קרית ספר/כלי המקדש/ד

קרית ספר ‏ כלי המקדש ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מצות קי לקדש הכהנים מתוך הלויים לקרבן ולכל דבר שבקדושה דכתיב וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב וכתיב ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים וצריך כל אדם לנהוג בהם כבוד הרבה ולהקדימם לכל דבר שבקדושה דכתיב וקדשתו דמשמע לכל דבר שבקדושה ומתחלקים הכהנים למשמרות לעבודת המקדש משמר יוצא ומשמר נכנס דכתיב לבד ממכריו על האבות:

ד

מצות קיא שיהיו כל המשמרות שוות ברגלים וכל כהן שיבא עובד וחולק דכתיב וכי יבא הלוי מאחד שעריך ובא בכל אות נפשו וגו' ושרת וגו' ובכ"ד מקומות נקראו כהנים לויים יכול אף בשאר ימות השנה כן ת"ל באחד שעריך ודריש ליה הכי כמו באחד שעריך כשכל ישראל נכנסין בשער אחד כלומר בעיר אחד וכיון דזוכה בעבודה זוכה באכילה דכתיב לכהן המקריב אותה לו תהיה בד"א בקרבנות הרגלים דכיון דאיתרבי לעבודה מבאחד שעריך דהיינו ברגלים איתרבי לאכילה כדכתיב המקריב אותה כדאמר ובחלוק לחם הפנים דכתיב בתריה דההוא קרא דאוקמי' ברגלים חלק כחלק יאכלו ואי בקרבנות מהתם נפקא דעובד ואוכל כדאמר אלא לחם הפנים איצטריך לרבוי שאין שום עבודה להם שכבר נעשית עבודתו משבת שעברה ובחלוק שתי הלחם של עצרת נמי שהרי הם באים בגלל עצרת אבל חובות הבאים שלא מחמת הרגל ברגל אין מקריבין אותם אלא משמר שזמנו קבוע דכתיב לבד ממכריו על האבות חוץ ממה שמכרו אבות זה לזה שהתנו ביניהם שיהו משמשים כל אחד שבוע ונדרים ונדבות ותמידים דאיתנהו בשאר ימות השנה והן למשמר המשמש ליתנהו בכלל הרגל שלא יהי' שוין בהם אלא למשמר שבאותו שבוע יהי' כבשאר ימות השנה הילכך על כרחך לא איתרבו מחלק כחלק יאכלו אלא ממשמעותיה דקרא דבר שאין בו אלא אכילה והיינו לחם הפנים דאכילה אית ביה אבל עבודה לית ביה השתא ועבודת לחם הפנים דהשתא סידורו והקטרת הבזיכין למשמר הקבוע דלאכילה רבייה רחמנא לכל המשמרות מחלק כחלק יאכלו לא לעבודה.

ז

וכן כהן שהיה לו קרבן מקריבו בכל יום שירצה אף במשמר שאינו שלו דכתיב ובא בכל אות נפשו ושרת בין נדר בין חטאת ואשם חובת כולהו איתרבו מבכל אות נפשו דהוא מקריב ומכפר ע"י עצמו והעור של קרבנו לעצמו דכתיב ואיש את קדשיו לו יהיו ואם רצה לתת קרבנו לכל כהן שירצה נותן ועור הקרבן ועבודתו לאותו הכהן בלבד ולא לכל בני משמרתו דהא מתנה הוא דיהיב ליה כיון שהוא עצמו היה יכול להקריב אבל היה זה הכהן הבא בעל מום נותן קרבנו לאנשי משמר והעור שלהם כיון דהם הקריבוהו והוא לא היה ראוי להקריבו. היה זקן או חולה שהיה יכול לעבוד ע"י הדחק מצי משוי שליח לכל כהן שירצה אבל עור ועבודה לכל אנשי משמר דכיון דאכילה ע"י הדחק אכילה גסה היא לאו כלום היא ולהכי עור ועבודה לאנשי משמר ואם אינו יכול לעבוד כלל הרי הקרבן לכל אנשי משמר דכיון שאינו יכול לעבוד לא מצי משוי שליח.

ט

היה טמא בקרבנות הצבור וכל הכהנים טמאים נותנו לאכילה לבעלי מומין שבאותו משמר דקי"ל איש חולק ואפילו בעל מום ועורו לאנשי משמר הטמאים דאינהו מקרבי ליה.

י

היה הקרבן של כ"ג והיה אונן נותנו לכל כהן שירצה ועורו ועבודתו לאנשי משמר דכיון שכ"ג אונן ראוי לעבודה כדכתיב לאביו ולאמו לא יטמא ומן המקדש לא יצא וגו' הרי זה עושה שליח לקרבנו אבל עור ועבודה לאנשי משמר דהא הוא אינו חולק ואינו אוכל ולהכי לא מצי יהיב לזר אלא לכל אנשי משמר כדאמר'.

יא

והמשמרה מתחלקת לבני אבות. וממנים כ"ג ראש לכל הכהנים ומושחין אותו בשמן המשחה ואם אין שמן מרבין אותו בבגדי כהונה בלבד דכתיב אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבוש את הבגדים כשם שמתרבה בשמן המשחה כך מתרבה בבגדים.

יג

ריבוי בגדים שבעת ימים דכתיב שבעת ימים יום אחר יום ילבשם הכהן תחתיו מבניו וכן משיחה בשמן שבעה ימים זה אחר זה דאיתקש לריבוי בגדים דכתיב אשר יוצק על ראשו וגו' ללבוש את הבגדים וגו' ואם עבד קודם משיחה או לבישת בגדים כל שבעה עבודתו כשרה הואיל ונמשח או נתרבה בבגדים פעם אחד נעשה כ"ג לכל דבר דלכתחלה הוא דבעינן שבעה דכתיב אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ואפילו שעה אחד ללבוש את הבגדים ואפילו שעה א'.

יד

ואין בין כהן משיח למרובה בגדים אלא פר שמביא כהן משיח אם שגג בא' מן המצות שחייבין עליהן חטאת דכתיב אם הכהן המשיח יחטא דוקא משיח ולא מרובה בבגדים ולשאר הדברים שוים הם דעל כולן הוא אומר את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום ועל כל נפשות מת לא יבא. אין מעמידין כ"ג אלא בב"ד של ע"א דכתיב כל הדבר הגדול יביאו אליך דבריו של גדול דינו של בעל שררה כגון נשיא וכ"ג ומשה במקום ע"א קאי ואין מושחין אותו אלא ביום דכתיב ביום המשח אותו וכן אם נתרבה בבגדים כתיב שבעת ימים ילבשם וגו' ואין ממנין שני כהנים כא' דכתיב ביום המשח אותו דמשמע דוקא אותו מושחין ולא שנים. וממנין סגן לכ"ג וסגן לסגן.

יט

כהן המשיח קודם למרובה בגדים דכתיב אשר יוצק על ראשו והדר אשר ימלא את ידו ללבוש את הבגדים ומרובה בגדים העומד לשרת קודם אפילו למשיח שעבר מחמת קרי שהרי אינו משרת ועובר מחמת קרי קודם לעובר מחמת מום ועובר מחמת מום קודם למשיח מלחמה ונראה דהני מעלות מסגן ואילך מדרבנן וכ"ג אע"ג דמדאוריתא כולהו כ"ג איקרו פר הבא על כל המצות איכא בין משוח למרובה בגדים והקרבת אונן איכא בין משיח למשיח מלחמה ומילי אחריני ופר יום הכיפורים ועשירית האיפה איכא בין כ"ג שעבר לכ"ג העובד.

כ

כשימות המלך או כ"ג בנו הממלא מקומו קודם לשררה דכתיב הוא ובניו בקרב ישראל מלמד שהמלכות ירושה וה"ה לכל שררה שבקרב ישראל שהזוכה לה זוכה לעצמו ולזרעו כשממלא מקומו דכתיב ואשר ימלא את ידו דמשמע ממלא מקומו.

כא

משוח מלחמה אין בנו מתמנה תחתיו דכתיב שבעת ימים וגו' תחתיו מבניו אשר יבא אל אהל מועד מי שעיקר משיחתו לאהל מועד לכפר בקדש עליו הכתוב אומר תחתיו מבניו שבנו יהא תחתיו יצא משוח מלחמה שאין עיקר משיחתו אלא למלחמה וכשכהן משוח מלחמה משמש במקדש משמש בארבעה כלים כשאר כהנים נראה דלא הוי אלא מדרבנן משום איבה דכהן גדול משוח דמדאוריתא מחזא חזי. מעלין לשררה גדולה ולא מורידין כדילפינן בעלמא למעלין בקדש ממחתות החטאים דמתחלה תשמישי מזבח והדר עשאום מגופו של מזבח כדכתיב וירקעום צפוי למזבח ואם סרח מורידין דהא חלל קדושתו.

כב

וכ"ג שעבר עבירה שחייב עליה מלקות מלקין אותו בב"ד של ע"א וחוזר לגדולתו דכיון דדרשינן את הדבר הגדול דבר של גדול משמע שכל דבריו של גדול דנים ונשאר גדול דאי לאו הכי לא הוה צריך דהא לא הוי גדול:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.