא כר"מ מקרא דלא לכם ולנו עכ"ל וכונתם דהשתא לפי המסקנא הלזו ס"ל לרבא דלר"מ גזרת הכתוב הוא בערכין שגוי נערך ולא מעריך ולא מפני הכתוב דלא לכם ולנו דהתם עכ"ל דמשום חשש רפיון ידים הוא דלא קיבלו מהם בתחילת הבנין ולא מפני שאין מקבלין מהם לבד"ה דכל כה"ג שהם נודרין הקדש דמים לבד"ה לכ"ע חל קדושה אדמים ושפיר מקבלין מהם ובערכין דוקא הוא גזירת הכתוב שלא יהיה הגוי מעריך לר"מ וברור ועיין בס' חזון נחום בערכין דק"ד ע"ב וראיתי להרב פני שלמה בדרוש ן' דע"ח ע"ב שעמד על מ"ש התוס' לקמן ד"ה תני חדא כו' שכתבו וז"ל וא"ת ולישני הא ר"מ והא ר"י ותירצו וי"ל דא"כ קדושה ואינה קדושה מבעי ליה עכ"ל ותמה על דבריהם דלפי מ"ש בד"ה אלא מעתה דנודרין ונידרין דמתני' היינו לבד"ה ולא למזבח ואף ר"מ אזיל ומודה דגוי' נודרין ונידרין לבד"ה ודוקא בלשון ערך הוא דאין מעריכין מגזרת הכתוב א"כ היכי מצי לשנויי דברייתא דאין מקבלין היינו כר"מ והניחה בצ"ע.
ולע"ד לק"מ דקושיית התוס' דאמאי לא משני דברייתא דקתני דגוי שהתנדב אין מקבלין מהם אתי כר"מ הכונה דאמאי לא משני דהתנדב היינו בלשון ערך קאמר ואתי כר"מ דגוי נערך ואינו מעריך ולזה תירצו דא"כ קדושה ואינה קדושה מבעי ליה א"נ כונתם להקשות אם נאמר דנודרין ונידרין למזבח קאמר וכדמשני בירוש' ומפני שהתוס' ספוקי מספ"ל ואמרו הדבר בלשון שמא לכך הוקשה להם כן ותירצו שפיר שאפילו אם נאמר דנודרין ונידרין למזבח קאמר אפי"ה לא מצי משני האי מתני' בהכי דקדושה ואינה קדושה מ"ל ודוק ועיין עוד בס' פני שלמה שם במאי דשקיל וטרי בהך סוגייא ובס' חזו"ן דף הנז' שעמד על דברי רבינו בענין זה והאמת כי הנכון מ"ש הלח"מ בדעת רבינו ואין לזוז מדבריו ועיין במ"ש התי"ט שם בערכין ובמ"ש הרב חזון נחום על דבריו יע"ש ועיין להרב ברכי יוסף בחי"ד סי' רנ"ט אות ג' שהאריך בדבור זה ובענין הלזה יעש"ב.

· מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.