קרית ספר/מעשר שני/ג

קרית ספר ‏ מעשר שני ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אזהרת קפא שלא לאכול מעשר שני בטומאה ואם אכלו לוקה דכתיב ולא בערתי ממנו בטמא ובאה הקבלה בין שאני טמא והוא טהור בין שאני טהור והוא טמא דמדכתיב בטמא ולא כתיב טמא משמע באיזו צד טומאה והוא שאכלו בירושלם בלא פדיון דלא לקי על אכילה בטומאה אלא במקום אכילה בטהרה דלא אסיר עליה אלא משום טומאה ולא משום שהיא חוץ לירושלם. ואפילו להדליק ממנו את הנר אחר שנטמא אסור עד שיפדה דכתיב ולא בערתי ממנו בטמא שהוא מתודה שלא בערו באש אפילו בטומאה.

ד

הערל כטמא דכתיב איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב וגו' לרבות ערל כטמא לאכילת קדשים כדכתיב בקדשים לא יאכל ומעשר שני איקרי קדש דכתיב בערתי הקדש מן הבית וגו' ונאמר בו קדש לה'. וטמא שטבל אוכלו אף על פי שלא העריב שמשו דכתיב לא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים ולא בעי הערב שמש ובמעשר מוקמינן ליה דבתרומה בעינן הערב שמש דכתיב ובא השמש וטהר:

ה

אזהרת קפב שלא לאכול מעשר שני באנינות דכתיב לא אכלתי באוני ואם אכלו לוקה והוא שיאכלנו בירושלם במקום אכילתו דלית ביה איסורי אלא משום אנינות כדאמר' לענין טומאה אבל אי לאו הכי לא לקי. ואונן הוא האוכל ביום המיתה על מי שחייב להתאבל עליו דכתיב ואכלתי חטאת היום היום אסור ולילה מותר מן התורה וישמע משה וייטב בעיניו הודה ולא בוש לומר לא שמעתי אלא שמעתי ושכחתיו. וכל הקדשים נמי אם אכלן באנינות של תורה לוקה דאי מעשר הקל אמרה תורה לא אכלתי באוני קדש חמור לא כל שכן.

ט

ואין מאבדין אפילו מיעוטו בדרכים אלא מוליך כל שהו או מוליך דמיו דלא הקפידה תורה במרובה אלא כל שהו חייב לפדותו או להעלותו.

י

מעשר שני ניתן לאכילה ולשתיה דכתיב ואכלת לפני ה' ושתיה בכלל אכילה כדכתיב תירושך ויצהרך וסיכה כשתיה כדגלי קרא ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו. ואית דדרשי ליה מדכתי' [ולא] נתתי ממנו למת אי בארון ותכריכין בחי אסיר במת לא כ"ש אלא אי זהו דבר השוה לחי ולמת ומותר לחי ואסיר למת הוי אומר זו סיכה:

אזהרת קפג שלא להוציא דמי מעשר שני בשאר צרכי בני אדם חוץ מאכילה ושתיה וסיכה דכתיב ולא נתתי ממנו למת לא הוצאתי אותו בדבר שאינו מקיים את הגוף ואם הוציא אפילו במת מצוה הרי זה אוכל כנגדו בתורת מעשר ואין זה אלא קנס ללוקח אבל לעולם המעות קדושים ביד המוכר. ולא יסחוט פירות חוץ מזתים וענבים בלבד דכתיב בהו מעשר דגנך תירושך ויצהרך כדכתיב בתרומה דילפא מבכורים כדאמ' לעיל פרק י"א דתרומות תירוש ויצהר הוא דמוציאין משקה מידי אחרינא לא וכיון שנפסל מאוכל אדם פקע ממנו קדושה דמידי דבר אכילה לאדם הוא דקדיש כדכתיב ואכלת וגו'.

יב

וכל שמותר בתרומה כן במעשר שני. ואינו ניתן אלא לאכילה ולא לרפואה. והוי ממון גבוה דכתיב וכל מעשר הארץ וגו' לה' הוא מלמד שתהא שלו דהוא משמע בהוייתו יהא לשם ולא לתת ולא לקדש בו את האשה. ואין מוכרין אותו אפי' לירושלם מפני שכתוב בו קדושה. ואין ממשכנין אותו מפני שכתוב בו ברכה. ואין שוקלין אי טעמא הוי משום בזויי מצוה איפשר דהוי מדאוריתא ואבוהון דכולהו דם.

כד

ואין הגונב מעשר שני משלם כפל ולא הגוזל חומש דממון גבוה הוא כדאמר' והמקדישו לבדק הבית הפודה נותן למעשר שני את שלו:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.