קרית ספר/מעשר שני/ב
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אור שמח |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
מעשר שני נאכל לבעליו לפנים מחומת ירושלים דכתיב ואכלת לפני ה' אלהיך במקום אשר יבחר וגו' דהיינו בירושלם דלא קבע בהו מקום כקדש הקדשים או בחצר אהל מועד אלא לפני ה' דהיינו לפנים מחומת ירושלם כדאמר. ונוהג בפני הבית ושלא בפני הבית מדרבנן ואינו נאכל בירושלם אלא בפני הבית דכתיב מעשר דגנך וגו' ובכורות בקרך מה בכור אינו נאכל אלא בפני הבית בזריקת דם אף מעשר שני לא יאכל אלא בפני הבית:
ה[עריכה]
אזהרת קעח שלא לאכול מעשר שני של דגן חוץ לירושלם דכתיב לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך ואם אכל לוקה כיון שהגיע לפנים מן החומה ויצא שאם לא נכנס ואכלו בחוץ אינו לוקה דכתיב לא תוכל לאכול בשעריך ואכלת לפני ה' אלהיך כיון שנכנס למקום אכילתו ואכלו בחוץ לוקה אבל לא נכנס אינו לוקה על אכילתו אף על גב דלא ניתנה לו רשות לאוכלו אלא לפני ה':
אזהרת קעט שלא לאכול מעשר שני של תירוש חוץ לחומה דכתיב תירושך וגו' ואם שתה רביעית יין ממנו לוקה:
אזהרת קפ שלא לאכול מעשר שני של יצהר חוץ לחומה דכתיב ויצהרך ולוקה על כל אחד בפני עצמו לפיכך אם אכל שלשתן חוץ לחומה לוקה שלש דכתיב ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך תירושך ויצהרך ולמה הוצרך לפרטם בקרא דלא תוכל לאכול בשעריך דהוי ליה למיכתב לא תאכלם בשעריך אלא מדפרטם משמע דבא לחייב על כל אחד ואחד בפני עצמו והאוכל מקצת שנכנס לוקה שהרי נכנס ויצא.
ח[עריכה]
אין פודין מעשר שני בירושלם דכתיב כי ירחק ממך המקום ונתת בכסף בריחוק מקום אתה פודה ולא בקירוב מקום ואם נטמא פודין אותו אפילו בירושלם דכתיב כי לא תוכל שאתו ואין שאת אלא אכילה כדכתיב וישא משאות מאת פניו וגו' והכי קאמר קרא כי ירחק ממך שיהא מעשר טהור חוץ לירושלם או אפי' הוא בירושלם אלא שאי אתה יכול לאוכלו שנטמא דהיינו כי לא תוכל שאתו ונתת בכסף. ומעשר טהור אפילו פסיעה אחת חוץ לירושלים פודין אותו דאף על גב דכי ירחק משמע טובא הכתיב כי לא תוכל שאתו דאי משום האי דרשא דלעיל לימא קרא לא תוכל ליטלו מה שאתו שמע מינה תרתי דלא תוכל שאתו משמע לנושאו ולהביאו לפנים מן החומ' לא תלה הכתוב הדבר בריחוק אלא בנטילה דכל זמן דאיכא למעבד אכתי נטילה והבאה לפנים אפילו פסיעה אחת פודה אותו. היה הוא בפנים ומשאו בחוץ מותר לפדותו נראה דבין לגרסת ממך במילואך בין לגרסת ממך לחודיה מפרש לה הרב ז"ל כי ירחק במילואך היינו גופך או ממך נמי דהיינו גופך לחודיה תוכל לפדותו ואפילו היה אוחז אותו בקנה דמשאו אינו אחוז בו אלא נתון על כתפו וזה אחוז בו ואפילו הכי מותר לפדותו כיון שהוא בחוץ וזו היא בעיא דאיפשיטא בגמרא והרב ז"ל השוה פשיטותא למשאו כיון שהוא בחוץ אף על גב דלקולא הוא.
ט[עריכה]
מעשר שני שנכנס לירושלם אסור להוציאו שהרי קלטוהו מחיצות כדכתיב ואכלת לפני ה' אלהיך והאי קליטת מחיצות דרבנן דלא הוזכרה מחיצה בתורה אלא לאכול בתוכה כדכתיב ואכלת וגו'.
טו[עריכה]
אילן שנופו או עיקרו לפנים מן החומה או בחוץ מדאוריתא לפנים כלפנים ובחוץ כלחוץ אפילו נופו בחוץ וכן בתים שבצד החומה וחללן חוץ או חללן לפני' ופתחיהן לחוץ החלונות ועובי החומה כלפנים דאף על גב דהלכו מבפנים בתודות לקדש חומת ירושלם אפילו הכי כל מה שהיה לקדש היה מתקדש דאי איפשר לילך בענין אחר:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |