לחם משנה/מעשה הקרבנות/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לחם משנה מעשה הקרבנות ו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
הר המוריה
יצחק ירנן
מעשה רקח
מעשי למלך
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב[עריכה | עריכת קוד מקור]

ואם פרשו לא יעלו וכו'. בפרק המזבח מקדש (דף פ"ו) אמר ר' זירא לא שנו אלא שפירשו כלפי מטה אבל כלפי מעלה קרובי הוא דאקריבו לעיכול ואפי' פירשו אמר רבה הכי קאמר לא שנו אלא שפירשו לאחר זריקה וכו' ושם אמרו דר' אליעזר פליג ארבה ופסק רבינו כוותיה בפ"ב מהלכות מעילה ע"ש:

ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ומסיר גיד הנשה בראש המזבח וכו'. בריש גיד הנשה (דף פ"ט:) תנן דנוהג במוקדשין ואמרו שם (דף צ') לא שנו אלא קדשים הנאכלים אבל קדשים שאינן נאכלים אין איסור גיד הנשה נוהג בהם ור' יוחנן אמר אחד קדשים הנאכלין ואחד קדשים שאינן נאכלים איסור גיד הנשה נוהג בהם אמר רב פפא ולא פליגי כאן להלקותו כאן להעלותו כלומר דלהעלותו למזבח אין איסור גיד נוהג בהם רב נחמן אמר שם דלהעלותו פליגי ור' יוחנן דאמר דאיסור גיד נוהג אית ליה כרבנן דאמרו דעצמות וגידין אפילו פירשו אל ירדו מקרא דוהקטיר את הכל דאי למחוברים לא איצטריך קרא מידי דהוה אראשה של עולה ואם מחוברין באיסורא כגון גיד הנשה ודאי דאסור להעלותו מקרא דממשקה ישראל ור' אית ליה דקרא אתא לרבות מחוברין דאיסורא כגון גיד הנשה דמותר להעלותו והיינו כר' חייא בר יוסף דאמר דקדשים שאינן נאכלים אין איסור גיד נוהג בהם זו היא סוגית הגמ'. ורבינו ז"ל פ"ח מהל' מאכלות אסורות כתב דנוהג במוקדשין בין קדשים הנאכלין ובין שאינם נאכלים וכתב שם ה"ה ז"ל דפסק שם רבינו ז"ל כר' יוחנן וקשה דמנא ליה התם הא בין לרב פפא דאמר דר' חייא ור' יוחנן לא פליגי בין לרב נחמן בר יצחק דאמר פליגי כ"ע מודו דלהלקותו איסור גיד נוהג והתם איירי רבינו ז"ל להלקותו וא"כ מנא ליה דפסק כר' יוחנן. ואפשר דטעמו של ה"ה מפני שראה שכאן פסק רבינו ז"ל דהעלאה אסור שכן כתב חולצו ומשליכו ע"ג התפוח ולכך ודאי נראה דלא פסק כרב פפא דאמר דלא דלדידיה לכ"ע העלאה מותר אלא כרב נחמן דאמר דבהעלאה פליגי ופסק כר' יוחנן דאסר בהעלאה אבל מ"מ קשה דר' יוחנן אית ליה כרבנן ורבינו ז"ל פוסק כרבי שכן כתב לעיל ואם פירשו לא יעלו שנאמר ועשית עולותיך הבשר והדם והיינו כדדריש רבי לקראי וכן בהלכות פסולי המוקדשין פ"ג כתב וצמר שבראשי הכבשים וכו' בזמן שאינן מחוברים אם עלו ירדו והיינו כרבי וא"כ רבינו ז"ל מזכי שטרא לבי תרי וצ"ע:

כשם שהדם בזריקה כו'. בפ' טבול יום (דף ק"ד) פליגי ר' אליעזר ור' יהושע דר' יהושע דריש להאי קרא אם אין דם אין בשר אם אין בשר אין דם דהיכא דנטמא הבשר לא יזרוק הדם לכתחלה ור' אליעזר דריש דם אע"פ שאין בשר וקרא הכי דרשינן ליה מה דם בזריקה אף בשר בזריקה וקשה דרבינו ז"ל בפ"א מהל' פסולי מוקדשין פסק כר' יהושע שכתב שם נטמאו שניהם לא יזרוק ואם זרק הורצה ואיך כתב כאן דרשה דר' אליעזר. וי"ל דסובר רבינו ז"ל דהך דרשא דר' אליעזר דריש נמי רבי יהושע מהאי קרא ותרתי דרשות משמע ליה מקרא תדע לך דבפ' קדשי קדשים (דף ס"ב:) אמרו שאל ר' שמעון בן ר' יוסי בן לקוניא את ר' יוסי אומר היה ר"ש אויר יש בין כבש למזבח אמר לו ואתה אי אתה אומר כן והלא כבר נאמר ועשית עולותיך הבשר והדם מה דם בזריקה אף בשר בזריקה אמר לו שאני אומר עומד בצד מערבה וזורק וכו' משמע דבהך דרשא כ"ע לא פליגי לכך ודאי לר' יהושע שמעינן תרתי מקרא כדכתיבנא:

כא[עריכה | עריכת קוד מקור]

והעור שעליה בידו עם הנוצה ואת בני מעיים וכו'. לכאורה נראה בזה דהוי כאבא יוסי בן חנן דאמר בפרק קדשי קדשים (דף ס"ה) נוטל את הקרקבן עמה אבל לפי האמת אינו כן אלא דת"ק דאבא יוסי הוי דלאבא יוסי נוטל מוראה וקרקבן ולא נוצה וכמו שהאריך מהר"ר אליה מזרחי ז"ל בפרשת ויקרא ליישב דברי רש"י ז"ל ע"ש. ומ"מ קשה דשם אמרו קודרה בסכין כמין ארובה ופירש"י ז"ל קודרה בסכין למעלה מן הנוצה ונוטל הנוצה והעור שבו הנוצה והזפק ע"כ. ורבינו ז"ל לא כתב כן אלא סתם וכתב ומסיר את המוראה והעור בידו ובגמ' לא משמע אלא בסכין כמין ארובה כדכתיבנא וצ"ע:

כג[עריכה | עריכת קוד מקור]

אם רצה להוליך ולהביא וכו'. כן אמרו בפ"ק דחולין (דף כ') על מ"ש רב כהנא קוצץ ויורד וזו היא מצותה דכ"ש מוליך ומביא וכן כתב מהר"ר אליה מזרחי ז"ל בפ' ויקרא אלא שאני תמיה עליו דלמטה פירש שם דמ"ש קוצץ ויורד לאו למעוטי מחזיר סימנין ומאן דאמר הכי אית ליה מוליך ומביא פסול וכדהביא הוא בעצמו לשון הגמרא וא"כ תמיה עליו איך פירש על רש"י ז"ל דברים סותרים:

בלא רוב בשר. בסוף פרק קדשי קדשים (דף ס"ה:) משמע שאחר שיחתוך סימן אחד בחטאת העוף ושנים בעולה יחתוך רוב הבשר ואיכא מ"ד התם דרוב בשר מעכב ולכ"ע אמרינן דלכתחילה צריך שיחתוך רוב בשר ואמרו שם מכלל דבעינן רוב בשר בתחילה אין וכו' ולא ידעתי למה לא הזכיר זה רבינו ז"ל:

מהדורה זמנית - הבהרה
אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות

הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף