קרבן העדה/גיטין/ב/ד
< הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי שיירי קרבן פני משה מראה הפנים רידב"ז עמודי ירושלים
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מתני' אין כותבין במחובר לקרקע. דכתיב וכתב ונתן שאינו מחוסר קציצ':
כתבו במחובר וכו'. ה"ק כתב הטופס דהיינו כל הגט חוץ ממקום האיש והאשה והזמן במחובר ותלשו וחתמו. כלומר שכתב מקום האיש והאשה וזמן אחר שנתלש כשר שאין הטופס שנכתב במחובר פוסלו:
על הנייר המחוק. שיכול למחקו עד חתימת העדים ולכתוב עליו מה שירצה ולא מנכרא מילתא שגם העדים חתומים על המחק:
ודפתרא. אין המחק שלו ניכר:
דפתרא. עור דמליח וקמיח ולא עפיץ:
וחכמים מכשירין. בגיטין בלבד דסברי כר"א דאמר עידי מסירה כרתי והעדים שהגט נמסר בפניהם הם עושין עיקר גירושין לא עידי חתימה אבל בשאר שטרות דסמכינן אעדי חתימה מודו חכמים שאין נכתבים לא על נייר מחוק ולא על דיפתרא:
גמ' לית הדא פליגא על ר"י. בתמיה וכי לא קשיא ממתני' על ר"י:
דר"י אמר כתב תורף. של גט דהיינו הרי את מותרת לכל אדם עם הטופס שלא לשמה כשר ש"מ דסובר שאין חילוק בין טופס לתורף ושם האיש והאשה לחוד פוסלין שלא לשמה דכתיב וכתב לה וקשיא מתני' ברישא תנן אין כותבין במחובר והדר תני כתבו במחובר בשלמא לריש לקיש איכא לשנויי אין כותבין טופס גזרה שמא יכתב תורף כתבו לטופס תלשו וחתמו ונתנו לה כשר אלא לר"י קשיא ואין לתרץ סיפא על שם האיש והאשה קאי דודאי לענין מחובר אין לחלק בין שם האיש והאשה ובין שאר תורף:
ר"ל אמר וכו' פסול. משום דסובר כל התורף דין אחד לו:
כתבו וחתמו בתלוש. ואח"כ חיברו וחזר ותלשו ונתנו לה לר"י מהו מי אמרינן תלוש ולבסוף חיברו כמחובר מעיקרא הוא ופסול דה"ל כאלו לא נתלש קודם כתיבה וחתימה א"כ אחר שחיברו הרי הוא מחוסר קציצה וכתיב וכתב ונתן מי שאינו מחוסר אלא כתיבה ונתינה יצא זה שמחוסר קציצה קודם נתינה או כתלוש הוא וכשר:
ה"ג ר"א אמר ר"א בעי כתבו בתלוש חיברו חתמו תלשו ונתנו לה מה אמרין בה רבנן. וה"פ אפי' תימצי לומר אין החיבור מבטלו דאשעת כתיבה וחתימה קפיד קרא שלא יהא מחוסר קציצה אם נחתם בשעה שהיה מחובר וחזר ותלשו מהו מי אמרי' דהחיבור מבטלו כיון שנעשה מעשה במחובר או לא:
מה פליגין. כי פליגי ריב"ב וחכמים דוקא בגיטין כדפרישית במתני' ה"ג אבל בשטרות אף רבנן מודו:
די פתר לה. שהוא מפרש למתני' בשהשטר על החלק ועדים על המחק הלכך בגיטין כשר ובשטרות פסול כדפרישית במתני' ה"ג בין בשטרות וכו' דו פתר לה שטר על המחק ועדים על החלק. שר"ל מפרש למתני' בשהשטר על המחק ועדים על התלק וניכר הוא שטר שנמחק פעם אחת או נמחק שני פעמים לפיכך חכמים מכשירין שיש היכר בדבר:
וקשיא ר"ל על דר"א. כלומר והקשה ר"ל על ר"א אס"ד דמתני' בשטר על החלק ועדים על המחק איירי למה מכשירי' החכמים הא בודאי יכול למחוק העליון ולכתוב עליו מה שירצה:
חכמים. דמתני' בשיטת ר"א אמרו דאמר עידי מסירה כרתי וליכא שום חששא דאם איתא דהוי ביה תנאי מידכר דכירי:
ה"ג ר"ל דו פתר לה וכו'. וה"פ בין לר"ל דמוקי פלוגתייהו בשטר על המחק ועדים על החלק בין לשמואל דמוקי פלוגתייהו בזה וזה על המחק קשיא שפיר קאמר אריב"ב ומ"ט דרבנן דמכשירין ניחוש שמא ימחקנו שנית:
ניכר הוא וכו'. לכך מכשירין חכמים דליכא למיחש למחיקה שנית אלא בהא פליגי ר"ל ושמואל דקסבר ר"ל לעולם ניכר בין מחיקה פעם אחת למחיקה שתי פעמים אע"פ שאין מחיקה פעם אחת על אותו הנייר עצמו ושמואל סובר שאינו ניכר בין מחיקה פעם אחת לשני פעמים אלא כשיש מחיקה פעם אחת סמוך לו על אותו נייר הלכך בעינן שיהא הוא ועדיו על המחק ואז ע"י חתימת העדים ניכר שלא נמחק השטר אלא פעם אחת:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |