קרית ספר/סנהדרין/טז

קרית ספר ‏ סנהדרין טז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מצות רל להלקות המחוייב מלקות דכתי' והפילו השופט לפניו והכהו וגו' ואף על פי שמלקות במקום מיתה הוא עומד וכדאמרינן התם דכיון דעבר על אזהרת בוראו ראוי הוא למות ומיתה זו קנס עליו הכתוב והוי כאחת מן המיתות ואפ"ה בשלשה מומחין הוא וכדילפינן התם מקרא. ומלקין בזמן הזה מן התורה בכל מקום בפני ג' סמוכין דכתיב גבי מלקות ושפטום שנים ואין ב"ד שקול מוסיפין עליהם עוד אחד וכדאמר פרק קמא דף י' וכל מלקיות של דייני ח"ל אינה אלא מכות מרדות דבעינן מומחים כדאמ'.

ד

אין אדם לוקה אלא בעדים והתראה וכדילפינן לעיל פרק י"ב ובדרישה וחקירה בדיני נפשות דמדאורי' אפילו בדיני ממונות הוה בעינן דרישה. עבר על לאו שניתק לעשה לוקה דהתראת ספק שמה התראה כרבי יוחנן פרק אלו הן הלוקין דף ט"ו דכשמתרים בו על לאו שניתק לעשה ספק הוא שמא לא יבטל את העשה ואפ"ה אם יבטלנו לקי כיון שמתרין בו בפירוש אל תעשה שאם תעשה ולא תקיים העשה שבו תלקה. עבר עבירה שיש בה מלקות ומיתת ב"ד כגון ששחט אותו ואת בנו לע"ז והתרו בו למיתה סוקלין אותו כדינו ואפילו התרו בו גם כן למלקות אינו לוקה דקים ליה בדרבה מיניה ואם התרו בו למלקות בלבד לוקה.

ו

עד אחד נאמן באיסורין כשאין מכחישו העובר בשעה שהוא עובר וכדילפינן בעלמא.

ח

כיצד מלקין כופת וכו' ואוחז וכו' אם נקרעו וכו' כדתנן התם דף כ"ב ובגמרא מ"ט משום נקלה אחיך וגו' ורצועה כפולה אמרינן התם מנין שהיא מוכפלת שנאמר והפילו ואינו מכה אותו על כסותו דכתיב והכהו ולא לכסותו שליש מלפניו וב' שלישית מאחוריו דכתיב והפילו השופט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר רשעה אחת מלפניו ב' רשעיות מאחריו דכיון דמלפניו רשעה אחת מכלל דמלאחריו שתים. המוכה אינו עומד אלא מוטה כדכתיב והפילו השופט. ואין מכין שנים כאחד כדכתיב והכהו לפניו דמשמע שיהיו עיניו של שופט בו ולא שיהיה מביט בדבר אחר. הגדול שבדיינים קורא אם לא תשמור לעשות וגו' וילפינן ביבמות דבעי' קרייה מדכתיב גבי שפחה חרופה בקורת תהיה בקרייה תהיה ומשמע דגדול הוא שקורא וכיון דאזהר קרא לא יוסיף משמע דבעי למנות וכיון דגדול קורא שני מונה וכיון דשני מונה ג' אומר הכה דכיון דבעינן אומד הדיינים צ"ל למכה הכה.

יב

מת תחת ידו פטור דשליח ב"ד הוא ואמרי' יצא האב המכה את בנו והרב את תלמידו ושליח ב"ד כדתנן פרק הגולין מדכתיב לחטוב עצים מה חטבת עצים רשות יצא האב וכו'. ואם הוסיף רצועה על האומד ומת הרי זה גולה על ידו ותניא התם אין לי אלא מכה רבה שהכהו מכות הרבה על האומד כדכתיב מכה רבה מכה מועטת אפילו מכה אחד מנין דאסור להוסיף ת"ל לא יוסיף להכותו על אלה אם כן מה ת"ל מכה רבה לימד על הראשונות שהן מכה רבה:

אזהרת שכד שלא להכות את חברו דכתיב לא יוסיף מה אם זה הלוקה שנתנה תורה רשות להכותו צוה שלא להכותו יותר על רשעו ק"ו לשאר בני אדם הכשרים לפיכך כל המכה את חברו הכאה שאין בה תשלומין לוקה ואפילו הכה עבד דהוי חייב במצות שהאשה חייבת בהן כדילפינן בעלמא אבל אם חייב לשלם ממון משלם ממון ואינו לוקה וכדילפי' בדוכתיה:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.