קרית ספר/ביכורים/י

קרית ספר ‏ ביכורים י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מצות צא ליתן לכהן הראשית הגז דכתיב וראשית גז צאנך תתן לו ולויים בכלל ישראל במצוה זו דמשום דכתיב עם הוא דמספקי' במתנות אבל הכא לא כתיב עם וכתיב תתן לו והיינו לכהן. ואין לראשית הגז שיעור מן התורה דכתיב ראשית גז וגו' ולא יהיב ביה קרא שיעור. ואינה נוהגת אלא בארץ בכל זמן דיליף נתינה מתרומה מה תרומה בארץ אין בחוצה לארץ לא דהויא חובת קרקע אף ראשית הגז בחוצה לארץ לא ולא ילפינן הכי במתנות משום דמובדלות ועומדות אבל ראשית הגז מעורב עם חלקו של ישראל דומה לתרומה בחולין אבל לא במוקדשין דהא אסירי בגיזה ואי משום מקדיש גיזה עצמה דליגזוז וליפרוק וליתיב ליה לא ס"ד דכתיב ראשית גז צאנך תתן לו מי שאינו מחוסר אלא גזיזה ונתינה כדכתיב גז צאנך תתן יצא זה שמחוסר גזיזה פדיה ונתינה ואם הקדיש בהמה חוץ מגיזתה הא כתיב צאנך ואין זו צאנך אלא דהקדש. וכל שקבע מום קבוע להקדש ונפדו הוו כחולין גמורין וחייבין וכל שקדם הקדש או מום עובר להקדש ונפדו על ידי מום קבוע שנולד אחר כך פטור מראשית הגז דכתיב בפסולי המוקדשין לאחר פדיונן תזבח ואכלת בשר תזבח ולא גיזה ואכלת ולא לכלבים.

ד

ואין חייבים בראשית הגז אלא כבשים בלבד זכרים ונקבות דכתיב לעמוד לשרת דבר הראוי לשירות לתכלת דבגדי שרד והתם צמר בעינן ואין צמר אלא של רחלים כדכתיב ומישע מלך מואב היה נוקד גו'. היה צמר קשה שאינו ראוי ללבישה פטורין מראשית הגז דכתיב ומגז כבשי יתחמם לא מיקרי גז אלא בר חימום ואף על גב דדברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן גילוייא בעלמא הוא דגז כבשים מחמם כדכתיב ומגז כבשי יתחמם שאין זו מתנה אלא כדי ללבוש דשאר מתנות לשאר צרכיו.

ו

היה הצמר שלהם אדום או שחור או שחום חייבים בראשית הגז דהני נמי מיקרי גז (וצמר) אבל גזז הצמר וצבעו קודם פטור מראשית הגז דקנייה בשינוי והוי כמזיק מתנות כהונה דפטור לגמרי אף מדמי צמר דכיון שפקעה מצותו ליכא חיובא דממונא גביה דהוי ממון שאין לו תובעים אבל הלבינו לא הוי שינוי דאכתי בעיניה הוא. התולש צמר רחלים בידו ולא גזז חייב דאע"ג דדייקינן לישנא דקרא דכתיב גז איפשר דכיון דאיצטרכינן להאי גז לגלויא דגז כבשי יתחמם כדאמר' לעיל לא דייקינן ליה לומר גז ולא תולש.

ז

ראשית הגז נוהג בכלאים ובכוי ובטרפה דהוו בכלל צאן וממילא ידעינן להו דכיון דליכא קרא למעוטי דאף על גב דבמתנות איצטריך קרא דאם אם לאיתויי כלאים וכוי היינו משום דכתיב שור ושה אבל הכא דלא כתיב אלא צאן כל כמה דלא מיעטינהו הוו בכלל צאן אבל הגוזז את המתה פטור דמתה לא הויא בכלל צאן ואיפשר נמי דמתה לאו דרכה בגזיזה אלא בתלישה והכא גז כתיב ואף על גב דתולש צמר רחלים אמרינן דחייב היינו משום דראוייה לגזוז דהוי דרכן אבל הכא [לא].

ח

והמפריש ראשית הגז ואבד חייב באחריותו עד שיתן לכהן כדכתיב גז צאנך תתן לו עד שתתנהו הוא באחריותך. האומר כל גזותי ראשית דבריו קיימים דראשית כתיב ומשמע אפי' כל ראשית דבתרומה דבעינן שייריה ניכרין היינו משום דילפינן מחלה דכתיב בת מראשית דדרשינן ולא כל ראשית אבל הכא דלא ילפינן לא.

ט

הלוקח מן הגוי אחר שגזז פטור דגז צאנך כתיב והאי לאו צאן דידיה הוא אבל לקח צאן לגיזתן חייב דהואיל והגוזז ישראל והגיזות שלו קרינא ביה שפיר צאנך שאין החיוב אלא בשעת הגיזה. הלוקח גז צאן חברו אם שייר המוכר הוא חייב ואם לא שייר כלל הלוקח חייב דאמר ליה מוכר מתנה לכהן לא יהבי לך אבל אי שייר הא הויא גביה מתנה דכהן ואפילו שייר אצלו מין אחר נמי חיובא דגז הויא גביה מדאוריתא דכולהו מיני הוו בכלל צאן דקרא. גר שנתגייר ואין ידוע אם משנתגייר נגזזו צאן שהיו לו או קודם פטור דהמוציא מחברו עליו הראיה.

יג

פחות מחמש צאן אין חייבות בראשית הגז דצאנך מרובה משמע דאלו בכורה כתיב בכור שור אפילו חד וכן מתנות אם שור אם שה וכמה מרובה מדאוריתא חמש דכתיב וחמש צאן עשויות שמעשות את בעליהם ואומרות לו קום עשה מצוה חדשה שלא היה עליו בפחות מכן והיינו ראשית הגז דכתיב ביה צאן דמשמע מרובה ועליה גלי האי קרא דהאי מרובה הוו חמש כדאמרן ואי גיזת אחד מחמשתן פחות מי"ב סלע פטורות דכל פחות מכן לא גז מיקרי והרי אינן חמש.

יד

השותפין חייבין בראשית הגז כשיש בחלק כל א' כשיעור אבל ליכא שיעור פטורין מראשית הגז דכתיב צאנך המיוחד לך דשותפות גוי אפי' לא כתב רחמנא צאנך ממעטינן ליה כיון דכתיב בריש קרא דגנך ולא של שותפות אפילו לא כתב אלא וראשית גז בלחוד משמע דקאי אלעיל דהיינו שלך ולא של שותפות.

טו

ראשית הגז מצותה בתחלה כדכתיב ראשית ואם הפריש אפילו בסוף יצא דקרא דראשית לאו להכי אתא. התחיל לגזוז כשהיו אלו חמש צאן ומכר גיזתה אף על פי שכשגזז האחרונה כבר מכר גיזות הראשונות חייב דגז צאנך אמר רחמנא ובשעת גיזה כל אחד היתה שלו וכבר התחיל בחיוב וחייב לאחר כמה שנים כיון שהתחיל לגזוז בשעת חיובא אפילו שמכר הגיזות קודם גזיזת האחרונה כדאמרינן. ויש לו להפריש מן החדש על הישן כיון דמצטרפות לכמה שנים כדאמר' וממין גיזה על מין א' נמי דכולה בכלל איתנהו כדאמר'. היתה לו רחל וגזזה והניח גיזתה וקנה אחרת וגזזה והניח וכן עד חמש אין מצטרפות דברחל ראשונה לאו בר חיובא הוה.

טז

מי שהיו לו גיזות רבות של ראשית הגז יתן לכהן משקל חמש סלעים שהוא כדי מתנה המועלת דכתיב תתן לו דמשמע כדי מתנה ואף על גב דמדאוריתא בכל שהוא מיפטר דלא יהיב ביה קרא שיעור אפילו הכי כשיש לו הרבה ומחלק יתן לכל אחד מתנה ראויה.

יז

ראשית הגז חולין לכל דבר דכתיב וראשית גז צאנך תתן לו אין לי בו אלא מראשיתו ואילך משהופרש ונעשה ראשית הוא שלו אבל מעיקרא אין לו אלא שם אחד דהאי ראשית קרא יתירא הוא ואראשית דלעיל סמיך דה"ל למיכתב וגז צאנך ולפיכך נותנין אותו לכהנת אפילו נשואה כיון דלא כתיב מיעוט לבנות כדאמר' במתנות:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.