קרית ספר/איסורי ביאה/יג

קרית ספר ‏ איסורי ביאה יג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

בג' דברים נכנסו ישראל לברית במילה וטבילה וקרבן. מילה היתה במצרים דכתיב וכל ערל לא יאכל בו בפסח וכתיב וכל העם היוצאים משמע דבשעת יציאתם מל אותם משה רבינו שכולם בטלו ברית מילה במצרים חוץ משבט לוי ועל זה נאמר ובריתך ינצורו. וטבילה היתה במדבר קודם מתן תורה דכתיב וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלותם והרי אני דן ומה במקום שאינם טעונים כיבוס בגדים כבעל קרי טעונים טבילה כאן שהוא טעון כיבוס בגדים אינו דין שיטענו טבילה וכתיב ויקח משה חצי הדם ויזרוק על העם ואין הזאה בלא טבילה דהכי גמירי לה. וקרבן דכתיב וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות וגו' על ידי כל ישראל הקריבום. וכן לדורות כשירצה הגוי ליכנס בברית ולהסתופף תחת כנפי השכינה ויקבל עליו עול תורה צריך מילה וטבילה והרצאת קרבן דכתיב ככם כגר מה אתם במילה וטבילה והרצאת קרבן אף הגר לדורות כן ואם נקבה היא טבילה וקרבן דציווי טבילה דילפי' מכיבוס בגדים הוי לכלם אנשים ונשים ומהזאה דילפינן נמי טבילה מינה משמע דנשים היו בכלל אותה הזאה וגמירי דאין הזאה בלא טבילה וקרבנות שהקריבו נערי בני ישראל על ידי כל ישראל הקריבום אנשים ונשים. ומהו קרבן הגר עולת בהמה או שתי תורים או שני בני יונה ושניהם עולה דאע"ג דכתיב ויעלו עולות ויזבחו שלמים וגו' הא כתיב ככם כגר יהיה לכם לכם הקשתיו במקצת ולא לכל קרבנותיכם ומיהו עולה מסתבר דמבשרא דכולה כליל. ובזמן הזה שאין קרבן צריך מילה וטבילה דכתיב וכי יגור אתכם גר וגו' לדורותיכם אע"ג דליכא מקדש וכשיבנה בית המקדש יביא קרבן.

ו

גר שמל ולא טבל או טבל ולא מל אינו גר עד שימול ויטבול דתרוייהו בעיא כדאשכחן בישראל דלא הוכשרו לקבל התורה אלא אח"כ וצריך לטבול בפני ג' דמשפט כתוב ביה משפט אחד יהיה לכם ולגר ואין משפט פחות מג'. אין מטבילין אותו בלילה דמשפט כתוב ביה בגר כדאמרן ומשפט לא הוי אלא ביום שנאמר ביום הנחילו את בניו וכתיב בנחלה חקת משפט והרב ז"ל סבירא ליה דכגמר דין דמי ובדיעבד הוי גר.

ז

מעוברת שנתגיירה וטבלה אין בנה צריך טבילה דדבר תורה שהוא הלכה למשה מסיני רובו המקפיד עליו חוצץ והכא לא קפיד בהאי חציצה ואע"ג דכולו מכוסה היינו רביתיה דוולד ולאו חציצה היא ואע"ג דמילה קודם לטבילה דקודם נימולו ישראל ואח"כ טבלו שאני הכא דאכתי לא חזי למילה. טבל בינו לבין עצמו ונתגייר בינו לבין עצמו אינו גר דמשפט כתיב ביה כדאמר וכתיב ושפטתם צדק וגו' ובין גרו. בא ואמר נתגיירתי ביני לבין עצמי והטבילוני אינו נאמן דכתיב וכי יגור אתך גר אתך במוחזק לך בין בארץ בין בחוצה לארץ דכתיב קרא אחרינא גר ותושב וחי עמך עמך כל שעמך ואפילו בחוצה לארץ נמי צריך ראיה דהאי דכתיב וכי יגור וגו' בארץ דמשמע בארץ הוא דבעינן ראיה ולא בחוצה לארץ ההוא מיבעי ליה דאפילו בארץ מקבלים גרים דסד"א משום טיבותא דא"י קמגייר והשתא נמי דליכא טובא דפסק חלב ודבש ואיכא שכחה ופיאה מעשר עני קמ"ל דאפילו בארץ מקבלין.

ח

נתגיירתי ביני לבין עצמי נאמן לפסול את עצמו ואינו נאמן לפסול את הבנים דאע"ג דכתיב יכירנו לאחרים שאם אין בית דין מכירין נאמן עליו אביו לומר זה בני ליטול עליו פי שנים הכא לדבריו גוי הוא ואין עדות לגוי ועל עצמו נאמן משום דשוי נפשיה חתיכה דאיסורא וחוזר וטובל בב"ד כיון דאפשר לחזור ולטבול אבל מילה לא אפשר ואין דנין אפשר משאי אפשר.

ט

מי שהוחזק גוי מקודם וראינוהו נוהג בדרכי ישראל תמיד אין משיאין אותו עד שיביא עדים או עד שיטבילוהו בפנינו אבל מי שבא ואמר שהוא גוי ונתגייר בב"ד נאמן שהפה שאסר הוא הפה שהתיר דכתיב את בתי נתתי לאיש הזה לאיש אסרה הזה התירה.

יא

כשם שמלים ומטבילים את הגרים כך מלים ומטבילים את העבדים הנלקחים מן הגוים לשם עבדות דכתיב המול ימול יליד ביתך וגו' ושייך במצות דכתיב למען ינוח עבדך ואמתך ועוד דגמר לה לה מאשה וא"כ בעי נמי טבילה דמשעת טבילה שייך במצות כגיורת ושפחה דלא אתי להו חיוב מצות אלא בטבילה. הלוקח עבד מן הגוי וקדם העבד וטבל לשם בן חורין קנה עצמו בן חורין דגוי לא קנאו לגופו של זה מתחלה דכתיב מהם תקנו וגו' אתם תקנו מהם ולא הם קונין מכם ומעשה ידיו הוא דקני ומאי דקני הוא דמקני ליה לישראל וכיון דקדים וטבל לשם בן חורין אפקעיה לשיעבודיה מיניה דשחרור מפקיע מידי שעבוד והוא שיאמר בעת טבילה הרינו טובל בפניכם לשם גירות ואם בפני רבו אינו צריך לפרש לפיכך צריך רבו לתקפו במים לתת עליו עול מלאכה במים כדי שתהא נראית טבילת עבדות שאפי' יאמר הוא לשם בן חורין לא יהא ממשות בדבריו והרי הוא תחת שעבודו ומודיעו שלשם עבדות מטבילו. ואינו טובל אלא בפני ג' וביום כגר שמקצת גירות הוא זה ובמקוה הכשר לטבילת נדה שם מטבילים גרים ועבדים וכל שחוצץ בנדה חוצץ בהם דחציצה גמירי לה לכולהו חייבי טבילות.

יד

גר שמל וטבל בפני ג' אפילו נודע שבשביל דבר הוא מתגייר יצא מכלל הגוים ואפילו חזר ועבד ע"ז הרי הוא כישראל מומר שקידושיו קידושין דאע"פ שחטא ישראל הוא ומחזירין לו אבדתו דאחיו הוא אם אינו מומר אלא לתאבון דמאחר שטבל נעשה כישראל:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.