קרית ספר/איסורי ביאה/יב

קרית ספר ‏ איסורי ביאה יב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אזהרת קז שלא להתחתן בגוים דכתיב לא תתחתן בם בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך. וא' ישראל שבעל גויה דרך אישות או ישראלית לגוי לוקין מן התורה כדילפינן למלקות לכולהו לאוין פ"א מהלכות י"ט. ואחד שבעה אומות וא' כל האומות באיסור זה דאע"ג דקרא בה' עממין מיירי הא כתיב כי יסיר את בנך לרבות כל המסירים ולא אסרה תורה אלא דרך חתנות כדכתיב לא תתחתן בם. וכהן הבא על הגויה חייב עליה משום זונה כיון דאין קידושין תופסין בה וילפינן מזונה ישראלית במה מצינו מה זונה ישראלית בלאו אף זונה גויה בלאו.

ד

כל הבועל גויה בפרהסיא לעיני עשרה מישראל או יתר אם פגעו בו קנאין והרגוהו הרי אלו משובחין ודבר זה הלכה למשה מסיני וראיה לדבר מעשה פנחס בזמרי. ואין הקנאי רשאי לפגוע בהם אלא בשעת מעשה כזמרי שנאמר ואל האשה אל קבתה אבל פירש אין הורגין אותו ואם הרגו נהרג עליו כיון דהוה פטור שלא בשעת מעשה כדאמר. ואין מורין לו שלא נאמרה אלא למקנא עצמו ואינו נמלך ולא עוד אלא שאם נשמט הבועל והרג לקנאי כדי להציל עצמו מידו אין הבועל נהרג עליו שהרי רודף הוא. ונראה דדוקא נשמט והרגו לקנאי פטור דכיון דנשמט ופי' לא היה הוא חייב שלא נאמרה הלכה אלא בשעת מעשה אבל אם בשעת מעשה בלא פרישה הרגו לקנאי נהרג דהא חייב היה כיון שהיה עושה מעשה. (ובת) גר תושב שקבל עליו שלא לעבוד ע"ז אינו בכלל דין זה. לא פגעו בו קנאין ולא הלקוהו ב"ד עונשו מפורש מדברי קבלה שהוא בכרת דכתיב כי חלל יהודה וגו' ובעל בת אל נכר יכרת וגו'.

ז

והבן הבא לו מן הגויה אינו בנו אלא בנה דכתיב כי יסיר את בנך מאחרי ולא כתיב כי תסיר את בנך דבנה לאו בנך מיקרי.

ט

גוי הבא על ישראלית אשת איש נהרג עליה דכתיב בבני נח הנך מת על האשה והיא בעולת בעל וכתיב בעריות איש איש אל כל שאר בשרו מה ת"ל איש איש לרבות את הגוים שמוזהרים על העריות כישראל והיינו בעריות דידן דבעריות דידהו באשת איש הוי בסיף דכל מיתת בני נח אינה אלא סיף ואפנויה אינו חייב אבל ישראל הבא על גויה בזדון הרי זו נהרגת מפני שבאת לישראל תקלה על ידה כבהמה דכתיב הן הנה היו לבני ישראל וגו' וכל אשה יודעת איש למשכב זכר הרוגו.

יא

עבד ושפחה נראה דביאתן אסורה בישראל מן התורה אפילו לפי' הרב שאינם בכלל לא יהיה קדש וכו' מדהתיר הכתוב מסירת שפחה כנענית לעבד עברי משמע דאי לאו עבד עברי אסורה לו דהוו עם הדומה לחמור והכאת מרדות הוא שכתב שהוא מדברי סופרים אבל האיסור הוא מן התורה כדאמר דהכי משמע לישנא דנקט הרב ז"ל מפני שאין בו מלקות מן התורה משמע דעונש הוא שאין בו מן התורה הא איסור גופיה הוי מן התורה. והבן מן השפחה הוא עבד כדכתיב האשה וילדיה משמע דולדה כמוה ולא נאמרה הלכה אלא בבועל ארמי' לא בשפחה דכיון שטבלה לשם עבדות אינה גויה.

טו

נתערב וולד ישראלית בולד שפחה כל א' מהם ספק עבד וכופין בעל השפחה ומשחרר את שניהם כיון דאינם יכולין לישא בת חורין ולא שפחה משום ספיקא ורמי עלייהו מצות פריה ורביה משום הכי כפינן לרב ואם בן האדון הוא לכשיגדלו ישחררו זה את זה בלי כפיה דכל חד ניחא ליה דלא ליהוי ספק עבד. היו שתיהן בנות הרי הן ספק שפחות והבא על כל אחד מהם הוולד ספק עבד. וכן נתערב ולדה בולד גויה מטבילין שנים לשם גרות וכל אחת מהן ספק גיורת.

יז

כל הגוים כשיתגיירו ויקבלו עליהם כל המצות שבתורה והעבדים כשישתחררו הרי הם כישראל לכל דבר דכתיב הקהל חקה אחת לכם ולגר וגו' ומותרים ליכנס בקהל ה' מיד כיון דהוו בכלל קהל ה' והכניסה בכלל קהל ה' היא גר לישא ישראלית וגיורת שתנשא לישראל:

אזהרת קח שלא יבא עמוני ומואבי בקהל ה'. והרי הן כישראל לכל דבר כשיתגיירו אלא לענין ביאה בקהל דכתיב לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' והלכה למשה מסיני שהעמוני זכר ומואבי זכר הוא שאסור לעולם לישא ישראלית אפילו בן בנו עד סוף העולם אבל עמונית ומואבית הותרת מיד כשאר האומות דכתיב על דבר אשר לא קדמו אתכם וגו' אשר שכר עליך וגו' איש דרכו לקד' ולשכור ואשה אין דרכה לא לקדם ולא לשכור ולהכי לא נאסרה:

יט

אזהרת קט שלא להרחיק אדומי מלישא בת ישראל אלא עד ג' דורות דכתיב לא תתעב אדומי וגו':

אזהרת קי שלא להרחיק מצרי מלבא בקהל לישא בת ישראל אלא עד שלשה דורות שנאמר לא תתעב מצרי כי גר היית וגו' בנים אשר יולדו להם דור ג' וגו' מצרי ואדומי אחד זכר ואחד נקבה דור א' ודור שני לגיורות אסורין לבא בישראל ודור ג' מותר דכתיב דור ג' ולא דור ראשון ושני ואף על גב דכתיב בנים בקרא דמשמע ולא בנות כיון דתלאן הכתוב בלידה דכתיב אשר יולדו כל הנולדים להם ואפילו נקבה במשמע.

כ

מצרית מעוברת שנתגיירה בנה שני דכתיב אשר יולדו וכתיב להם דמשמע מהם מנה ראשון ושני והוה אמינא מצרית מעוברת שנתגיירה חד דרא כתב רחמנא אשר יולדו דמשמע דכל לידה דמגירות ואילך חד דרא היא דמגירות הוא דמנינן דור ג' דכתיב דורות וכתיב בנים אם נאמר בנים ולא נאמר דורות הייתי אומר גר שנתגייר מצרי ונולדו לו שלשה בנים בן אחד ושני יאסרו והג' מותר לכך נאמר דורות לאשמועינן דכל בניו אסורין ובני בניו מותרים ואם נאמר דור שלישי ולא נאמר בנים הייתי אומר לאותם ישראלים העומדים בהר סיני הוא אומר דור ג' שלכם יבא לכם בקהל כלומר בכם ובבניכם אסורין מצרי ואדומי אבל בבני בנים מותרים ומשם והלאה מותרים מצריים ואפילו גר ראשון לכך נאמר בנים דבבנים דידהו הוא דמנינן שלשה דורות משעת גירותן. מצרי שני שנשא מצרית ראשונה או ראשון שנשא שנייה הולד שני שנאמר בנים אשר יולדו להם הכתוב תלאן בלידה ואי אפשר ללידה בלא אב ואם אלמא בעיא שיהא שלשה לאב ואם וכל שאינו שלשה לשניהם אינו מותר וממשמעות יולדו ילפינן איסור נקבות ושיהיה שלשה לשניהם.

כא

עמוני במצרית או מצרי בעמונית הולד הולך אחר הזכר. דתניא מנין לאחד מן האומות שאינו משבעה אומות ואינו בכלל לא תחיה כל נשמה שבא על כנענית והוליד בן שאתה רשאי לקנותו בעבד ואי אתה מצוה להמיתו דשדינן ליה בתר אבוה שנאמר וגם מבני התושבים הגרים וגו' שבאו מאומות אחרים ונעשו אבותם תושבים במקומכם יכול אפילו א' מן הכנענים שבא על א' מן האומות והוליד בן שאתה רשאי לקנותו בעבד ת"ל אשר הוליד בארצכם מן הנולדים בארצכם שאמו מארצכם וילדתו שם ולא מן הגרים בארצכם שנולד במקום אחר שאמו משאר אומות ואח"כ בא לגור אצל אביו בארצכם דרך אשה להיות במקומה ודרך איש ליגלות הילכך הנולדים בארץ ודאי אמו מז' אומות אבל הנולדים במקום אחר ודאי אמו משאר אומות ומסתברא כי מיעטינהו קרא מעבד היכא דאביו כנעני דהולד הולך אחר הזכר כדאמר. נתגיירו הלך אחר הפחות דכיון דילפי' דבגיותן הלך אחר הזכר בין שיהא פגום שבשניהם או לאו משמע הא אם נתגיירו אזלינן בתר הפגום שבשניהם והכא נמי כתב להם דמשמע הלך אחר פיסולין.

כב

מי שיתגייר משבעת עממים אינם אסורים מן התורה לבא בקהל דקרא דלא תתחתן בם בגיותן משמע לפי' הרב ז"ל.

כה

ד' אומות האסורין לבא בקהל נתערבו בכל האומות שבעולם שהם מותרים לבא בקהל שהרי הותרו הכל שכל הפורש מהם להתגייר חזקתו שפי' מן הרוב דאזלינן בתר רובא מדאוריתא דכתי' אחרי רבים להטות:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.