מגדל עוז/ערכין וחרמין/א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מגדל עוזTriangleArrow-Left.png ערכין וחרמין TriangleArrow-Left.png א

הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
יצחק ירנן
מעשה רקח
ציוני מהר"ן
קרית ספר
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


א[edit]

הערכין הם מכלל נדרי הקדש עד ככל היוצא מפיו יעשה. פ"ק דערכין (דף ו') ובפרק יש בערכין:

ב[edit]

מצות עשה לדון בדיני ערכין כו' עד לא פחות ולא יתר. בערכין פ' השג יד (דף י"ח)  :

ג[edit]

וכמה הוא הערך עד ואינו חייב כלום. פ"ק דערכין (דף י"א) ופ' האומר משקלי עלי (דף כ')  :

היה מבן אחד ושלשים כו' עד והנקבה עשרת שקלים. יש בערכין (דף ל"ג)  :

ד[edit]

כל השנים האלה כו' עד בהלכות שקלים. פ' השג יד (דף י"ח)  :

ה[edit]

טומטום ואנדרוגינוס עד אינו חייב כלום. בריש ערכין ובנדה פ' המפלת (דף כ"ח)  :

ו[edit]

העכו"ם נערך אבל לא מעריך: כתב הראב"ד ז"ל פוסק כר"מ וכו': ואני אומר יפה פסק ר"מ ז"ל דכולה סוגיין פרק קמא דערכין (דף ה') כדרבא דאמר הלכתא דרבי מאיר מסתבר וטעמיה לא מסתבר והדר אמר וטעמא דר' יהודה מסתבר והלכתיה לא מסתבר ושקיל וטרי תלמודא לפרושינהו שפיר ואי לא דהלכתא כרבא דהוא בתרא לא הוה תלמודא מאריך בהכי ומה שהקשה הראב"ד משום דקים לן פ' מי שהוציאוהו ר"מ ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה כבר הורו לנו בכולהו כללי רבותינו בעלי התוס' ז"ל דהיינו כי פליגי בסתמא דוקא אבל כי איכא אמורא דמסייע לאידך הלכתא כותיה ועוד דהא פ' בתרא דנזיר שקיל וטרי תלמודא אליבא דר"מ מההיא דפ"ק דערכין וכדברי ר"מ ז"ל:

כיצד עכו"ם שאמר כו' עד לפי שניו. פ"ק דערכין:

ז[edit]

העבד נערך כו' עד שנדר. סוף נזיר (דף ס"א ס"ב) ובספרי:

ח[edit]

אחד המעריך כו' עד בשוק. פ"ק דערכין (דף ב') ופרק יש בערכין (דף י"ג)  :

ט[edit]

אחד המעריך כו' עד בשוק. פ"ק דערכין (דף ב') ופרק יש בערכין (דף י"ג)  :

י[edit]

והערכין כלם עד בדק הבית. סוף שום היתומים (דף נ"ד)  :

יא[edit]

עכו"ם שאמר דמי עלי כו' עד הרי הוא כמת. פ"ק דערכין (דף ה')  :

וכן מי שנגמר דינו עד שזה כמת. הוא בכתובות פ' אלו נערות (דף ל"ז)  :

והמת אין לו כו' עד הרי הוא כמת. פ"ק דערכין (דף ז')  :

יב[edit]

עכו"ם שאמר דמי עלי כו' עד הרי הוא כמת. פ"ק דערכין (דף ה')  :

וכן מי שנגמר דינו עד שזה כמת. הוא בכתובות פ' אלו נערות (דף ל"ז)  :

והמת אין לו כו' עד הרי הוא כמת. פ"ק דערכין (דף ז')  :

יג[edit]

עכו"ם שאמר דמי עלי כו' עד הרי הוא כמת. פ"ק דערכין (דף ה')  :

וכן מי שנגמר דינו עד שזה כמת. הוא בכתובות פ' אלו נערות (דף ל"ז)  :

והמת אין לו כו' עד הרי הוא כמת. פ"ק דערכין (דף ז')  :

יד[edit]

זה היוצא ליהרג כו' עד בהלכות נדרים. פ"ק דערכין:

טו[edit]

זה היוצא ליהרג כו' עד בהלכות נדרים. פ"ק דערכין:

טז[edit]

הערכין הקצובים כו' וכן כל כיוצא בזה. פרק השג יד (דף י"ח)  :

יז[edit]

וצריך המעריך כו' עד הקדשות. סוף נזיר (דף ס"ב) ובנדרים ובכמה מקומות:

יח[edit]

האומר ערך עד ערך עשיר. פרק השג יד (דף י"ז)  :

יט[edit]

האומר ערכי עלי עד שהוא שלשה שקלים. פ"ק דערכין (דף ד')  :

כ[edit]

האומר ערכי עלי עד שהוא שלשה שקלים. פ"ק דערכין (דף ד')  :

כא[edit]

האומר ערכי עלי עד והעריך אותו הכהן. פרק השג יד:
כתב הראב"ד ז"ל עמידה בדין שהוזכרה בגמרא וכו': ואני אומר אנא מתניתין ידענא דגרסינן בערכין פ' האומר משקלי עלי (דף כ') גמרא מתני' דחומר בערכין כו' אמר ערכי עלי ומת יתנו יורשין ומתמהינן ש"מ מלוה על פה גובה מן היורשין ומהדרינן שאני הכא דמלוה הכתובה בתורה והדרינן לאקשויי שמעת מינה מלוה הכתובה בתורה ככתובה בשטר דמיא ומהדרינן הכא במאי עסקינן בשעמד בדין ואסמכיה אקרא כדאיתא בספרא, ומה שהקשה הראב"ד ז"ל תמה אני על פשיטות קושייתו שאני רואה בערכין פ' שום היתומים ובגיטין פרק הניזקין ובבבא בתרא ובכמה מקומות דאין מלוה על פה גובה מן היורשין אלא באחת משלש דרכים או שחייב מודה בו וצוה עלה בחליו או שלא הגיע זמן החוב ליפרע עדיין או שנידוהו עד שיפרע ומת בנדויו וחדא מינייהו ליכא הכא ואם יש לו ראיות אחרות לא ירדתי לסוף דעתו. שוב מצאתי לר"מ ז"ל מקוצי שכתב כר"מ ז"ל:

עמד בדין עד סוף הפרק. פ' האומר משקלי עלי שם:

כב[edit]

עמד בדין עד סוף הפרק. פ' האומר משקלי עלי שם:

כג[edit]

עמד בדין עד סוף הפרק. פ' האומר משקלי עלי שם:


· הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.