פני משה/גיטין/ב/ד

פני משה גיטין ב ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אין כותבין במחובר לקרקע. מפני שמחוסר קציצה. כתבו במחובר. ה"ק כתבו לטופס הגט במחובר חוץ מהתורף שהוא מקום שם האיש והאשה והזמן ותלשו וחתמו כלו' שכתב התורף אחר שתלשו וחתמו כשר דכיון שנכתב התורף בתלוש אע"פ שהטופס נכתב במחובר כשר:

על הנייר המתוק. שהוא על המחק ועדיו על הנייר שיכול לחזור ולמחקו וליכתב עליו מה שירצה ולא מינכרא מילתא:

דיפתרא. דמליח וקמיח ולא עפיץ ואין המחק שלו ניכר:

וחכמים מכשירין. פלוגתייהו מפרש בגמ' והלכה כחכמים:

גמ' לית הא פליגא כו'. בניחותא כלומר הך מתני' לא פליגי על הא דר"י ור"ל דפליגי לקמן פ"ג הלכה ב' גבי הכותב טופסי גיטין דר' יוחנן אמר כתב תרפו בטופס כשר כלומר שכתב גם התורף עם הטופס כשר ולדידיה מיתפרשא משנתינו הא דקתני כתבו במחובר אתורף נמי קאי ורישא דקתני אין כותבין ה"ק אין כותבין לכתחילה לתורף גזירה שמא יחתום דלדידיה עיקר קפידא על החתימה דס"ל כר"מ דאמר עדי חתימה כרתי דקרא דוכתב אחתימה קאי כתבו לתורף תלשו וחתמו ונתנו לה כשר:

ר"ל אמר כתב תרפו בטופס פסול. דבעינן דוקא ששייר מקו' התורף דס"ל כר"א דאמר עדי מסירה כרתי וקרא דוכתב אכתיב' הגט והיינו התורף ואפי' בדיעבד פסול במחובר ולדידיה מתני' הכי מיתפרשא אין כותבין לטופס גזירה שמא יכתוב תורף כתבו לטופס ותלשו כתבו לתורף וחתמו כשר כדפרישית במתני'. ובבבלי הגי' מהופכת דר' יוחנן מפרש לה התם והוא ששייר מקום התורף וכר"א דעדי מסירה כרתי. כתבו וחתמו בתלוש. נראה דה"ג כתבו בתלוש חיברו וחתמו ותלשו ונתנו לה מה אמר רבי יודה. ותלוש ולבסוף חיברו קא מיבעיא ליה לר' יודה דבעי כתיבתו וחתימתו בתלוש ואם חתמו בתלוש ולבסוף חיברו אי הוי כתלוש או כמחובר וכן לר"א דבעי הכי אליבא דרבנן ה"ג כתבו בתלוש חיברו חתמו ותלשו ונתנו לה מה אמרי בה רבנן דלא קפדי אלא שיהא חתימה בתלוש וקא מיבעיא ליה בתלוש ולבסוף חבירו מי הוי כתלוש לענין גט או לא:

מה פליגין. פלוגתייהו דר' יודה בן בתירא וחכמים במתני' מפרש דלא פליגי אלא בגיטין דר' יודה מחמיר בגיטין ופוסל בכתבו בדבר שיכול להזדייף וטעמא דס"ל כר"מ דאמר עדי חתימה כרתי ולא בעי עדי מסירה והילכך איכא למיחש לזיופא דמאן דסמיך אעדי חתימה אשה הבאה להנשא בגט אינה מביאה לפנינו עדים החתומים בו ואם יש איזה תנאי בגט והיא מזייפתו ליכא דידע וחכמים סברי כר"א דאמר עדי מסירה כרתי ואשה הבאה להנשא צריכה להביא עדים שנמס' לפניהם ואי איכא תנאה אינהו הוי ידעי כדמפרש טעמייהו לקמן:

אבל בשטרות אוף רבי יודה מודה. דכשר כדמפרש ואזיל:

די פתר לה. רבי אלעזר דמוקי לפלוגתייהו בגיטין דוקא פתר למתניתין דקתני על הניי' המחוק אעדים קאי שהשט' על הנייר החלק ועדים על המחק והילכך קאמר דבכה"ג אף רבי יודה מכשיר בשאר שטרות כדאמרינן בפרק גט פשוט דף קס"ד דשטר הבא על הנייר ועדיו על המחק כשר והיינו כדמסיק התם שכתבו בין סהדא לסהדא אנתנו עדים תתמנו על מחקא ושטרא על ניירא דאי לאו הכי איכא למיחש שמא ימחוק השטר וכתב מאי דבעי והוי ליה הוא ועדיו על המחק ויהיה כשר כדבעינן למימר לקמן:

ר"ל אמר לא שנייה היא. אין חילוק בין גיטין לשאר שטרות ובשניהם היא המחלוקת:

די פתר לה שטר על המחק ועדים על החלק גרסינן. כלומר ר"ל מפרש על הנייר המחוק דקתני על השטר קאי אבל עדיו על החלק דבכה"ג אינו מועיל שום תיקון שאף אם יכתבו בין עד לעד אנחנו סהדי חתמנו על ניירא ושטרא על מחקא סוף סוף חיישינן שמא יחזור וימחוק השטר ויזייף ויכתוב בו מה שירצה ואע"ג דקאמר לקמן דניכר בין נמחק פעם א' לנמחק ב' פעמים היינו דוקא אם יש אצלו מקום שנמחק פעם א' שאז יוכלו להבחין בין זה לזה אבל כאן שעדיו על הנייר אין מקום אצלו להבחין ולהכיר אם נמחק ב' פעמים או לאו והילכך פסול לר' יודה בן בתיר' אף בשאר שטרות:

וקשיא אמרו לה על דר' אלעזר. הקשו בני הישיבה על דמוקי רבי אלעזר בעדי' על המחק בדא חכמי' מכשירין בגיטין בתמיה דקס"ד דעדי החתימה עיקר ואמאי מכשרי רבנן אם העדים על המחק:

ומשני ר' זעירא חכמים שהן בשיטת רבי אליעזר. חכמים דמתני' בשיטת רבי אליעזר קאמרי דס"ל לקמן פרק המגרש דאין העדים חותמין על הגט אלא מפני תיקון העולם ועדי המסירה הם העיקר והילכך מכשרי רבנן אפי' בדבר שיכול להזדייף שהרי צריכה להביא עדים שנמסך לפניהם והם יודעין הכל:

די פתר לה כו'. כמו אמר מר הוא ושמואל פליג ומפרש להמתני' דזה וזה על המחק איירי השטר והעדים שניהן על המחק והילכך ר' יודה פוסל דחיישינן שמא יחזור וימחוק השטר ויזייף עליו כל מה שירצה והיינו דפריך יאות אמר ר' יודה דפוסל ומ"ט דרבנן דמכשרי ומשני ר' אבא ניכר הוא אם נמחק פעם א' או ב' פעמים שהרי מקום העדים אינו נמחק אלא פעם א' והשטר ב' פעמים ויכולים להבחין בין מקום השטר למקום העדים והילכך לא חיישי רבנן לזיוף בכה"ג:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף