משנה למלך/מעשה הקרבנות/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה למלךTriangleArrow-Left.png מעשה הקרבנות TriangleArrow-Left.png ו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
הר המוריה
יצחק ירנן
מעשה רקח
מעשי למלך
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


פרק ו

ד[עריכה]

ד] ואחר שזורקן חוזר ועורך אותן כו'. אפשר דהיינו דאמרינן פ"ב דיומא דף כ"ד איכא סידור אברים ודוק (◦א"ה עיין במ"ש הרב המחבר לקמן בהל' תמידין ומוספין דין ה'). ומ"ש רבינו ואח"כ מעלין כל האברים לראש המזבח נראה שאינו מדוקדק שהרי ההקטרה לא היתה כי אם בעומדו בסוף הכבש וכדאמרינן בפ"ו דזבחים דף ס"ב אומר היה רשב"י אויר יש בין כבש למזבח משום דכתיב ועשית עולותיך הבשר והדם מה דם בזריקה אף בשר בזריקה ואמ"ר פפא כי דם מה דם אויר קרקע מפסיקו אף בשר אויר קרקע מפסיקו וכבר הביא רבינו דין זה בפ"ב מה' בית הבחירה דין י"ג שכתב ואויר מעט היה מפסיק בין הכבש למזבח כדי ליתן האיברים למזבח בזריקה. הרי שהזריקה היתה מהכבש והכי דייקי דברי רש"י שכתבנו לעיל (◦א"ה תמצאנו לקמן בפרק ד' מהל' תמידין ומוספין). ועיין במ"ש התוס' פ"ב דיומא דף ז"ך ד"ה אלא שהקשו תיפוק לי מוכי תעלה על דעתך שזר קרב על גבי המזבח ותירצו דאפשר דקאי בארעא וזריק למזבח ודוק. אשר ע"כ נראה דמ"ש רבינו לראש המזבח לאו דוקא אלא קרוב לראש המזבח דהיינו בסוף הכבש ומשם היה זורק. וסתם הדברים לפי שסמך על מ"ש בה' בית הבחירה. אלא שאני תמה על מ"ש רבינו בפ"ו מהלכות תמידין דין ג' דאברים של ר"ח נותנים על המזבח מלמעלה בין קרן לקרן במקום הלוך רגלי הכהנים. והלא לא מקיימא זריקה דבעינן שיהיה אויר קרקע מפסיקו. הן אמת שדברי רבינו הם דברי הירושלמי אך אפשר דהירושלמי סובר כר"ש דאמר בפ"ו דזבחים שאני אומר עומד בצד המערכה וזורק אך כבר נדחית סברא זו התם וכמו שפסק רבינו בה' בית הבחירה וא"כ איך כתב דשל ר"ח נותנים על המזבח. וראיתי לרש"י בפ' החליל דף ד"ן שכתב דאיברים של ראשי חדשים נותנים היו בכבש סמוך לכרכוב המזבח למטה הימנו מעט דהיינו בחצי העליון של כבש כו'. ועיין בתי"ט סוף שקלים והדבר צריך תלמוד:

ו[עריכה]

ו] וכל המימות כשרים. בפ"ב דזבחים דף כ"ב אמרינן מים שאין להם שם לווי יצאו מי כיור ומתבאר שם דכל היכא דכתיב מים אין מי כיור כשרים ולא ידעתי למה השמיט רבינו דין זה. ומ"ש ומדיחין אותם על שלחנות של שיש כו'. תימא דבסוף מדות תנן לשכת המדיחין ששם היו מדיחין קרבי הקדשים וכבר הביא רבינו משנה זו בפ"ה מה' בית הבחירה דין י"ז ועיין עוד שם בדין י"ד ועיין במ"ש התוס' בפ"ק דיומא דף י"ט ד"ה ששם ובמ"ש הר"ב תי"ט בסוף מדות ודברי רבינו צריכים תלמוד:

יט[עריכה]

יט] ולמה לא יחלקו כו'. פ"ק דחולין דף י"א. ומ"ש רבינו אבל עולות היחיד כו'. בירושלמי ספ"ב דיומא אמרו וערכו שנים בני אהרן שנים הכהנים שנים מכאן לפרו של יחיד שיהא קרב בששה. ונראה דרבינו דחה הירושלמי הזה משום דבש"ס דידן למדו מפסוק זה דטלה טעון ששה ואע"ג דקרא בבן הבקר איירי כבר יישבו זה שם בגמ' וא"כ אזדא ליה ילפותא דירושלמי ודוק:

ודע דרבינו בשרשיו שרש ג' תמה על בה"ג שמנה קצת מצות שאינן נוהגין לדורות והרמב"ן הליץ בעד בה"ג וכתב דמה שמנה בה"ג פר חנוך מזבח בודאי חינוך המזבח היא מצוה לדורות כו' והביא ראיה לדבריו ממה שעשה שלמה חנוכה כו'. והמליצים בעד רבינו כתבו דהקרבנות שהקריבו בימי שלמה על חנוכת הבית דרך נדבה היו ע"כ ולדידי יש להביא ראיה להרמב"ן מההיא דאמרינן במדרש איכה העיר רבתי עם מבקש את לידע כמה אוכלוסין היו כו' הה"ד ויזבח שלמה את זבח השלמים בקר כ"ב אלף וצאן מאה ועשרים אלף ותנינן פר קרב בעשרים וארבעה ואיל באחד עשר ע"כ.

ויש לתמוה על המדרש הזה מההיא דתנן בפ"ב דיומא דף כ"ו בד"א בקרבנות צבור אבל בקרבן יחיד אם רצה להקריב מקריב ע"כ ופי' רש"י אם רצה להקריב כהן יחידי את הכל וכן פסק רבינו. וא"כ יש לתמוה מה זו סמיכה שהביאו במדרש מההיא דתנינן פר קרב בעשרים וארבעה ובשלמא לדעת הרמב"ן דס"ל דהחינוך היא מצוה הנוהגת לדורות אף שהשיעורים אין להם קצבה מ"מ כיון שמחוייבין לחנך את הבית והם רצו לחנך בשיעור זה דין קרבן צבור יש לכל מה שהביאו ומש"ה מייתי מההיא דפר קרב בכ"ד אך לדעת המליצים בעד רבינו דמה שהקריבו בימי שלמה נדבה היה הדבר הוא תימא מה שהביאו מההיא דפר קרב בכ"ד דההיא לא מיירי כי אם בקרבן צבור וצ"ע:

כא[עריכה]

כא] ומשליכן לבית הדשן. במקום שהיו נותנין תרומת הדשן כמבואר לקמן פ"ב מהלכות תמידין ומוספין דין י"ב. ודע דהשלכה זו לא בעיא בגדי כהונה כ"כ התוס' פ"ה דיומא דף נ"ט ד"ה והרי:


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף


שולי הגליון