קרית ספר/מעשה הקרבנות/ו

קרית ספר ‏ מעשה הקרבנות ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מצות קיט לעשות העולה כמשפטה דכתיב אדם כי יקריב מכם אם עולה קרבנו וגו' וכיצד מעשיה שוחט וזורק כדכתיב ושחט וזרקו ומפשיט ומנתח כדכתיב והפשיט ונתח ומקטיר כל הנתחים על גבי המזבח דכתיב והקטיר הכהן את הכל המזבחה.

ב

צמר ושער הראש דאינו בהפשטה שכבר הותז בשחיטה ועצמות וגידים וקרנים וטלפים כשהן מחוברין מקטירין את הכל וכשפרשו לא יעלו דכתיב את הכל לרבות אלו וכתיב ועשית עולותיך הבשר והדם דמשמע בשר ודם לחוד הא כיצד מחוברין יעלו פרשו לא יעלו וכולן שפקעו מעל המזבח וכן גחלת דלית בהו אלא מצות העלאה בתחלה כדכתיב והקטיר את הכל. אבל איברים שפקעו ויש בהם ממש אפילו אחר חצות הלילה יחזיר דכתיב על מוקדה על המזבח כל הלילה דקאי אעולה דהיינו בשר ודם ואם אין בהם ממש אפילו קודם חצות לא יחזיר דכיון דאין בהם ממש הרי כמו שנשרפו ונעשה מצותן וגחלת הויא כמעוכלת ולית בה מששא נתחרך הבשר ויבש ופקעו קודם חצות יחזיר אחר חצות לא יחזיר דכתוב אחד אומר על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר דהיינו הקטרה וכתוב אחד אומר כל הלילה והרים את הדשן ממשמע שנאמר כל הלילה איני יודע שעד הבקר מה תלמוד לומר עד הבקר תן בקר לבקרו של לילה לענין הרמה והכי קאמר לפני הבקר והרים ולא נתן שיעור לדבר ועל כרחך הוא חצות הלילה שמעינן דביבשין תלוי בחצות.

ד

כשמנתח איברי העולה מוליכן לכבש ומולחן ומעלן דכתיב על כל קרבנך תקריב מלח בהדי קרבן הוא דמקריב ליה למלח ומסיר גיד הנשה בראש המזבח ומשליכו על הדשן ואינו מקטירו משום דאסיר באכילה וכתיב ממשקה ישראל מן המותר לישראל ולמה מעלהו משום דגנאי הוא להביא ירך מפורעת למזבח משום הקרבהו נא לפחתך ולהכי משליכו לדשן וזורק כל האיברים על האש דכתיב הבשר והדם כשם שהדם בזריקה דכתיב וזרקו כך כל הבשר בזריקה ואחר הזריקה עורך אותן על המזבח כדכתיב וערך הכהן אותם ואיברים שצלאן ואחר כך העלן אין בהם משום ריח ניחוח דכתיב והקטיר וגו' ריח ניחוח לה' וכיון דצלאן תו לא סליק ריח.

ה

כיצד מנתחין את העולה מפשיט וכשמגיע לחזה חותך את הראש ונותנו לכהן דלא הויא בכלל הפשטה שכבר הותז ולפי שאינה בכלל הפשטה הוצרך למנותו לעצמו דכתיב את הראש ואת הפדר ראשו ופדרו דכתב רחמנא למה לי ללמדך שמעלהו עם הראש שקודמין לכל האיברים דכתיב ראשו ואת פדרו והדר וערך הכהן אותם ופדר קמא דכתב רחמנא למה לי ללמדך שמעלהו עם הראש וחופה בו בית השחיטה וזהו דרך כבוד של מעלה והנתחים הם עשרה דכתיב ונתח חד לנתחיה שנים דמיעוט רבים שנים את הנתחים שנים הרי חמשה ובעולת צאן כתיב ונתח אותו לנתחיו הרי שלשה והדר כתיב וערך הכהן אותם דקאי אנתחים הרי כאן עשרה בחמשה כהנים בעשרה ידיהם דאף על גב דהולכת איברים לכבש עבודה היא ופסולה בשמאל כיון דלא מעכבא כפרה שריא בשמאל והקרב והכרעים בכהן אחר דלא הוי בכלל נתחים אלו דבתר דכתיב את הנתחים את הראש ואת הפדר וגו' כתיב והקרב והכרעים ירחץ במים והקטיר והולך ומדיחן במים דכתיב ירחץ במים לא ביין ולא במזג ולא בשאר משקין וכל המימות כשרים דלא מיעט אלא מה שאינו מים אי נמי דכתיב במים זמנא אחריתי בצאן להכשיר את כל המים ומדיחן אותה כל צרכה דירחץ משמע עד שתהא נקיה ולא היו מדיחין הכרס עם הקרבים שלא תטנפם והדקין שאין הרעי יוצא מהן אלא בדוחק מדיחין אותן שלשה פעמים ובכל הסדר הזה אין שום פסוק כי אם סברא לפי מה שנכון לעשות עושין שמנה בכבש אחד עשר באיל כ"ד בשור ואין מחלקין אבר גדול של שור לחלקים דכתיב ונתח אותה לנתחיה כדילפינן לעיל עשרה נתחים ולא נתחיה לנתחים וששה לכבש דבעינן לבד שנים של סלת ויין ילפינן מדכתיב וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים וגו' וערכו שנים בני אהרן שנים הכהנים שנים הרי כאן ששה חמשה בבשר ואחד בקרבים ואף על גב דהאי קרא בבן בקר כתיב דבעי כ"ד כדאמר' אפילו הכי הא כתיב בסיפיה דקרא על העצים אשר על המזבח דקרא יתירא הוא דהכתיב ונתנו אש וערכו עצים וערכו נתחים על העצים למה לי תו למהדר על העצים אשר על האש למדרש ביה דהני ששה כהנים הוצרכו לדבר שנאמר בו אש ועצים ומזבח ואי זה דבר שהזקקתי למערכה לסדר עצים ואש למזבח בשבילו הוי אומר זה טלה של תמיד של שחר דכתיב ביה והאש על המזבח תוקד בו דהך מוקד סידור מערכה היה דכתיב ובער עליה הכהן עצים בבקר וערך עליה העולה ואמר מר העולה עולה ראשונ' דשאר קרבנות לא הוזקקו לסידור מערכה ואם כן מה שכתב כאן בבן בקר על העצים אשר על האש משום סידור מערכה דטלה הוי ועולות היחיד אם רצו להוליך נתחיה בפחות או ביתר מוליכין דהאי קרא דילפי' מיניה ששה לא כתיב אלא בעולת צבור כדאמר'.

כ

עולת העוף כיצד נעשית עולה לכבש ופונה לסובב ובא לו לקרן דרומית מזרחית ומוליך שם את ראשה ממול ערפה ומבדיל כדכתיב והקריבו אל המזבח וגו' ונעשית למעלה דלא כתיב בה יסוד אלא בחטאת העוף ולפי שקרן דרומית מזרחית קרובה לבית הדשן ששם משליך המוראה והנוצה כדכתיב והשליך אותה אצל המזבח אל מקום הדשן לפיכך מוליך שם את ראשה ממול ערפה מול הרואה את ערפה והוא אחורי הצואר ואף על פי שלא נאמר בעולה מול עורף למדנו מול עורף בה מחטאת דכתיב ממול ערפו וחותך שני סימנים דמדכתיב בחטאת ולא יבדיל למדנו שבעולה הוא מבדיל והא דילפינן מחטאת מול עורף ולא ילפינן הבדלה משום דבמול עורף איכא גזירה שוה דמליקה מליקה מה מליקה דחטאת כתיב בה ומלק את ראשו ממול ערפו אף כל מליקה אינה אלא ממול עורף והבדלה לא ילפי' דכתיב בעולת העוף ומלק והקטיר מה הקטרה הראש לעצמו והגוף לעצמו דכתיב לאחר הקטרה זו ושסע אותו בכנפיו והקטיר אותו הרי הקטרת הגוף אמורה הא מה אני מקיים הקטרה ראשונה בהקטרת הראש אלמא שני הקטרות הן והשוסע מבדיל ביניהן וכתיב נמי והקריבו דמשמע דחילקו מדין חטאת בהבדלה ואיצטריך והקריבו דאי לאו והקריבו הוה אמינא יעשה עולה כמשפט כמשפט חטאת העוף שלא יבדיל ומלק והקטיר הוה מוקמינן ליה מה הקטרה בראשו של מזבח וגו' להכי איצטריכו תרוייהו ואם לא הבדילו פסולה כדילפינן הבדלה לעיכובא וממצה דם הראש והגוף על קיר המזבח דכתיב ונמצה דמו על קיר המזבח בתר ומלק והקטיר ואי איפשר לומר שלאחר שהוא מקטיר הוא מוצה אלא מה הקטרה הראש בעצמו והגוף בעצמו דכתיב שסוע בין שתי הקטרות כדאמר' אף מליקה כן ופשוטו של מקרא מסורס ומלק והקטיר וקודם הקטרה נמצה דמו כבר ואם לא מיצה דם הראש כשרה כיון שמיצה דם הגוף דעיקר דמים בגוף הוא דשכיחי וסופגו במלח דכתיב וכל קרבן מנחתך במלח תמלח והסיר את המוראה ועור שעליה בידו עם הנוצה ועם בני המעים דנוצה לשון דבר מאוס הוא ומנוצה נמי ילפינן העור שעליו הוא הנוצה ומשליכן לבית הדשן כדכתיב והשליך אותה אל מקום הדשן.

כב

ושסע אותו בכנפיו בידו בלא סכין ואינו צריך להבדיל דכתיב לא יבדיל ואם הבדיל כשר דלא יבדיל ר"ל אין צריך להבדיל וכל ששנה בה מאחר שמיצה דמה כשרה דמיצוי דם הגוף הוא דמעכב דכתיב עולה הוא לעיכובא.

כג

ומליקה היא בצפורנו מול עורף דכתיב הכהן ומלק שלא תהא מליקה בכלי אלא בעצמו של כהן וחותך שדרה ומפרקת בלא רוב שדרה דלא תהוי נבלה קודם מליקה דנבלת מליקה הוא דהתירה תורה לכהנים ולא נבלה קודם מליקה וצריך לחתוך שתי הסימנים בעולה והינו הבדלה דילפינן לעיל ומליקה בסכין ומן הצדדין אינה מליקה דכתיב ומלק בעצמו של כהן וכתיב מול ערפו דהיינו מאחורין הילכך הוי כנחר או חנק וכל העורף כשר למליקה דהיינו מול עורף שכנגד פנים כדכתיב ויפנו אלי עורף ולא פנים מכלל דעורף להדי פנים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >

מעבר לתחילת הדף