מעשה רקח/מעשה הקרבנות/ו
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אבן האזל
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ב[עריכה]
ואם פירשו לא יעלו שנאמר [ועשית] עולותך הבשר והדם. הם דברי רבי בפ"ט דזבחים דף פ"ו אלא שהוא מוסיף שאפילו הם בראש המזבח ירדו ורבינו לא כתב אלא אם פירשו לא יעלו נראה שפסק כחכמים ע"פ מ"ש התוס' שם דלרבנן אם עלו לא ירדו אמנם בפ"ג דפסולי המוקדשין הל' ט"ז כתב להדיא דאם עלו ירדו מעתה הדבר מבואר שפסק כרבי אכן לקמן הל' ד' פסק ומסיר גיד הנשה בראש המזבח וכו' וזה לא הוי כרבי אלא כרבנן דפליגי עליה כדאיתא בר"פ גיד הנשה והרב לח"מ ז"ל הניח קושיא זו בצ"ע.
ולענ"ד נראה הדבר ברור דלעולם רבינו פסק כרבי אלא דבהא דגיד הנשה לא פסק כוותיה מכח דברי רב הונא דקאמר גיד הנשה של עולה חולצו לתפוח מדכתיב ממשקה ישראל מן המותר לישראל וכו' ותניא כוותיה התם להדיא ואין זה פלא בפסק הדין דלעולם בעיקר המחלוקת פסק כרבי אמנם בהא נייד מדברי רבי מכח הא דרב הונא כאמור וגם ראיתי בס' לחם יהודה ז"ל שכתב כן אך במ"ש שם דדברי רב הונא הם אליבא דכו"ע אין נראה כלל וא"צ ראיה לזה שהדברים פשוטין הרבה:
ו[עריכה]
לא ביין מזוג וכו'. כתב מרן ז"ל זבחים דף כ"ב וכו' והקשה המל"מ ז"ל דהתם אמרינן מים שאין להם שם לווי יצאו מי כיור ומתבאר שם דכל היכא דכתיב מים אין מי כיור כשרים ולא ידעתי למה השמיט רבינו דין זה ע"כ. הן אמת שכן נראה מפי' רש"י שכתב כן שם אמנם לדעת רבינו נראה דהוא מפרש מ"ש שם תנאי היא וכו' דקאי גם ההיא דר' ישמעאל דאמר מי מעיין הם ס"ל דמי כיור הוו מים חיים והו"ל שם לווי וחכמים שאמרו שאר מימות הם ס"ל דמי כיור אין להם שם לווי וכפשטא דדרשא של התורת כהנים דלא מפיק אלא יין ומזג ומרבה מבמים כל שאר מימות ודו"ק כי נראה לענ"ד נכון:
ומדיחין אותן על שלחנות של שיש שבין העמודים. דין זה הוא משנה בפ"ד דתמיד אמנם בפ"ה דבית הבחירה הל' י"ז פסק רבינו לשכת המדיחין שם היו מדיחין קרבי הקדשים והוא משנה בסוף (שקלים) [מדות] ושם הל' י"ד פסק דבשלחנות של שיש מדיחין את הבשר לבשלו ע"כ. ולא על רבינו לבד יש לתמוה אלא גם לאותם המשניות והתוס' יו"ט תמה מדין י"ד הנזכר והמל"מ ג"כ ולא תירצו כלום עיין עליהם. ולענ"ד כבר ידוע מ"ש התוס' ביומא דף י"ט שחילקו בין בשר לקרבים ובדף ט"ז חילקו בין הפשט לניתוח עיי"ש וכ"כ המפרש למסכת תמיד פ"ד ומדברי רבינו בפירוש המשנה נראה שדעתו (כאן חסר):
ז[עריכה]
ונוקב את החזה. בנוסחת מגדל עוז את הריאה וכבר מחקה מרן ז"ל עיין עליו:
כא[עריכה]
והסיר את המוראה וכו'. הקשה הרב לח"מ ז"ל דבגמרא אמרו קודרה בסכין כמין ארובה ופי' רש"י קודרה בסכין למעלה מן הנוצה ונוטל הנוצה והעור שבו הנוצה והזפק ע"כ. ורבינו ז"ל לא כתב כן אלא סתם וכתב ומסיר את המוראה והעור בידו ובגמרא לא משמע אלא בסכין כמין ארובה וצ"ע עכ"ל. נראה שמכח שראה דברי הרא"ם שהזכיר שם ודברי רש"י ז"ל הניח דברי רבינו בצ"ע. אמנם נראה פשוט דרבינו העתיק דברי המשנה והוא מפרש דברי הת"ק דברייתא דקאמר יכול יקדור בסכין ויטלנו ת"ל בנוצתה יטול את הנוצה עמה דכוונתו דקפידת התורה אינה על נטילת הזפק לבדו כדי שיצטרך לקדרו בסכין אלא על נטילת הנוצה עם הזפק והבני מעיים וכיון שכן צריך הוא להסירן בידו ע"י ניתוק והיינו מתני' אמנם דבי רבי ישמעאל מפרש בנוצתה בנוצה שלה דוקא וכפ"ז בהכרח בעי סכין לקודרה כמין ארובה ופליג את"ק ורבינו פסק כת"ק מכח סתם מתני' שלא הזכירה סכין וגם דבעינן כמין ארובה ופשוט:
כג[עריכה]
אם רצה וכו'. בנוסח אחר כתב יד כתוב אם רצה להיות דורס ויורד בצפורן דורס והשאר נמחק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |