מעשה רקח/כלי המקדש/ד
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
ומצות עשה היא להבדיל וכו'. פשטן של דברי רבינו דעיקר המ"ע לא קאי אלא לקדשם ולהכינם לקרבן כמשמעות קרא דוקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב ודרשו ז"ל וקדשתו בעל כרחו.
ב[עריכה]
ושוב כתב וצריך כל אדם וכו'. כלומר דאף דאין זה עיקר המ"ע מ"מ דין הוא שצריך לכבדם וכן נראה מלשון הפתיחה לאלו ההלכות שכתב לקדש הכהן לעבודה ע"כ אמנם בפ' הנזקין דף נ"ט תנא דבי ר' ישמעאל וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון וצ"ל דלכל דבר שבקדושה הוא עיקר המ"ע ובו נכלל הכבוד ג"כ וכל זה כדי שיהיו מוכנים לעבודתו יתברך. ובזה אתי שפיר דמרן ז"ל כתב דרבינו מנאה בספר המצוות ושם עשין ל"ב משמע דעיקר המ"ע הוא הכבוד וההדור וכו' אף שהכנסת הגדולה ז"ל לא הבין כן אלא דבסה"מ פי' באופן אחר ולענ"ד נראה דהכל הולך אל מקום אחד:
לפתוח בתורה ראשון. כאן סתם הדברים ובפירוש המשנה ס"פ הניזקין הכריח שזה לא נאמר אלא בכהן ת"ח אבל אם היה ע"ה ויש ת"ח גדול ממנו אסור להקדימו עיי"ש וכן דעת הרי"ף הביאו הסמ"ג עשין קע"א:
ג[עריכה]
ובימי שמואל וכו'. עיין מ"ש בפרק הקודם הל' ט':
ה[עריכה]
במה דברים אמורים וכו'. תמיה מילתא למה השמיט מה ששנינו שם ושאר קרבנות צבור מקריב את הכל ואמרו בגמ' לאתויי פר העלם וקיץ המזבח והמל"מ ז"ל הניחו בצ"ע ואולי דכיון שביאר רבינו דדוקא בקרבנות הרגלים והביא הראיה וכו' מינה שבשאר אינן שוין:
ז[עריכה]
ואפילו חטאת ואשמו. בדפוס מגדל עוז ואפילו חטאתו ואשמו. ומ"ש בספרי רבינו
ואכילתו בדפוס מגדל עוז נמחק:
ח[עריכה]
הרי הקרבן כלו. בדפוס מגדל עוז הרי הקרבן נאכל לאנשי משמר:
ט[עריכה]
היה טמא וכו'. לשון רבינו מגומגם הרבה וכבר עמד עליו מרן ז"ל אך על מ"ש והשתא קשה דהתם כתב וכו' וכאן כתב שהוא לאנשי משמר וכו' ע"כ, קצת קשה דגם בהל' ח' בדין זקן או חולה כתב שהוא לאנשי משמר:
יא[עריכה]
עד שיהיה כל בית אב וכו'. וכתב המפרש פ"ק דתמיד וכל משמרה מתחלקת לו' בתי אבות כנגד ימי השבוע ובשבת עובדים כלן ביחד וחולקין יחד ע"כ. והרע"ב בריש מס' תמיד כתב המשמר היה מתחלק לז' בתי אבות כמנין ימות השבוע כל אחד עובד יומו ע"כ הרמ"ע כתב יד. ומרן ז"ל לא ציין מהיכן נפק"ל ועיין בפ"ג הל' ט':
יב[עריכה]
ואם אין שם שמן וכו'. היינו בבית שני שלא היה שם שמן המשחה ואף בבית ראשון אחר שנגנז שהרי נגנז סמוך לחרבן בית ראשון כמ"ש רבינו רפ"ד דבית הבחירה וכ"כ כאן פ"א הל' ח':
טו[עריכה]
ואין ממנין שני כהנים גדולים כאחד. ונראה דיתכן כגון שנעדר הכהן גדול בערב יום הכיפורים וצריכין למנות שנים בהכרח אשמועינן דאין ממנין שניהם כאחד אלא בזה אחר זה ומ"מ הוא מגומגם שמנוי הכהן גדול לא היה אלא אחר שנפסק הראשון כמ"ש רבינו פ"א דעבודת יום הכיפורים:
יז[עריכה]
וממנין אמרכלין וכו' ומפתחות העזרה בידם. הקשה המל"מ דבריש תמיד וריש מדות שנינו זקני בית אב ישנים שם ומפתחות העזרה בידם והרב באר שבע תירץ דהתם במפתחות של חדרים שהיה בהם ממון הקדש והכא במפתחות שאר החדרים והוא ז"ל חלק עליו וכתב דמפתחות העזרה לעולם היו ביד הזקני בית אב אלא שלא היו רשאין לפתוח עד שיבאו האמרכלין וכו' ועוד כתב דהכא בשהיו צריכין שום דבר אבל לעבודה היו האמרכלין וכו' ע"כ. והרואה יראה שכל הדרכים בחזקת סכנה ובפרט שרבינו פ"ח דבית הבחירה הל' ה' העתיק המשנה דזקני בית אב היו ישנים שם ומפתחות העזרה בידם ובפירוש המשנה פ"ה דשקלים העתיק דין התוספתא אמתני' דאמרכלין סתמא וכ"כ הרע"ב ז"ל שם ולא אשתמיט להו אפילו דיבור לחלק בין זו לההיא דתמיד ומדות. לכן נראה יותר דאלו האמרכלין הן הן הזקני בית אב ולכך אין פוחתין משבעה כנגד ימות השבוע ולכך סתם רבינו הכא ובפירוש המשנה וכ"כ הרע"ב ז"ל כן נ"ל וא"צ לשום דוחק ואף שרבינו כתב לקמן אמרכל וראש בית אב לשתים אפשר דזקני בית אב אינן ראש בית אב:
יט[עריכה]
כהן גדול המשוח קודם למרובה בגדים. ברייתא בשלהי הוריות לענין שביה ורבינו כתב סתם דהוא הדין לכל דבר ובשו"ת הרמ"ע מפאנו ז"ל סי' ק"ב נשאל דבמאי עסקינן אי בבית ראשון נמשחיה ואי בבית שני מי איכא משוח והשיב ז"ל לעולם בבית ראשון ובנתרבה ביום הכיפורים שאין משיחתו דוחה לא שבת ולא יו"ט ע"כ. ולכאורה דבריו תמוהים חדא דמנ"ל שאין משיחתו דוחה יום הכיפורים אפילו אם יארע בשבת הוא מכיון שהותרו כמה מלאכות והם בכהן גדול דוקא פשיטא שתדחה המשיחה דצורך גבוה היא ותו דמרובה בגדים מנ"ל שהיה נוהג בבית ראשון כלל דזה לא הותר אלא בבית שני מחמת העדר שמן המשחה כמ"ש רבינו פ"א הל' ח' ואי ממ"ש פ"ק דיומא אמתני' דמתקנין לו כהן אחר פשיטא אירע בו פיסול קודם תמיד של שחר מחנכין אותו בתמיד של שחר אלא אירע בו פיסול אחר תמיד של שחר במה מחנכין אותו ומסיק רב פפא עבודתו מחנכתו מי לא תניא כל הכלים שעשה משה משיחתן מקדשתן מכאן ואילך עבודתן מחנכתן ה"נ עבודתן מחנכתו ע"כ וכן פסק רבינו פ"א דעבודת יום הכיפורים הרי דלא היו רשאין למשחו בשמן המשחה ולא מצאו תיקון אלא ע"י העבודה אך נראה דאין זה הכרח דהרי גופא דמתני' לא איירי אלא בבית שני דאין שם שמן המשחה דקתני מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת פלהדרין ומוכח בגמ' התם דקורין לה שם זה מתוך שנותנין עליו ממון לכהונה ומחליפין אותה כל י"ב חודש כפרהדרין הללו לפיכך היו קורין אותה פרהדרין ופי' רש"י שכהני בית שני היו עומדים ע"י ממון שנותנים על כהונה גדולה למלכי חשמונאי ע"כ. וכיון דמתני' בבית שני איירי ממילא שמה שאמרו בגמ' עלה קאי ומפני שלא היה שם שמן המשחה אמרו שקודם תמיד של שחר מחנכין אותו בח' בגדים.
ומזה קשה ג"כ להרב באר שבע ז"ל בשלהי הוריות שנראה שהבין מזאת הסוגיא דאין המשיחה דוחה יום הכיפורים וכבר הוכרחנו דהך סוגיא בבית שני דוקא היא וכ"מ מפורש בפי' רש"י בנזיר דף מ"ז שכתב וז"ל ומשוח שעבר כלומר קודם שנגנז שמן המשחה אירע קרי בכהן גדול ומינו אחר תחתיו ומשחוהו וכו' ע"כ. וכ"כ התוס' שם ועוד נתעצם הרב באר שבע להקשות דאיך יתכן בעולם כהן משוח ומרובה בגדים בהשואה אחת ובזמן אחד דאם אירע במשוח פיסול ומכח זה מינו המרובה בגדים א"כ הו"ל למימר כהן משוח שעבר קודם למרובה בגדים ומדקאמר סתם משמע דבשוין איירי וזה לא יתכן והנה התוס' שם כתבו דמשוח ומרובה בגדים משכחת לה בדור אחד כגון שנמשח לכהן גדול ושוב נגנז שמן המשחה ואירע קרי למשוח ביום הכיפורים ומינו אחר תחתיו מרובה בגדים אלא שהקשו ע"ז דא"כ הו"ל למימר משוח חזי לעבודה וכו' ע"כ והיינו משום דבסופא דאאיך קתני משוח שעבר ומרובה בגדים וכו' מכלל דרישא בדחזי קאמר אמנם בברייתא דידן דאין שם חלוקא זו שפיר מצינן לפרושה הכי דהמשוח נפסל מחמת קריו או שאר הטומאות ומינו אחר בשמונה בגדים כגון שאירע הפיסול קודם תמיד של שחר והרי שניהם בדור אחד.
ואין להקשות ממ"ש רבינו אח"ז
דמרובה בגדים העומד לשרת קודם למשוח שעבר מחמת קרי די"ל דההיא בשעדיין לא נטהר המשוח ולכך המרובה בגדים עדיין הוא משרת והוא קודם ורישא איירי בחזר לכשרותו דאז קודם למרובה בגדים:
ומשוח מלחמה קודם לסגן. בהגהות מהרמ"ע ז"ל כתב יד מצאתי שכתב וז"ל תימה שהרי בפ"ב דתענית אמרינן בת כהן גדול שואלת מבת סגן ובת סגן שואלת מבת משוח מלחמה בת משוח מלחמה שואלת מבת כהן הדיוט עכ"ל. ומעין קושיא זו הקשו בנזיר דף מ"ז איבעיא להו משוח מלחמה וסגן אי מנייהו עדיף משוח מלחמה עדיף דחזי למלחמה או דלמא סגן עדיף דחזי לעבודה וכו' ותירץ דלהחיותו משוח מלחמה עדיף מאי טעמא דתלו ביה רבים ולענין טומאה סגן עדיף ע"כ נמצא דכאן לענין קדימה ודאי דמשוח מלחמה עדיף משא"כ לדבר אחר סגן עדיף שהרי אמרו שם למה תקנו סגן לכהן גדול שאם אירע בו פיסול נכנס ומשמש תחתיו א"כ הרי הוא ככהן גדול והוא קרוב לו לכך שואל את בתו ממנו ואפשר עוד דכיון דכהן גדול צריך לגדלו משל אחיו ושיהא גדול מכלם בעושר כמ"ש רבינו בפ' שאח"ז מעתה גם הסגן צריך בהכרח שיהא עשיר ביותר דמגדולת העבדים גדולת האדון נודעת:
כ[עריכה]
וכשימות המלך וכו'. עיין מ"ש פ"א הל' ח' וי"א. ומ"ש
אע"פ וכו' כלומר שהיראה הוא העיקר כמ"ש פ"א דהל' מלכים עיי"ש:
כא[עריכה]
אלא הרי הוא כשאר כהנים וכו'. בשלהי הוריות ופרק כהן גדול אמרו כמה דברים שוה לכהן גדול ורבינו השמיטם לא ידעתי למה:
כב[עריכה]
וכהן גדול שעבר וכו'. מרן ז"ל ציין מהירושלמי והפר"ח והמל"מ ציינו מגמרא דידן דף י"ח אך בירושלמי מבואר יותר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |