קרית ספר/כלי המקדש/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרית ספרTriangleArrow-Left.png כלי המקדש TriangleArrow-Left.png ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
ר"י קורקוס ורדב"ז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
הר המוריה
יכהן פאר
יצחק ירנן
מעשה רקח
מעשי למלך
קרית ספר
שרשי הים
תשובה מיראה


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

מצות קט שיהיו הלוים מוכנים ופנויים לעבודת המקדש דכתיב ועבד הלוי הוא את עבודת אהל מועד וכל זרע לוי מובדל לעבודת בית המקדש דכתיב בעת ההיא הבדיל ה' את שבט לוי וכיון שהובדלו מתחלה לכך הרי הם מחוייבים בין רצו בין לא רצו והלוי שקיבל עליו כל מצות לויה חוץ מאחד אין מקבלין אותו דגבי כהן כתיב המקריב את דם השלמים וגו' לו תהיה שוק הימין למנה משמע כל שיהא נוהג כל דין בני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה הא מי שאינו מודה בכלן אין לו חלק בכהונה וה"נ גבי לויים.

ב[עריכה]

ועבודה שלהן היא לשמור ולהיות שוער ולשורר על הקרבן בכל יום שומרים ושערים כדילפינן לעיל ומשוררים דכתיב ושרת בשם ה' אלהיו ככל אחיו הלויים איזהו שירות שהוא בשם השם שמזכירין בו שם שמים הוי אומר שירה ומתי אומר שירה על כל עולות הציבור חובה ועל שלמי עצרת בעת ניסוך היין דכתיב ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם עולותיכם דכולהו ישראל קאמר רחמנא ועל זבחי שלמיכם מה עולה קודש קדשים דאין עולה קדשים קלים אף שלמים האמורים כאן שטעונין שיר בשלמים קדש קדשים מישתעי ואין לך שלמים קדשי קדשים אלא כבשי עצרת דשלמי צבור הן וכתיב בהו קדש יהיו לה' לכהן ומה שלמים האמורי' כאן לגבי שיר קבוע להם זמן דהא אוקימנא בכבשי עצרת אף עולה האמורה כאן שקבוע לה זמן לאפוקי נדבת צבור שאין קבוע לה זמן דמקיש עולה לשלמים ושלמים לעולה לענין שיר דאף על גב דהאי קרא בחצוצרות לחוד הוא דמישתעי אפ"ה איתקיש שירה לחצוצרות כדכתיב ויהי כאחד למחצצרים ולמשוררים להשמיע קול אחד משמע דבשעת תקיעת חצוצרות היו משוררין בפה ולכך נראה דשירה לא הויא מדאוריתא אלא בזמן חצוצרות שהוא במועדים ובר"ח דעולותיכם דומיא דשלמי עצרת שהוא מועד והנסכים הבאים בפני עצמן אינם טעונין שירה דבאכילה ושתיה דמזבח הוא דאיכא שירה דהוי קרבן ונסכים של עצרת אבל שתיה לחודה לא.

ג[עריכה]

לוי האונן מותר לעבוד ולשורר [דמום הפוסל בכהנים אינו פוסל בלויים מדכתיב זאת אשר ללוים (במדבר ח, כד) שנים פוסלין בלויים ולא מומין וכיון דמומין אינם פוסלים בהם כל שכן אנינות דנדחה בכהן גדול] ועיקר עבודת השירה היא בפה דכתיב בדברי הימים ויהי כאחד למחצצרים ולמשוררים וכלים לא כתיב דחצוצרות לא כלי שיר נינהו שהן לתקיעות התמידין והמוספין בימי המועדות כולן. ובר"ח היו הכהנים תוקעים בחצוצרות גם כן בקרבן מוסף והלוים אומרים שירה דכתיב וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצוצרות וגו' ושירה בפה דלויים נמי אינה אלא בשעת תקיעת חצוצרות כדאמר'. החצוצרות היתה נעשת מן העשת דכתיב שתי חצוצרות כסף מקשה תעשה אותם דהיינו מן העשת מעשה הקשת הקורנס ואם עשה אותה מן הגרוטאות שהוא זהב שבור כשרה דכתיב גבי מנורה מקשה היא ודרשינן היא מקשה ולא חצוצרות מקשה וא"נ מקשה דכתיב בחצוצרות היינו למצוה ואם עשאה משאר מיני מתכת פסולה דכתיב כסף והויה ב' חצוצרות כסף וגו' והיה לך וגו' משמע לעיכובא וחליל נמי הוה דחי שבת אף על גב דלא הוי מדאוריתא דליכא כלי שיר מדאוריתא אלא חצוצרות ואפ"ה בשעת קרבן הוה דחי שבת החליל כדאמר' דליכא אלא שבות בעלמא.

ז[עריכה]

אין בן לוי נכנס לעזרה לעבודתו עד שילמדוהו חמש שנים תחלה דכתיב זאת אשר ללוים מבן כ"ה שנה וכתיב אחד אומר מבן שלשים שנה הא כיצד ה' לתלמוד שילמד העבודה חמש שנים ובן שלשים עובד. ואינו נכנס לעבודה עד שיגדיל ויהיה איש דכתיב איש איש על עבודתו ועל משאו ונראה דלא איצטריך האי קרא לגבי לויים דהא כתיב בן כ"ה ובן ל' אלא משום סריס שלא נראו בו כל סימני סריס דהוי קטן עד רוב שנותיו דהיינו ל"ה שנים זה שכתוב ומבן חמשים שנה אינו מצוה לדורות דאין לוי נפסל בשנים ולא במומין דכתיב זאת אשר ללוים ודרשינן ואין אחרת ללוים דאין המומין פוסלים בהם ככהנים ושנים נמי לדורות לא דכתיב לעבוד עבודת משא לא אמרתי אלא בזמן שעבודה בכתף דהיינו נשיאות המשכן ובקלקול הקול מחמת זקנה הוא נפסל לומר שירה דכתיב ויהי כאחד למחצצרים ולמשוררים כאחד אפילו זקנים במשמ' להשמיע קול אחד שצריכין לבשם את קולם שיהא נרא' כקול אחד ואם נתקלקל קולו אינו כקול אחד עם האחרים:

ט[עריכה]

אזהרת רו שלא יעסקו הלוים בעבודת הכהנים וכן בהפך כדכתיב איש איש על עבודתו ועל משאו דמשמע כל אחד בעבודתו שאינו רשאי לעבוד עבודת הכהן ולא הכהן עבודתו ולא לוי עבודת לוי אחר במלאכה שאינה מלאכתו כשנתחלקו למשמרות אלא איש איש על עבודתו ועל משאו וכתיב בלויים אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו ולא ימותו לא יקרבו לעבודה אבל ליגע מותרים והכהנים בעבודת לויים אזהרה שלהן היא מדכתיב גם הם גם אתם ולא קאי ריבויא אלא אאזהרה לא אמיתה אבל לויים במלאכת חברו הוי במיתה דכתיב והחונים לפני המשכן קדמה וגו' וכתיב והזר הקרב יומת מאי זר אלימא זר ממש הא כתיב חדא זימנא אלא לאו זר מאותה עבודה הוי במיתה בידי שמים:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.