אור שמח/כלי המקדש/ד

אור שמח ‏ כלי המקדש ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ז

ואפילו חטאתו ואשמו הוא מקריב כו'.

נ"ב ואפילו במזיד, שם:

ח

נותן [קרבנו] לכל כהן שירצה.

נ"ב פירוש אף אם אינו מן המשמר. ושם ואם אינו יכול כו' נ"ב יעוין תוס' יומא (דף י"ט) סד"ה מי איכא מידי דנפ"מ אי אמר בעל הקרבן לא בעינא כו' ובתוס' קידושין ומהרש"א שם ודוק, ולענין כהנים של אותו משמר אם ביד הבעלים לברור כהן מהם יעוין משל"מ פ"ד מתמידין ומוספין שהדבר תלוי בדעת הבעלים כו' יתנו אותו להקריב יעו"ש:

ט

היה טמא בקרבנות הצבור כו' נותנו לאנשי משמר הטמאים ועורו ועבודתו לבעלי מומין טהורין שבאותו משמר.

כצ"ל, והוא נוסחא שלו בדברי הגמרא דלא כגירסא דילן נותנה לכל מי שירצה רק גירסתו נותנה לכהן שבאותו משמר, וטעמו דכיון דהטמא אינו ראוי להקריב רק משום מעלה דקרבן צבור יכול להקריב לכן לא מצי משוי שליח להקרבה רק להמשמר שכבר מכרו האבות בפרט דהקרבן אינו שלו רק של צבור שזכו בהן הבית אב, ולכן בכה"ג אונן פירש כיון שכ"ג ראוי מצד עצמו לכן מצי משוי שליח ומכש"כ להלכה דקיי"ל דטומאה דחויה היא בציבור ולא הותרה לכן לא מצי משוי שליח רק לאנשי משמר וכן משמע לשון הגמרא טמאים מי מצי עבדי ולא מסיים ושלוחא מי מצי משוי ודוק:

יא

כל ראש משמר כו'.

נ"ב ירושלמי תענית פ"ד ועמדו ראשי משמרות וחלקו עצמן לבתי אבות ועיין שם כל הסדר, ועיין רש"י מנחות (דף ק"ז ע"ב) ד"ה ששה בתי אבות ובשבת היו כולן שוין יעו"ש וצ"ב:

טו

וכן אם נתרבה בבגדים בלבד אין מרבין אותו אלא ביום.

יש להתבונן ביומא (דף י"ב) דאמר כי אירע פסול לכ"ג ביוהכ"פ אחר תמיד של שחר במה מחנכין לו יעו"ש, ולפ"ז אם אירע לו טומאה לכ"ג בלילה קודם תרומת הדשן במה מחנכין אותו להרים הדשן דאין מרבין כה"ג בלילה ובמה עובד עבודת לילה. ולכן נראה דרבינו לטעמיה בהלכות יוהכ"פ שרק עבודת התמידין ומוספין והטבת הנרות עבודות היום צריכין כה"ג אבל תרומות הדשן מפייסין ויעוין מלחמות ביומא באורך ודוק:

טז

ממנין כהן אחד יהי' לכ"ג כמו המשנה למלך כו'.

כוון רבינו למה שכתוב במלכים ב' ק' כ"ג ויצו המלך את חלקי' הכהן הגדול ואת כהני המשנה, ושם כ"ה שריה כהן הראש ואת צפניהו כהן משנה וכן בירמי' נ"ב ותרגום יונתן סגני כהונה:

והוא הנקרא ממונה.

נ"ב סנהדרין (דף י"ט) היינו סגן היינו ממונה כו':

יח

והגזברין הן שגובין כו'.

נ"ב תוספתא שקלים:

יט

נמצאו הכהנים תמיד שמונה מעלות זו למעלה מזו.

עיין כס"מ, אמנם פירושו פשוט, דבתוספתא שקלים תנינן היו כשרים בכהנים ובלוים ובישראל, פירוש דהאמרכל והגזבר והוה"ד הקיתוקול היו כשרים להיות גם מזרים לוים וישראלים וא"כ בכהנים גופייהו ליכא רק שמונה מעלות כהן מרובה בגדים, משוח שעבר משום קריו, עבר משום מום, משוח מלחמה, סגן, [קיתוקל אמרכל גזבר ישראלים הן] ראש משמר, ראש ב"א כהן הדיוט, ודברי רבינו פשוט:

כ

וכל הקודם לנחלה.

נ"ב תוספתא שקלים פ"ב:

כב

[במשל"מ] (בכס"מ) ומשמע התם דבב"ד של ג' כו':

נ"ב מפורש בירושלמי פ"ג דהוריות והביאו בכס"מ בהלכות סנהדרין שם:

< הקודם · הבא >

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.