מעשה רקח/מעשר שני/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מעשה רקחTriangleArrow-Left.png מעשר שני TriangleArrow-Left.png ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
יצחק ירנן
מעשה רקח
מקורי הרמב"ם לרש"ש
ציוני מהר"ן
קרית ספר
שער המלך


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


ספר מעשה רקח פרק ג מהלכות מעשר שני ונטע רבעי

א[עריכה]

בין שהמעשר טמא והוא טהור בין שהמעשר טהור וכו'. מדכתיב בטמא ולא כתיב טמא. שמעינן דבין זה ובין זה קאמר וכדאיתא ביבמות דף ע"ג ובספר המצוות לאוין ק"נ כתב רבינו וז"ל והאוכלן בטומאת עצמו לוקה וכו' ע"כ וצ"ל דלאו דוקא קאמר אי נמי דתיבת עצמו היא מיותרת וטעות סופר תדע עוד דלעיל מינה הביא הדרשא דבין שאני טמא והוא טהור בין שאני טהור והוא טמא:

ב[עריכה]

ואפילו להדליק וכו'. מדהו"ל למכתב ולא אכלתי ממנו וכתב ולא בערתי ילפינן דאפילו להדלקה אסר רחמנא ואין לומר דא"כ לילקי נמי על ההדלקה ורבינו לא כתב אלא לשון איסור גם בפי"ט דהל' סנהדרין שמנה מלקות זרים לא מנה אלא האוכל די"ל דכיון דעיקר קרא לא אתא אלא על האכילה כמ"ש בגמרא ודאי אין לחייב מלקות על ההדלקה דאין ס"ד שיאסור ההדלקה ולא האכילה:

ד[עריכה]

הערל כטמא. וכן פסק פ"ב דהלכות חגיגה הל' א'. ומ"ש

שהתרומה קרויה קדש וכו' אין ללמוד מזה לשאר דיניהם שהרי אם התרומה היא טמאה האוכלה אינו לוקה וכן הטמא שטבל צריך שיעריב שמשו כמ"ש רבינו פ"ז דתרומה הל' ב' ג' עיי"ש משא"כ במעשר שני כנז"ל גם דין האונן נוהג במעשר ואינו נוהג בתרומה ואין להקשות דרבינו פי"ט דהל' סנהדרין מנה ערל שאכל בשר קדש או תרומה ולא הזכיר מעשר שני משום דבכלל תרומות הוא:

ה[עריכה]

האוכל מעשר שני באנינות. ידוע מ"ש רבינו בספר המצוות בסוף שורש ח' שכל דבר שאמרה תורה שנשלול ממנו אותו הפועל (ומנה) [יימנה] מצות לא תעשה אע"פ שהלאו בא בדרך שלילה אנו מוזהרים עליו כגון לא אכלתי באוני ממנו ולא בערתי ממנו בטמא ולא נתתי ממנו למת וכו' ע"כ. אף שהרמב"ן ז"ל חלק עליו והרב מגילת אסתר בקש להליץ בעד רבינו ולא עלתה בידו מכח הסוגייאות עיי"ש ומ"מ הסמ"ג ז"ל לאוין רנ"ט לא נטה אשוריו מדברי רבינו וכתב שיש להתישב על לא אכלתי באוני ממנו ועל לא נתתי ממנו למת היכן הוזהר וס' ע"כ. ומ"מ בלא נתתי ממנו למת לא כתבו ז"ל מלקות כלל לא הסמ"ג ז"ל שם ולא רבינו לקמן הל' י':

ז[עריכה]

ולא מעשר שני וכו'. ובקרבן פסח בלבד התירו באנינות לילה מפני הקרבן פסח כמ"ש רבינו שם פ"ו הל' ט':

ח[עריכה]

אין נותנין פירות מעשר שני לעם הארץ וכו'. אין לפרש דנתינה גמורה קאמר דמשמע דאם הפקידם בידו מותר דכיון דהחששה היא מפני שהע"ה הם בחזקת טומאה כמ"ש אח"ז מה לי נתנם מה לי הפקידם וגם לשון הירושלמי שהביא מרן ז"ל אין מוסרין וכו'. ומ"ש

אין מפקידין וכו' והשגת הראב"ד ז"ל עיין להמל"מ ז"ל:

י[עריכה]

ואסור להוציאו לשאר צרכיו וכו'. בזו לא חייב מלקות מפני שאין פשט הפסוק למת ממש לדעת רבינו ועיין מה שכתבתי בהלכה א' וה' גם הסמ"ג ז"ל לא הזכיר מלקות עיין עליו:

יא[עריכה]

חוץ מזיתים וענבים בלבד. בנוסח אחר כתב יד מוסיף ואין מפטמין את השמן אבל מפטמין את היין והוא משנה ערוכה שם והתוס' יו"ט השיג על רבינו ועל מרן ז"ל שלא נתעורר בזה ונראה דלפי מרן ז"ל היה גורסה בדברי רבינו כנ"ל לכך שתק וק"ל:

יג[עריכה]

יין של מעשר. בנוסח אחר כתב יד מוסיף שני ופשוט הוא:

יז[עריכה]

מעשר שני ממון גבוה הוא. עיין מ"ש מרן ז"ל משם מהר"י קורקוס ז"ל דדוקא להאי מילתא אמרו לאו כמי שהורמו דמיין וכו' ע"כ. כתב עליו הרב עצמות יוסף ז"ל דהלשון מגומגם דמתחילת לשונו משמע דדוקא להך מילתא ומסוף לשונו משמע דמלישנא דקרא נפק"ל הכי ועוד דבהלכות אישות ופ"ו דהלכות מעשר פסק דכמי שהורמו דמיין וכו' ע"כ. וזה כבר נרגש בו מרן ז"ל ולזה הביא דברי מהר"י קורקוס ז"ל ויש ליישב דבריו כמבואר למעיין ובשיטה מקדושין שנדפס מחדש משם גאון לא נודע שמו מצאתי כתוב וז"ל וקסבר מתנות שלא הורמו וכו' ולית הלכתא הכי דקי"ל כמי שהורמו דמיין אי נמי אע"ג דקי"ל כמי שהורמו דמיין דהוי ממון כהן אבל קדושתיה לא חייל עד שעת הפרשה ממ"ו נר"ו עכ"ל. ולענ"ד עוד נדקדק לשון רבינו שכתב

והמקבל מפריש המעשר דהוי שפת יתר אלא נראה דכוונתו דכיון דנפסקה ההלכה להדיא כר' מאיר בהא דמעשר הוכרח רבינו לפסוק כן ולא מטעמיה וכדאמרינן בכמה מקומות כוותיה ולא מטעמיה דהרי טעם גדול יש לנו בדבר שהרי המקבל מפריש המעשר דנמצא שלא נתן לו המעשר במתנה שהרי עתיד הוא להפרישה ואז תחול עליה הקדושה כדברי הרב הנ"ל ז"ל ופשטה דמתני' פ"ד דמעשר שני מסייעא ליה:

כד[עריכה]

לפיכך אנו אומרים. בנוסח אחר כתב יד לפיכך אני אומר אך מתוך דברי מרן ז"ל נראה שגירסתינו עיקר:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון