אור שמח/ערכין וחרמין/א
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים לחם משנה מפרשי הרמב"ם אור שמח
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ו[edit]
נערך אבל (לא) [אינו] מעריך.
נ"ב הכי משמע מגמרא (דף י"ג ע"ב) לימא מתניתין דלא כר' מאיר ע"ש. וכן רהיט לישנא דרבא בנזיר (דף ס"א) בשלמא גבי ערכין כו' בנ"י מדירין בניהן בנזיר כו' כר' מאיר יעו"ש:
ז[edit]
ואם יפדה והיה לו כו'.
נ"ב תוספתא:
יג[edit]
הגוסס אין לו [לא] ערך (ואין לו) [ולא] דמים.
בגמ' ממעט ליה מהעמיד והעריך ופירוש דהגוסס הרי הוא כמת אע"ג דההורגו לגוסס ביד"ש לכו"ע חייב ונפש מיקרי מכל מקום ממעט ליה משום דכתיב והעמיד והעריך ואינו בכלל העמדה רק דממעט גוסס אפילו שהעריך גוסס ולסוף חיה וא"כ יש בו העמדה כיון שהבריא מחליו בכ"ז ממעטו דבעי שיהא נפש שראוי לעמוד אבל כאן בעת הערכה לא היה נפש שראוי לעמוד ולכן ממעטו מקרא דבערכך נפשות עם קרא דוהעמיד כו'. ולכן לא כתב רבינו דין דגוסס נודר ומעריך כדתני במס' שמחות משום שבגוסס מצי להיות שגם הוא יפרע כגון שעמד לחיים ופשוט. ושיטת רבינו דבנערך אם מת קודם העמדה בדין פטור המעריך משום דכתיב והעמיד והעריך וקאי על הנערך כמו דאמרו בגוסס ויעוין לחם משנה בזה. ובזה א"ש דממעט בתו"כ מת מנפשות וממעט ליה מקרא דוהעמיד והעריך היינו אם מת הנערך אח"כ, והא דאמר בתו"כ שם יכול אפילו אמר ערך פלוני עלי ומת יהי' פטור ת"ל יעריכנו הכהן אפילו מת (דכתיב הערכה שנית בלא העמדה) פירושו לדעת רבינו שמת המעריך וגובה מהיורשים שדמיו קצובים ומחלק בין שאמר ערכי עלי ומת קודם העמדה בדין דפטור מפני שהוא הנערך ובין שאמר ערך פלוני עלי ומת הנודר דהנידר בר העמדה ודוק. אולם בתוספתא שנינו אמר ערכו של פלוני עלי ומת הנערך המעריך חייב הרי מבואר כהראב"ד דאם הנערך מת והמעריך חי חייב המעריך אף דלא עמד בדין קודם מיתת הנערך יעו"ש כולא תוספתא כן אזלא, וכפי הנראה דהך דתו"כ ג"כ פירושו דמת הנערך. ואולי נאמר דכיון דסתם ערכין לבדק הבית אע"ג דאין זה פדיי' כיון דקיי"ל דקדשי בדה"ב הוו בכלל העמדה והערכה מסתברא להוציא מוהעמיד והעריך במת הנערך אח"כ שאינו בר העמדה. ולפ"ז לר' שמעון דקדשי בדה"ב אינן בכלל העמדה והערכה לא מסתברא להצריך העמדה בנערך רק דממעט גוסס ומת בשעת הנדר וכדפירש ראב"ד, ויעוין ירושלמי דמע"ש לענין צבי שלקחו בכסף מעשר ומת דפליגי ר"ש ורבנן ולפ"ז יהא א"ש הסוגיא כאן ועיין לח"מ ודוק:
ולפי שיטת רבינו א"ש מה דחקרו בתוספות (דף י"ח) מנא לן דהדמים כשעת נתינה ולא כשעת הנדר יעו"ש דמדרשא נפ"ל, ולפ"ז כיון דבערכין בעי העמדה לנערך א"כ מהקישא דנדר בערכך איתקוש בזה דמים לערכין דבעי העמדה להנישם וזה ידענא מסברא דערכין דבר קצוב [והערכה לא כתיב רק בהשג יד] אבל דמים דאינו קצוב לא מיקרי העמדה בדין אלא עד שיאמדוהו לידע חיובו, וכיון דבעי העמדה ידעינן דבתר שעת נתינה אזלינן, דאם לפי שעת הנדר מה מועיל העמדה ואומדנא דעכשיו להאומדן שהיה שוה מקודם דרק בערך דערכו קצוב מועיל העמדת הנערך לזמן הנדר הקודם וזה נכון. ובתוספתא מחלק וחשיב חומר בבהמה מבאדם שהאומר דמי בהמה עלי ומתה חייב דמי פלוני עלי ומת פטור, וזה לפי שבאדם ילפינן דמים מערכין דבעינן העמדה ובבהמה ליכא קרא לכן החיוב כשעת הנדר כפי שווי הבהמה אז, ויעוין בפהמ"ש שביאר בזה התוספתא המשנה דשור זה עולה וכוון כמו דמוקים רב דאומר דמי שור זה כו' ודוק:
וכן מי שנגמר דינו בב"ד.
נ"ב ולא במלך, פירוש המשנה לרבינו:
יח[edit]
ואם היה עני כו' ואם היה עשיר כו'.
נ"ב תוספתא מפורשת:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |