שרשי הים/ביכורים/י

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שרשי היםTriangleArrow-Left.png ביכורים TriangleArrow-Left.png י

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
חידושי רבנו חיים הלוי
חשק שלמה
יצחק ירנן
מהר"ם פדווא
מעשה רקח
קרית ספר
שער המלך
שרשי הים
תשובה מיראה


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


ח[עריכה]

שורש מפריש ראשית הגז אי חייב באחריותו

המפריש ראשית הגז ואבד חייב באחריו' עד שיתן לכהן. וכתב הכ"מ דהכי איתא בתוספתא פ' ראשית הגז וטעמא משום דכתיב ביה נתינה ולא מפטר עד שיתן לו והק' הרב מש"ל דלעיל פ"ט ה"ד כתב דהמזיק מתנות כהונה או אכלן אינו חייב לשלם מטעמא דהו"ל ממון שאין לו תובעין ותירץ הוא ז"ל דשאני מתנות כהונה דהמצוה היא בדבר מיוחד וכיון שנאבד אין כאן חיוב דמים אבל הכא דאכתי מצי לקיים המצוה לא מפטר מטעם ממון שאין לו תובעין שהרי כתב הר"ן ז"ל דבאיתנהו המתנות בעין מיחייב משום חיוב המצוה וליכא טעמא דממון שאין לו תובעין ולפ"ז נראה שאם נאבדה הגיזה פטור דהא א"א לקיים המצוה ואין כאן אלא חיוב דמים וממון שאין לו תובעין הוא וזהו שכתב לעיל הל' ו' אבל אם גזז את הצמר וצבעו קודם שיתן פטור מראשית הגז משום דקנאו בשינוי ומיירי בשצבע כל הגזה ואע"ג דשינוי לא מהני אלא לקנות הגוף אבל חייב ליתן את הדמים מ"מ הכא אין כאן חיוב דמים משום דהוי ממון שאין לו תובעין וכמ"ש הרא"ש והר"ן עכ"ל.
וראיתי להרב מהר"י אלפ'אנדארי בס' מוצל מאש ח"ב סי' ג' שדחה תי' הרב מש"ל דעדיין נשאר הקושיא דמ"ש מתרומה שהרי התם נמי יכול ליתן ממה שנשאר ומשנה שלימה שנינו בס"פ כל הגט המניח פירות להיות מפריש עליהן תרומה ומעשר כו' מצאן שאבדו הרי זה חושש עליהן הרי דדוקא בשאינו יודע באיזה זמן נאבדו הוא דחושש אבל אם יודע אימתי נאבדו היה תרומתו תרומה ולא היה חייב להפריש עליהן תרומה אחרת ומ"ש מראשית הגז וכתב ואפשר דגבי תרומה נמי נהי דאינו חייב להפריש אבל מ"מ צריך לשלם הדמים לכהן משום גזל השבט והשתא הוי דומיא דראשית הגז דכי היכי דהתם חייב באחריותו ה"נ חייב ליתן הדמים לכהן עכ"ל ותמוהי' דבריו לע"ד כי זה שכתב כי גבי תרומה שנאבדה אע"פ שאינו חייב להפריש פעם אחרת משום דכבר נפטרה מחיוב ההפרשה מ"מ חייב ליתן הדמים משום גזל השבט זה אינו יכולתי להלום דכיון דכבר נפטר מחיוב הפרשה שהניח תחי' להפרי' עליהן וחל עליהן שם תרומה ונאבדו ואינו בעין אם כן היאך יתחייב ליתן הדמים משום גזל השבט דכיון דאינן בעין ליכא עליה אלא דמים הו"ל ממון שאין לו תובעין ותו לא מיחייב ולדבריו כי פריך הש"ס לר"ח מברייתא דקתני מנין לב"הב שאכל פירותיו טבלין כו' הא משעת הרמה ואילך מיחייב כו' אמאי לא משני דמחייב משום גזל השבט כיון דלדעתו ז"ל אפי' כי נאבד ממנו התרו' מיחייב מיהא משום גזל השבט כי הזיקן ואכלן אלא ודאי דכל שאין הפירות בעין תו לא מיחייב משום גזל השבט שלא מצינו לה"ט דגזל השבט אלא כשהתרומה בעולם ועדיין לא הזיקן ולא אכלן וכאותה ששנינו ברפ"ב דמס' ערלה גבי תרומה עולה בא' ומאה וצריך להרים כו' דאפילו שנתבטלה אותה סאה של תרומה כשנפלה לתוך מאה של חולין אכתי צריך להרים סאה א' וליתן לכהן משום גזל השבט וטעמא מפני שהסאה של כהן ישנה כאן בעולם ובא להינות ממנה אבל כשאבדה מן העולם או אכלה תו לא מיחייב בדמי' דממון שאין לו תובעין הוא.
גם עיקר קו' על תירוץ המש"ל דק"ל מ"ש תרומה מראשית הגז לדידי לק"מ לפי מה שעלה לחלק המש"ל בין דבר מיוחד כמתנות כהונה לדבר שאינו מיוחד כראשית הגז דגבי תרומה נמי אין לך דבר מיוחד גדול מזה כיון דמיחייב להפריש ולקרא עליה שם תרומה ואח"כ מיחייב ליתנה לכהן כנודע וא"כ מיד שהפריש התרומה חל עליה שם תרומה אף קודם נתינתו לכהן והרי היא קדושה כקדושת תרומה וכשאכלה או הזיקה הו"ל כמזיק מתנות כהונה המיוחדים לכהן אבל גבי ראשית הגז שאינן טובלין ואין בהם קדושה אלא הרי הן כחולין לכל דבר וכמ"ש רבינו בספ"ט מה' בכורים הט"ו וי"ז ואפי' כשהפריש ראשית הגז אין כאן דבר מיוחד בהפרשה זו עד שיתננה ליד כהן וכל שלא נתן אכתי חייוב מצות הנתינה רמייא עליה כיון שאין כאן דבר מיוחד כמבואר ושוב ראיתי להתוס' פ' מרובה דס"ו ד"ה עד שצבעו שכתבו בהדייא חילו' זה וז"ל אין לפרש שצבעו חלקו של כהן מה שהפריש מן הגיזה דלא שייכא ביה הפרשה אבל הפרשת ראשית הגז אין כלום מה שהפריש לצד אחר וכאלו לא הפריש עכ"ל ודבריהם מבוארים כחילוק המש"ל עד שאני תמיה על הרב מש"ל כשעלה לחלק בחילוק זה בין ראשית הגז למתנות כהונה וכתב ולפ"ז נראה שאם נאבדה כל הגזה פטור איך לא העלה על דל שפתותיו ע"ד התוס' הללו שכ"כ בהדייא והיותר תימא אצלי הם דברי הרדב"ז בתשו' החדשות ח"ב סי' קע"ה שהוקשה לו קושית המש"ל בדברי רבינו ונכנס בפירכא דחוקה ליישב דבריו יע"ש כנראה דאשתמיט מיניה דברי התוס' הללו דפ' מרובה וצ"ע.


·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.